כריסטינה, אנחנו יודעים שיש לך קול ענק - אבל למה הרגשנו שאת עושה לנו טובה?

במלחמה בין מחנה כריסטינה למחנה בריטני תמיד הייתי באו"ם. שתיהן לקחו חלק בלתי נפרד מפסקול גיל ההתבגרות שלי כך שאף פעם לא באמת העדפתי אחת על פני האחרת. ועדיין, למען סיקור הופעתה של אגילרה בישראל, אצטרך לערוך השוואה מתבקשת בין השתיים:

במקרה של בריטני, שהופיעה בישראל ב-2017, מדובר היה בשואו של ממש עם רקדנים, זיקוקים והחלפת אאוטפים שונים - אבל בהופעה שכל כולה לוותה בפלייבק, כמעט בלי שירה חיה; במקרה של אגילרה, ובכן - הזמרת בעלת הקול הענק ויתרה על כל האלמנטים הנ"ל והתמקדה בלשיר. ואולם, היה ניכר שהיא ממש מתקשה לעשות כן ושהיא די עייפה. לא יכולנו שלא להרגיש שכל רצונה זה לחזור הביתה ולנוח מול הנטפליקס. אז באיזה טים אני עכשיו? עדיין קשה לי לומר.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• במלאת שנה לפטירתו של צביקה פיק: "אהבה בסוף הקיץ" בגרסת רמיקס חדשה
• גם אלו שמקללים את הרגע שנכנסנו לדיזנגוף סנטר יחבבו את הדוקו עליו
• "סביבת עבודה טעונה מינית ואי-תשלום לצוות": תלונות חדשות נגד ליזו

החום המהביל של חודש אוגוסט לא מנע מקהל מעריציה של הדיווה לפקוד את שערי הלייב פארק בראשון לציון בהתרגשות. 14 אלף ישראלים הצליחו להתאגד יחד בלי איזו הפגנה? אין מה להגיד - מדובר בהישג. "תראי, יש כאן בעיקר נשים והומואים", אמרה אישה בהיריון לחברתה בכניסה למקום, "ואני מתה על זה. ככה צריך".

רגע לפני מופעי החימום נהנינו מסט של דיג'יי מיליה רוז, שהכניסה אותנו לאווירת מסיבת שנות ה-90 כשהיא חמושה בים של כריזמה וסטייל. מיד אחריה עלתה לבמה זמרת צעירה שלא הכרתי בשם אן בי. מהאאוטפיט שלבשה, מיד הבנתי שהיא מנסה לעשות כבוד ללוק של אגילרה בקליפ של ליידי מרמלד - אבל זה לא הצליח. בי נראתה קצת כמו אגילרה שהזמינו מעלי אקספרס.

מי שהצליחו לעשות שמח במיוחד הן הכרקוקלי שנתנו הופעת חימום מרהיבה וביצעו כמה מהלהיטים הגדולים שלהן, כמו: "תשע נשמות", "נסיכת הקלאב", "מי מחפש אותי" ו"פרפרים". האחיות טלי ולירון סיפרו שהן גדלו על המוזיקה של אגילרה, וסיימו את מופע החימום כשהן אומרות לקהל עד כמה הן אוהבות אותו.

ההופעה התחילה כמה דקות לפני השעה 21:30, ובהתחשב בעובדה שראיתי כמה וכמה אנשים שמצאו עצמם מתעלפים במאורע החגיגי - חבל שזה לא התחיל קודם. ארצה לציין לטובה את הפרמדיקים של מד"א שתיפקדו לתפארת מדינת ישראל.

המתח עלה, העשן כיסה את הבמה, ואחרי הרבה רעש וצלצולים זכינו לראות את אגילרה במלוא הדרה עם להקת רקדנים גדולה ושלושה זמרי ליווי. הזמרת עלתה לבמה עם מעיל ומשקפי שמש וביצעה את "Stripped pt. 2" ואת השיר "Dirrty". כשצעקה "ישראל!", להבות וזיקוקים נדלקו מעל הקהל השואג מהתרגשות.

"אתם כל כך יפים, איזה כיף להיות כאן", אמרה הזמרת למעריצים שביקשו לחזור להרגיש שוב במסיבת כיתה. "זה לקח יותר מדי זמן". אין ספק שהיא צודקת. כמעט שני עשורים עברו מאז תחילת הקריירה שלה, והמתבגרים שרקדו סלואו לצלילי "Beautiful" כבר משלמים משכנתה ומחפשים קייטנה לילדים.

הדואט שכולם חיכו לו בין אגילרה לעדן בן זקן התרחש הרבה יותר מהר ממה שחשבנו: אגילרה ביקשה לחרוג ממנהגה והזמינה את עייידן (כפי שכינתה אותה) לקדמת הבמה. השתיים ביצעו יחד את "Hurt", אותו ביצעה בן זקן עוד כשהייתה אנונימית שבאה לאודישן לתוכנית "אקס פקטור ישראל" (הכנס כאן בדיחת 30 שקל). בן זקן הגשימה חלום ילדות ונראתה חיננית להפליא. ניכר היה שלמרות הניסיון הבימתי העשיר שלה היא מתרגשת מאוד מהמעמד, והקהל התרגש יחד איתה.

בהמשך הערב ביצעה אגילרה שורה ארוכה של להיטים כמו: "Lady Marmalade" מתוך פסקול הסרט מולן רוז, "Candyman" ,"Say Something" והלהיט המשותף שלה עם להקת מארון 5 "Moves Like Jagger". בהמשך, העניקה לקהל ביצוע מרהיב לדואט עם פיטבול "Feel This Moment", ולא שכחה להזכיר את תחילת הדרך המקצועית שלה כשביצעה את הלהיט הענק מתחילת דרכה "What a Girl Wants" בצורה פנומנאלית.

מפעם לפעם הזמרת ירדה מהבמה - אבל לא על מנת להחליף בגדים, אלא בכדי לנוח בין הביצועים. מי שמילא את הזמן היה צוות הרקדנים שרקד לצלילי להיטיה השונים. באחד השירים אף הגדילה
אגילרה לעשות וביקשה מאחד מזמרי הליווי להצטרף אליה.

בין שיר לשיר הדיווה הגדולה הסבירה לקהל שרגע לפני הביקור בישראל היא נפצעה בברך שלה, ועל כן לא הצליחה להעביר את הערב כפי שהייתה רוצה. היא הודתה לכולם על ההבנה ועל האהבה שמרעיפים עליה והמשיכה להזכיר לעצמה, וגם לנו, שהיא עדיין בעלת יכולות ווקאליות מרהיבות - גם כשהיא לא מרגישה הכי במיטבה.

רגע לפני סיום המופע הגיע ביצוע ל"Beautiful ואת Fighter", וגם ל"Let There be Love" שבסופו הזמינה את בתה על הבמה. לתחושתי, המחווה הזו הייתה בעיקר בכדי להזכיר לנו שמאחורי מכונת הפופ המשומנת שהעניקה לנו שלל להיטים במשך שנים - מדובר באישה בשר ודם, שלפעמים יכולה לכאוב, להיות מותשת, אבל היא עדיין יפה - לא משנה מה יגידו.