מהמסך אל לב הצופים: האודישנים הגדולים של "דה וויס" שלעולם לא נשכח
אודישנים בתחרויות שירה הם דבר מלחיץ - עיני כל הצופים מופנות אליך, מוזיקאים מפורסמים שופטים את הופעתך, והמצלמות מצלמות כל הבעה בפניך. זו כנראה הסיבה מדוע זמרים מתחילים רבים נותנים בשלב זה את כל מה שיש להם, ונחקקים בזיכרון הציבורי. רגע לפני שהעונה החדשה של "דה וויס" עולה ברשת 13 ב-8 ביולי, חזרנו לכמה מהאודישנים הגדולים בתולדות התוכנית, שהיממו רבים והוכיחו שיכולות ווקאליות הן עניין של פעם בדור

לכולם יש רגע טלוויזיוני מכונן, שחקוק בזיכרונם - אחדים זוכרים את ההופעה הראשונה של הביטלס באמריקה, אחרים את נפילת חומת ברלין. במילניום הנוכחי, הצטרפו אל אלו רגעים דרמטיים הרבה פחות, אך עבור רבים, זכורים באותה מידה - אלו הם האודישנים בתחרויות השירה.
מה שנראה זניח או מגוחך במבט ראשון, הוא זיכרון עמוק עבור רבים - כמעט כל ישראלי זוכר את האודישן של נינט טייב ב"כוכב נולד", ורבים מתושבי בריטניה הצעירים זוכרים את הרגע בו הגיח לחייהם הארי סטיילס ב"אקס פקטור". לא כל האודישנים המצליחים הניבו כוכבי ענק (למעשה, רובם דווקא לא), אבל הם זוכים לפינה חמה בלב שלנו. לרגל עליית העונה החדשה של "דה וויס" ברשת 13 ב-8 ביולי, חזרנו לאודישנים הזכורים ביותר בתוכנית - בארץ ובעולם - שנגעו בכולנו.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
ווי אני, "Feeling Good" ("דה וויס" ארה"ב, עונה 11)
קל מאוד ליפול למניירות קוליות בתחרויות שירה, בייחוד כשמדובר בשירים פומפוזיים. "Feeling Good", קלאסיקת הנשמה של נינה סימון (שהוא בעצמו קאבר), הוא שיר שכזה, שלא פעם מאבד מכוחו בגרסאות כיסוי אחרות. במובן הזה, הגרסה של ווי אני (דאז מקדונלד), באודישן שלה לעונה ה-11 של "דה וויס" ארה"ב, היא מקרה חריג.
עם קול עמוק ועוצמתי, שנדמה שעבר תלאות ושנים, הדגישה אני כל מילה באותו שיר שמח-עצוב. לא עברה דקה, ושלושה מנטורים הסתובבו אליה - מיילי סיירוס, אלישה קיז ובלייק שלטון. מספר שניות מאוחר יותר, ווי "השלימה סדרה" - כשגם אדם לוין הסתובב לכיוונה. אלו נדהמו לגלות שלא מדובר בזמרת נשמה בעשור השישי לחייה, אלא נערה צעירה מברוקלין. אני אמנם בחרה בנבחרת של קיז והגיעה למקום השלישי בגמר העונה, אך לא זכתה לתהילה רבה מחוץ לתוכנית.
חוויאר קולון, "Time After Time" ("דה וויס" ארה"ב, עונה 1)
נשוב אחורה בזמן, אל העונה האמריקאית הראשונה של התוכנית האהובה. המוזיקאי חוויאר קולון היה מנוסה למדי בנבכי התעשייה כשהתגלגל ל"דה וויס" ב-2011 - קדמו לה יותר מעשור של מוזיקת נשמה ואר'נ'בי ושלושה אלבומים מדוברים, אך לא דיים.
המאבק להצלחה הוא כנראה מה שהוביל את קולון לבצע באודישן גרסה מהפנטת ללהיטה של סינדי לאופר, "Time After Time" - כזו שרחוקה שנות אור מהמקור, אך לא מאבדת מכוחו לרגע. עם גיטרה אקוסטית ולב רעב להכרה, השיר הזה על נחמה ברגעים הקשים הפך לנוגה עוד יותר תחת ידו של המוזיקאי. אין זו הפתעה שבמהרה הפך לזוכה הגדול באותה העונה.
יובל דיין, "שאריות של החיים" ("דה וויס" ישראל, עונה 1)
אי אפשר לערוך רשימה של האודישנים הגדולים בתולדות "דה וויס" מבלי לדבר על ה-אודישן של "דה וויס" ישראל - יובל דיין מבצעת את "שאריות של החיים" של הפרויקט של עידן רייכל (שיהיה מנטור בעונה החדשה של "דה וויס") בעונה הראשונה של התוכנית. קשה להפריז בחשיבותו של האירוע באותו הזמן: רייכל היה כוכב עצום כבר יותר מעשור, ואכן "שאריות של החיים" היה ללהיט גדול כשיצא ב-2009. ועדיין, הוא לא נחקק בזיכרון הציבורי כה חזק כפי שזכה לכך בזכות התהילה של גרסתה של דיין.
בקול עדין אך עוצמתי, עשתה דיין, אז בת 17, את מה שאמנים רבים ברחבי העולם יכולים רק לחלום עליו - היא הפכה בין רגע שיר לא שלה לשיר שמזוהה כמעט אקסלוסיבית עימה. את קורות חייה של הזמרת מכאן והלאה רבים יודעים, אך זהו עדיין רגע טלוויזיוני מכונן בתולדות הריאליטי המקומי.
קווין סים, "Chandelier" ("דה וויס" בריטניה, עונה 5)
כמה מכם מכירים את קווין סים? אנחנו מניחים שאין הרבה ידיים מורמות בקהל המדומיין כעת, אבל לאומה הבריטית, לשם זה היה ניצוץ אי שם בראשית שנות ה-2000. כחלק מלהקת הבנות (ושני הבנים) "Liberty X", זכה סים להצלחה לא מבוטלת בתעשייה המקומית - אך השנים עברו, הלהקה התפרקה, והזמר נעלם בתהומות הנשייה.
לפני כעשור, שוב צץ במיינסטרים הבריטי - הפעם כמתמודד בעונה החמישית של "דה וויס". כשהוא סוף-סוף זוכה להפגין את היכולות הווקאליות שלו לבדו, ולא כזמר ליווי בשירי פופ נשכחים, סים הפך את "Chandelier" של סיה משיר רועש ואימתני לבלדה מרגשת שיוצאת מעמקי נשמתו, כאילו שר אותה לעצמו ברגעי משבר בחדרו האינטימי. הספיקו כמה מבטים בין המנטורים השונים (כולל בוי ג'ורג' ו-וויל.איי.אם.) בכדי להסתובב כולם אל הזמר הנרגש. סים אמנם לא זכה באותה העונה, אך הצטרף ללהקת הבנים המפורסמת Wet Wet Wet, והרוויח סו-סוף את הכבוד אותו חיפש כל חייו.


