מי זאת: הגיע הזמן שאנה זק תמצא את האמן שבה

עוד בתרבות ובידור:

נועה קירל, אל תשכחי אותנו מאחור - אנחנו מתגעגעים

"חיים חדשים בדרך אלינו": שרית חדד מודיעה על אחות קטנה לנויה ושירה

"קיבלתי 20,000 ש"ח כדי לספר שאני שומרת נידה": שי מיקה מגיבה על טרנד הנידה

אני חייב להודות שזה לא הפיל מהכיסא. זה מצחיק להודות, אבל אנה זק היא כוכבת פופ מהדור הישן, ובימינו יש עם זה בעיה - אבל לא זאת שאתם חושבים.

 

אנה היא תוצר של התפתחות תרבות הפופ והיכולות הטכנולוגיות שנכנסו לאולפני ההקלטות בעשורים האחרונים. אחד הכלים שהפכו לסטנדרט בכל אולפן הקלטות בימינו הוא ה"אוטו-טיון" שהומצא ב-1996 ע"י אנדי הילדברנד. אותה תוכנה שמעבדת אותות קול ומאפשרת את הושבתם על התו הרצוי. בשפה יותר פשוטה, מתקנת כל זיוף בלחיצת כפתור. אחת החלוצות הבולטות של תחילת התופעה הייתה שר עם השיר ״Belive” שיצא בשנת 1998 והופק ע"י מארק טיילור. ה"אוטו-טיון" פתח עידן חדש - מחיסכון בזמן באולפנים ועד הפיכת כל אדם לזמר לגיטימי, אבל היכן עובר הגבול? האם גם בשנת 2022 יכולות ווקאליות הן רק המלצה?

כמו בחיים, גם כאן התשובה היא לא שחור או לבן וצריך להסתכל על כל מקרה לגופו. במקרה של אנה זק, עלתה בי המחשבה שאם זמרת אינה יכולה לבצע את הרפרטואר שלה בלי עזרה טכנולוגית ופלייבק, אז מה כן התרומה שלה לתעשיית המוזיקה? במיוחד כשזק לא לוקחת חלק בכתיבת השירים, הלחנתם, או הפקתם, וכאן מתחילה הבעיה.

נוצר הרושם שאנה נכנסת לאולפנים ובוחרת משלל האופציות שיש למפיק להציע כאילו מדובר במוצר בסופר. אז נכון, גם לבחור חומרים נכונים זה צעד חשוב שצריך לעשות אותו בחוכמה. אבל כיום כאשר הקרדיטים מונחים בפני כל, וכל חלק בעשייה רשום על גב הדיסק, השם של אנה נעלם והצוות שלה גונב את ההצגה והופך להיות החלק המרכזי. במקום שאנה תהיה זו שמשתמשת באנשי המקצוע שמסביבה בשביל להוציא את הכישרון והתשוקה שלה, קורה בדיוק ההפך - אנשי המקצוע משתמשים באנה כקאנבס ריק בשביל להפגין את יכולתם, מההפקה והכתיבה ועד ליחסי ציבור ומיתוג. לצורך העניין מקומה של אנה היה יכול להיתפס ע"י כל ילדה כריזמטית ורעבה להגשמה עצמית.

שלא תבינו לא נכון, האוטו-טיון והפלייבק הן לא מילים גסות בעולם הפופ. אלו כלים לגיטימיים שכל אמן בימינו משתמש בשביל לתת לקהל חווית שמיעה מושלמת. בין אם זה בהופעה טלוויזיונית חשובה שאין מקום לטעויות, כמו ביונסה ב-2013 כששרה את ההמנון האמריקאי בטקס ההשבעה של אובמה, ועד להופעות מסחריות שבהן הזמר צריך לעלות ערב ערב גם כשהוא לא במיטבו ולא לאכזב קהל שרכש כרטיס ומצפה לקבל חוויה מושלמת, כדוגמת בריטני ספירס, נועה קירל, מדונה, ג׳סטין ביבר, והרשימה עוד ארוכה.

אבל כיום, כאשר אנשי המקצוע תופסים מקום מרכזי בקדמת הבמה והם אפילו מושכים קהל ועניין בזכות עצמם, זה מעולה ובמקום, אבל מזה אנה צריכה להיזהר. אסור לה להפוך ללא רלוונטית והיא חייבת למצוא את הערך המוסף שהיא מביאה איתה לשולחן.

כשהזמרת התראיינה לקידום השיר "לך לישון", נזרקה לאוויר האמירה "רציתי שיר עם וייב של אייטיז". או במילים אחרות, זה סאונד טרנדי שכרגע שעובד, וכל מה שקשור לאומנות ולהיסטוריה של הסאונד משנות ה-80 הוא ממנה והלאה.

עוד במוזיקה:

אל תוך הלילה: תמיר גרינברג משחרר סינגל שני

תמיד שלך: עומר אדם בשיר אהבה ליעל שלביה

שובה של המלכה האם: הסינגל החדש של ביונסה כבר כאן

אנה זק עובדת קשה להרוויח את מקומה ורוצה שניקח אותה ברצינות כשחקנית מרכזית בתעשייה המוזיקה המקומית, ולגמרי יש לה מקום. אין אצלי נסיעה באוטו ששיר של אנה זק לא עולה. היא עושה פופ מעולה By The Book, עם בחירת חומרים מדויקים וכריזמה מרשימה. אבל זה הזמן שלה למצוא את הפלוס שלה, את מה שהיא מביאה.

אל תטעו, כל אמן, מצוין ככל שיהיה, עובר ליטושים באולפן כי הסטנדרט עלה עם השנים והאוזן שלנו הורגלה לקבל חווית שמיעה מושלמת. ככל שהישענות על כלים טכנולוגים בשביל לפצות על טכניקה וכישרון עולה, כך גם הפער במציאות, ובסוף מגיע הזמן לפגוש את הקהל בשטח ולהראות שאתה לא פחות ממי שאתה מציג את עצמך.