עונג אחר • איך המחשפות בהופעה?

מאתגר למכשפות החדשות, או איך שהלהקה מכנה את עצמה היום - המחשפות. מאוד מאתגר. היה מסקרן לראות כיצד תעמוד הלהקה באתגר המורכב שלפתחן, בערב לציון 20 שנים לאלבום "עד העונג הבא" בבארבי בתל אביב. מצד אחד, מחובתן לכבד את המקור שלשמו התכנסנו - אלבום הבכורה של המכשפות, ומן העבר השני, להצליח להעניק משמעות מחודשת לשירים בני שני עשורים. כאלה שבהם טבוע חותמה המזוהה כל כך של ענבל פרלמוטר, הסולנית, המחברת והמלחינה של מרבית השירים, זו שנהרגה כשהיתה כמעט בת 27 בתאונת דרכים.

כשהן נושאות על כתפיהן משקל כבד של מורשת רוק נשי ישראלי ובאיחור של שעה וחצי, עלו המחשפות לבמה. בנות ההרכב המקורי - יפעת נץ (עם הבס) ויעל כהן (על התופים), כשאליהן הצטרפו ליעד שר (לתת בגיטרה) ומלי שלום (שאחראית על השירה) וכמובן, נוכחת נפקדת חשובה אחת. הרכב הקהל מפתיע - בני נוער, בעיקר נערות, בנות לדור חדש שגדל על שירי המכשפות, ניצבים כתף אל כתף עם נציגי דור "הרוקסן", מי שזכו לראות אז את המכשפות בהופעה.

מלי שלום (משתתפת העונה התשיעית של "כוכב נולד") מגיעה למעמד הזה כשהיא במעין מלכוד. שלום אמנם זוכה לפריבילגיה נדירה לזמרות מתחילות, ובמקום להתנסות בבחינה של חומר מקורי מול קהל טרי, היא מקבלת מראש קהל ששר איתה כבר מהתו הראשון. שירים שהוא אוהב, שירים שאותם הגיע לשמוע. אבל, היא נתונה בכל רגע בהשוואה בלתי נמנעת. ועדיין נראה שברור לכל הנוכחים כי לא יהיה הוגן לצפות מהסולנית החדשה של ההרכב להיכנס לנעליים הבלתי אפשריות של פרלמוטר.

הצליחו להחמיא למקור

מרגע עלייתה לבמה, היה ברור ששלום מביאה קול אחר, שלא מנסה להיות מה שאי אפשר וגם לא מתנצלת על כך. עטויה שמלת נצנצים ונשיות מתפרצת, היא מצליחה לפתל את דרכה במבוך הזה בחן, עם סגנון שירה והגשה ייחודיים ובמנעד שמתחיל בקברט ונגמר ברוקנ'רול- רחוק מהסאונד המלנכולי והאדיש שכל כך אפיין את פרלמוטר. את הקול הזה חבקו גם נגינה מצוינת של שלוש האחרות וגם עיבודים מהודקים לשירים מפעם, שהצליחו להחמיא למקור וגם להתאים את עצמם לקול החדש של הלהקה.

כמו בניינטיז, ההופעה התחילה עם "המכשפות" עם טוויסט קברטי, שסלל את הדרך לפילטר העיבודי הזה גם בשירים שאחריו - "נסיעה מהירה", "מתח מיני", "זמנים מוזרים" המעולה, שהפך כאן כמעט לשיר פופ, "ציפור" ו"פרנויה", אותו שרו בטון ילדותי שהוציא ממנו איכויות אירוניות. 

ואז הגיעה נקודת הנסיקה של הערב- "זהירות מהמרווח". אם עד לרגע הזה, הקהל התייחס בחשדנות להרכב החדש בכלל ולסולנית החדשה בפרט, עכשיו הצטרפה לבמה האם הרוחנית, קורין אלאל, וכאילו העניקה לקהל את האישור שביקש על נזיד המחשפות המחודש. תחושת הביתיות הזו ליוותה גם את "חיה בתוך קופסא", "כשזה עמוק" ו"זן נדיר" של אלאל. היו שם גם "יער", אולי הביצוע הדומה ביותר למקור, "Dingo" ו"עוד מעט".

בהדרן מפציע שיר מקורי יחיד. שלום מספרת כי הוא תולדה של צירוף שורות שכתבו ארבע הנשים, שהולחם על ידי אלאל ליחידה אחת, שהולמת לחלוטין את רוח ההרכב והעיבודים של הערב. אחריו מגיע "Shivers", שיר שהמכשפות ביצעו בזמנו עם ניק קייב, בביצוע מצויין. גם אם בהיחבא מאחורי התופים, המנהיגות השקטה של יעל כהן ניכרת היטב על הבמה במהלך כל הערב, אבל רק בשיר האחרון, היא מרשה לעצמה לפנות ישירות אל הקהל ומזמינה אותו להשתולל, עם הגרסה פורצת הדרך ל"קסם על ים כנרת" שחותם את הערב.

הופעת "המחשפות" היא כולה שיר הלל, מחווה וגעגוע לענבל פרלמוטר - אמנם מחווה מבוצעת היטב, אבל כזאת שערכה הוא בעיקרו נוסטלגי, מאחוריו עומדת כמיהה לרוק שכבר כמעט ולא עושים היום בישראל, וחבל שכך. כשההדרן נגמר, יעל נשארת על הבמה ומקריאה תודות מדף, עדות לכובד הראש ולעדינות שהושקעו בהרכבת המופע, שהוא כולו, כמו שהיטיבה בעצמה לתאר, "הנצחה למכשפות ולגעגועים האינסופיים לענבל".

המחשפות בהופעה, בארבי תל אביב, רביעי ה- 23.4