כל התשבוחות מגיעות לה: נועה קירל נתנה הופעה פנומנלית

כשנועה קירל הכריזה על סולד-אאוט שעות בודדות לאחר שפתחה את הקופות למופע הראשון שלה בפארק הירקון, היו רבים שסברו כי מדובר בתעלול יח"צני ותו לא. בכל זאת, גדולה ומוכשרת ככל שתהיה - איך זה שזמרת, ועוד ישראלית, ועוד אחת כזאת שלצד הערכה רבה מקבלת גם המון ביקורות וצקצוקים, הצליחה למכור 65 אלף כרטיסים ב-4 שעות? משונה מדי לישראלי הציני המצוי.

עם 130 אלף כרטיסים שנמכרו בסך הכול, לא נראה לנו שמדובר בתרגיל כלשהו להגברת ההייפ. בואו, זה לא שחסר לה באזז או סיקור תקשורתי. ובכל זאת, נועה קירל הוכיחה הלילה (חמישי) בהופעה הראשונה שלה מתוך שתיים בפארק הירקון שהיא ראויה לכל התשבוחות. "?You wanna see me dance" נכתב על המסכים עם תחילת המופע. והתשובה היא כן. ברור שכן. שאלה מיותרת. הלאה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• אלא מה? גם ההופעה השנייה של נועה קירל בפארק הוכרזה כ"סולד אאוט"
• אפשר שיום חמישי יגיע? הצצה לבמה הענקית למופע של נועה בפארק
• שנייה רק לנעמי שמר: ההישג המטורף של נועה קירל

את המופע פתחה קירל באופן סימבולי עם דז'ה וו, כמעין קריצה למופע שלה באותו המקום, לפני קצת יותר משנה - אם כי ההופעה של הערב הייתה גדולה יותר, מושקעת יותר ובעיקר עם קהל גדול הרבה הרבה יותר. נועה נכנסה לבמה כשהיא עומדת על חצי סהר משתלשל מלמעלה, בדיוק כמו בפוסטר שקידם את המופע, עם אאוטפיט אדום ומשקפיים אה-לה אלטון ג'ון. אלפי פלאפונים מונפים אל-על ומתעדים את הרגע. הקהל בהיסטריה.

עם 27 שירים בסך הכול, לא הייתה ברירה אלא לבצע כמה מהם באופן חלקי ולהסתפק רק בבית ובפזמון. היו שם "פעמון", "מיליון דולר", "drum" ו"קילר", וגם "אמבולנס" (בלי מרגי), "טרילילי טרללה" (ללא אילן פלד) ו"מאושרים" (מינוס לירן דנינו); והיה גם סט באנגלית עם "bad little thing" ,"Please Don't Suck" ו-"Thought About That".

כל אחד מהשירים - מאלו שאיתם החלה את הקריירה שלה ועד לאחרונים שמרסקים את טבלאות המצעדים - בוצע באופן מרהיב משלו עם רקדנים, זיקוקים, קונפטי ותפאורה מתחלפת (כלוב ב"פנתרה", זירת אגרוף ב"אם אתה גבר", מדרגות ב"פאוץ'" וכיסא מלכות ב"פרובוקטיבית"). אפילו השירים השקטים יותר כמו "רעשים" או "יש בי אהבה" קיבלו את המקום שלהם, כשנועה ביקשה מהקהל להדליק את הפנסים בפלאפונים - ונראה היה שכולם נענים לה בשמחה.

ונעבור לאורחים: איזי, בסגירת מעגל מרגשת עשור אחרי שהופיע בבת המצווה שלה, הגיע לביצוע מיוחד ל"מדברים" ונשאר גם לדואט "גושפנקא"; אודיה קפצה "מאמי" והמשיכה עם "אינטלקטוערסית" ההיסטרי שלה; ולקראת הסוף הייתה זו גם אלני פוריירה, נציגת קפריסין לאירוויזיון 2018, ששרה יחד עם נועה את "Fuego" והמשיכה איתה ל"טיקטיאס" - כשאחת שרה שורה בעברית והשנייה ממשיכה ביוונית, במה שהיה לאחד הרגעים הטובים של הערב.

חייבים לדבר רגע על הצפיפות: 65 אלף בני אדם זה המון המון אנשים. אני לא יודעת כמה גדול היה מתחם הגולדן, אבל לפי כמות האנשים סביבי, הדוחק והחום המהביל, אזור הגולדן היה עמוס לעייפה וחנוק עד מאוד. רוכשי הגולדן שילמו כמה מאות שקלים עבור האפשרות לראות את נועה מקרוב (כלומר, במרחק סביר) ולא להצטופף עם כל עם ישראל בדשא. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, ואנשי הגולדן לא הרגישו הערב שהם VIP; אין לי נתונים מדויקים, אבל אני די בטוחה שהגדילו את מתחם הגולדן פי 2 מאשר בהופעות אחרות, וחבל.

בשנה שעברה דיברנו על הקהל, וסיפרנו שהורכב ברובו מילדים שהגיעו בליווי הוריהם. בשנה שחלפה, עם ההופעה המושלמת באירוויזיון ועוד כמה להיטים שהוסיפה לרפרטואר - המהפך של נועה הושלם: לא עוד כוכבת ילדים ונוער, אלא כוכבת פופ, נקודה. הקהל היה מגוון כשנצפו באזור ילדים קטנים לצד בני נוער, אנשים כבני 30 וגם בוגרים יותר (ייתכן כי המאסה הרצינית של הילדים תגיע להופעה של מוצאי שבת, שכן ביום ראשון אין לימודים. מה שנקרא, במוצ"ש הולך להיות פנומנלי).

איך מכתירים מופע כמוצלח במיוחד? איך קובעים שזמרת אחת היא ליגה מעל כולם? הרי כאן בישראל יש לא מעט מוזיקאים ואמנים שכבר רשמו השנה הופעות מוצלחות, מרהיבות ומושקעות גם כן, בין אם במנורה ובין אם בפארק לייב ראשון לציון. גם הם תמיד מלווים ברקדנים, מחליפים תלבושות, מארחים קולגות ונותנים את כל מה שיש להם להצלחת המופע. אם כן, מה מייחד את נועה?

אולי זו התחושה הכללית שיש כאן דיווה אמיתית, ששילבה לאורך המופע וקטעי המעבר ויזואליות שצילמו במיוחד סטייל ביונסה; אולי זו הצצה שהיא נתנה בלייב למאחורי הקלעים, שבה ראינו כמה אנשים נדרשים לארגן כוכבת פופ אחת (חמישה, אלא מה: מאפר, מעצב שיער, שני סטייליסטים ועוד אחת שדאגה שהבחורה תשתה משהו). אולי אלו הפלרטוטים עם המצלמה לאורך הערב, רשימת הלהיטים הבלתי נגמרת או הכריזמה שיש לה בערימות וגם יכולות השירה שהשתפרו, הביטחון שהיא מפגינה על הבמה והעובדה שמדובר בבחורה בת 22 ששוברת שיאים אחרי שיאים וכובשת פסגות כפי שאף כוכבת בישראל לא עשתה זאת לפניה. הכול נכון.

להדרן, נועה ביצעה את "יוניקורן" ושחזרה במדויק את מה שעשתה על בימת האירוויזיון בליברפול: התלבושת היא אותה התלבושת בעיצובו של אלון ליבנה, הרקדנים הם אותם הרקדנים שרקדו איתה על הבמה באנגליה (פלוס עוד כמה עשרות שהצטרפו לבמה), וגם ריקוד הסולו האייקוני שלה ומפל המים בסיום היו שם. מניחה שגם מי שלא פקד את המופע ראה את החלק הזה איפשהו בסטורי. זו הייתה סיומת מרעננת ללילה רותח.

השירים של נועה עושים לנו, העיתונאים, חיים קלים בבואנו להלל הופעות כאלה עם משחקי מילים צפויים להחריד: אנחנו יכולים לומר שהיה מופע פנומנלי או כזה שנראה מיליון דולר, לקרוא לנועה קווין בלי דאווין או לקבוע שמדובר ביוניקורן הישראלית הכי מצליחה שהייתה כאן. תתנו לה גם דוז פואה אם תרצו. הכול  נכון, כבר אמרנו. נועה היא באמת משהו מיוחד.