לא רוצה להתבגר: מוקי מזגזג בין להיטים משפחתיים לטון צעיר ובועט

אמש, השיק מוקי סיבוב הופעות חדש לאלבומו, "הולך על מים", בהופעה חגיגית ומושקעת בהאנגר 11. הזמר, שהתחיל כראפר בועט בשב"ק ס' האגדית, הפך עם השנים לחביב העם והמיינסטרים, עם שירים קליטים וכל-ישראליים, והופעות מסך הטלוויזיה בפריים טיים.

זה בא לידי ביטוי גם בהופעה של אתמול, הייתי צריכה רק להעיף מבט על הקהל כדי להבין שעם ישראל הגיע בהמוניו כדי לראות את מוקי מופיע: ילדים שהגיעו עם הוריהם, זוגות בגילאי ה-40, חבר'ה בני 20 ובני נוער. לידי התיישבו שתי ילדות בנות תשע. מופע לכל המשפחה, אבל גם לא, מין זיגזג שכזה לכל אורך ההופעה בין הלהיטי והביתי אל הבועט והפוליטי.

הלהקה כולה עלתה על הבמה בהרכב מלא ומרשים, מכינה את השטח לקראת בואו של הכוכב. המקצב הגרובי הפותח את שיר הנושא מהאלבום החדש "הולך על מים", מביא עמו מחיאות כפיים בקצב, וגם את מוקי שעולה לבמה באנרגיות גבוהות.  אחריו בא "דבר איתי", גם הוא מהאלבום החדש, שגרר שירה מכיוון הקהל, הנמס מהכריזמה, שמכיר היטב את החומרים החדשים. מוקי הודה לו, וגם הודה שהוא התרגש למרות שהוא "מנסה לשחק אותה קול", ואולי זה מתמצת את הדימוי החדש, המשפחתי והרגיש שלו אל מול אליל הראפ ה"קול" שהיה בעבר.

"אלוהים" הלהיטי הפציע עם ביצוע סוחף ומוצלח של האמן והלהקה, שהצליח לגעת גם בקהל, המכיר אותו על בוריו. מיד אחריו שלף מוקי תותח כבד מאוד, "לב חופשי" מאלבומו הקודם עמו פרץ אל לבו של הקהל הישראלי. המצלמות התרוממו, ומוקי הפגין יכולות קוליות טובות וכריזמה מרשימה  וגם הקהל, ששר הכל. כאמור, תותח כבד.

ואחרי תותח כבד שכזה, הגיע "עוקף מלמעלה", שיר די מוכר ולמיטב אבחנתי מטובי שיריו – אלא שהוא משתייך למוקי של פעם, של הראפ, טרום תקופת "לב חופשי". מוקי עדיין מופיע איתו טוב מאוד, אבל הקהל המשפחתי שהגיע להאנגר, כנראה בא בשביל חומרים אחרים. מוקי המשיך עם "לא רואה ממטר" ו"לא נפסיק לחלום", שניהם מוצלחים למדי, מנענעי ראש ומקפיצי רגליים. הכל זז על הבמה, כולל זמרת הליווי מעיין בוקריס (הזכורה לחלקכם מכוכב נולד), שמקבלת מקום בולט ובצדק. ועדיין, לפחות חלק מהקהל איבד ריכוז גם כשמוקי עבר ל"באמת ומקרוב" הנוגע, מהאלבום הנושא את אותו השם.

"מלאכים ושדים", שיצא לפני כשבוע כסינגל לרדיו, הולחן על ידי לא אחר משלמה ארצי, אותו הגדיר מוקי בפנינו כ"מודל לחיקוי שאני לא מחקה", אבל עם זאת, ברור שהוא מסמל משהו שמוקי שואף אליו, ה"כל ישראליות". אחריו רדפו בקצב שירים שמתיישבים עם הקו הזה: "אם יש סיכוי" מתוך האלבום הקודם, העיר את הקהל ששב לשיר את המילים. אחריו, "ילד של אבא", שלווה בהקדמה על שלושת בניו של מוקי, נסך בו את הביטחון לכוון את המיקרופון לכיוון הקהל, שנופף בידיו באוויר. גם מוקי יודע בדיוק מתי הוא פוגע בול.

"מה תעשי איתי" מתוך האלבום הקודם, הקים את הקהל מהכיסאות והריץ אותו אל הבמה,  "אני לא רוצה להתבגר" המקפיץ והמוכר לכל מהפריים טיים של ערוץ 2 המשיך את המסיבה בקדמת הבמה, כשמוקי ירד ממנה לחגוג עם מעריציו.

ואז הגיח מוקי די, אותו מוקי של שב"ק ס'. "אני בא מהראפ, שם למדתי לכתוב. הרבה זמן לא עשיתי את החומרים האלה והתגעגעתי", הוא חלק איתנו לפני שפצח במחרוזת ממיטב שירי הלהקה שהעיפו את כולם באוויר, כמובן, חוץ ממי שנשאר לשבת. ומי אלה אתם שואלים? הקהל שאוהב רק את מוקי החדש, המשפחות, הזוגות. הצעירים? הם המשיכו לחגוג, ובצדק.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-news-153' autoplay='0' credit='' desc='מוקי במחרוזת שירי שב"ק ס′' kid='1_ah3ttrvb' duration='364'']

"ילדה סוכר" המשיך את הווייב הצעיר והשובב והאנרגיות היו בשמיים, ו"רגע של חסד" החזיר אותנו אל האלבום החדש, ואל מוקי שנותן את הלב בביצוע ולוקח אותנו אל המקום האישי והרגשי, לפני שירד מהבמה.

ההדרן היה טוב, אבל מבלבל: מוקי חזר כדי לשיר את "מדברים על שלום" עם הקהל בא-קפלה, מה שיצר רגע מרגש ונוגע. לאחר מכן הגיע "אני צריך עוד" מהאלבום החדש, ששוב סיפק רגעים גרוביים ואנרגיות מעולות של הזמר לקראת הסוף. הבחירה לסיים עם "נופל וקם" הייתה מובנת מבחינת האפיות של השיר והיכולת שלו להביא את המופע לשיא (יכולת שהוא עמד בה בכבוד), אבל מתמיהה כשבסך הכל מדובר בשיר שאינו מייצג את הסאונד והכיוון האמנותי שמוקי בוחר לתחזק בשלב הנוכחי בקריירה שלו.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-news-156' autoplay='0' credit='' desc='מקפיץ את הקהל עם "ילדה סוכר"' kid='1_3iaydl4d' duration='272'']

זו הייתה הופעה מרשימה של אמן כריזמתי, אנרגטי ומוכשר, אולם היא הייתה רצופת דיסוננס שהפרסונה של מוקי מייצרת מאליה. הוא הראפר משב"ק שהפך לזמר הכל-ישראלי, מסרים פוליטיים הלכו והצטמצמו אל עבר האישי והפרטי, אל הבית הפרטי בפרברים. החזרות הרגעיות אל הראפ אל מול קהל שהרוויח רק לאחרונה מעידה שמוקי עדיין לא בחר, שהוא עדיין לא רוצה להתבגר עד הסוף ואולי דווקא טוב שכך, שכן גם בגרסתו הבוגרת הוא מספק הופעה מלאה באנרגיות נעורים.