פם מפטאל

תעשיית המוזיקה הישראלית יכולה להיות מקום אכזרי לפעמים. כל כך הרבה אלבומים יוצאים כל שנה ואפילו לא הופכים לאייקון שוליים, אפילו לא הופכים לשם אינדי שמגניב להזכיר. לרגל ראש השנה, כותבי קול הקמפוס ו-nana10 מביאים לכם את האלבומים הכי טובים שהם מכירים - וכמעט אף אחד אחר לא.

מפטאל - "תמונות הגדה"

האלבום "תמונות הגדה", אלבומם היחיד של הצמד מפטאל, אבד לי באולפני קול הקמפוס לפני שנים רבות ומאז ניסיתי, לשווא, למצוא אותו בחנויות יד שנייה. כעת, בזכות "הזנב הארוך" של האינטרנט זכיתי שוב להאזין לאלבום הנדיר והמיוחד הזה. הצמד מפטאל הורכב אילנה צברי ורונית רוזנטל, שתיהן חברות בהרכבי המחאה החברתיים החשובים שפעלו בארץ - מע"צ וישראל.

האלבום, שיצא בשנת 1993 שילב בתוכו טקסטים חברתיים ופוליטיים נוקבים לצד שירים אישיים נוגים. האלבום, בהפקה עצמית, לא זכה לתהודה רבה בתקשורת ולא מכר עותקים רבים, אולם ההפקה ה"רזה" תורמת רבות לאותנטיות ולייחוד שלו. שם האלבום הופיע על גבי העטיפה בעברית, אנגלית, ובאופן נדיר במחוזותינו - גם בערבית, ויש בו שילוב בין מוסיקה תעשייתית, סינתיסייזרים, מקצבי תיפוף שבטיים ומוטיבים מוסיקליים מזרחיים, עוד לפני שמוסיקת העולם הייתה לטרנד. האלבום כולל קטע נפלא מתוך שיר של אום כולתום ("בית") עם תוספת של קולות תינוק ישראלי ברקע, שיר תימני עממי ("גלגל עינני") ושירים מקוריים שכתבו השתיים וכן ענת ליין ונבו סבוראי. 

גם השירים הפוליטיים יותר כגון "שחר", "טפטוף" ו-"עזה" מעבירים מסר נוקב באופן לירי, ובכל זאת השירים האהובים עליי ביותר באלבום הם דווקא השירים האישיים יותר - "הזויים" ו"שיר אהבה". האחרון מורכב רק מתופים ושירה, אך יש בו כל כך הרבה עוצמה ורגש: "כבה את המוסיקה / תן מקום לקולות שבאים / תן את עצמך להם / תן את כולך לקולות שבאים / סע, סע איתם / סע איתם למחוזות רחוקים / סע איתם למחוזות פרועים של אהבה".

>>> לאתר קול הקמפוס