נגה ארז הביאה את חו"ל להיכל נוקיה עם הופעה שמציבה סטנדרטים חדשים בתעשייה המקומית

כבר שנה שהרצון ללכת להופעה של נגה ארז מכרסם בי וכל פעם מחדש משהו אחר מנע את זה, אבל אתמול סוף סוף הגעתי להופעה של ארז בהיכל נוקיה והבנתי שהגורל גרם לי להגיע דווקא להופעה הזו. קשה לקרוא למה שארז עשתה על הבמה הופעה מפני שהקסם, הכישרון והקריאטיביות בהקו מכל פינה על הבמה בכל רגע נתון. נגה ארז נחשבת לדבר הכי חם בתעשייה, היא מבעבעת כבר כמה שנים, ואתמול היא חתמה את העסק בצורה הטובה ביותר שאפשר.

עוד במדור המוזיקה:

סקר אהבה חדשה: במי אתם הייתם בוחרים?

ערב שכולו זוהר – הצביעו לשיר של זהר ארגוב שאתם הכי אוהבים!

ארוס רמזוטי, הזמר האיטלקי המצליח, חוזר להופעה אחת בישראל

הערב התחיל בשעה 21:00 עם שני מופעי חימום – יוגי (יוגב גלוסמן), מוזיקאי ויוצר אינדי רוק ישראלי ששר באנגלית ועברית עלה ראשון לבמה ואחריו הגיע טדי נגוסה, ראפר וזמר היפ הופ, שהרים את ההיכל עם שירים שרוב הקהל הכיר. מיד אחריהם, בערך בשעה 22:00, נגה ארז עלתה לבמה, התיישבה על הרצפה במרכזה כשברקע הוקרן סרטון פתיחה להופעה בקולה של ארז עם מונולוג אישי כתוב היטב שאמר "אולי נשב עכשיו שעה ומשהו בשקט, הרי הבטחנו משהו מיוחד. מתי בפעם האחרונה שילמתם לא מעט כסף על כרטיס להופעה שהיה בה רק שקט?". ובכן, ההופעה היתה הכל מלבד שקט.

שבעה נגני כלי נשיפה מופלאים עלו לבמה אחד אחרי השני ובעקבותיהם עלו בצעדה מדויקת לבמה חמישים רקדנים ורקדניות לכבוד "End Of The Road", השיר המזוהה ביותר עם ארז כיום. בדרך כלל אומנים נוהגים לבצע את הלהיט הגדול ביותר שלהם בסוף הערב, לתת לקהל ללכת הביתה בתחושת אופוריה, אבל הבחירה של ארז לבצע אותו ראשון גרמה לקהל ללכת אחריה עד סוף הערב. קשה להאמין שכל מי שהגיע להופעה הכיר את כל השירים שלה ופתיחה כזו נסחה בקהל תחושה חמימה של משהו מוכר ואהוב.

בהמשך ביצעה ארז את "Story" ואחר כך את "Chin Chin" עם אקו, הראפרית הישראלית המצליחה שהתקבלה בחום אצל הקהל. אחרי שבעה שירים, איפשהו באמצע ההופעה, מנורות שולחן גדולות עשו את דרכן אל מרכז הבמה כאשר שבעת המופלאים עם כלי הנשיפה נתנו קטע אינסטרומנטלי והכינו את השטח לקראת החלק השני של ההופעה באווירת "Kids Against The Machine", האלבום האלטרנטיבי שארז שחררה אחרי "Kids", אלבומה השני שזכה להצלחה בעולם. ארז החליפה תלבושת, כראוי למעמד המחייב, והתיישבה על כיסא במרכז הבמה וביצעה חמישה שירים נוספים, ביניהם "Off The Radar" וגרסה לשיר "Industry Baby" של ליל נאס X.

בחלק השלישי של ההופעה הקהל כבר לא היה יכול להישאר לשבת על הכיסאות והיכל נוקיה הפך למסיבה אחת גדולה לצלילים של "Views" ולאחריו השיר "Nails" שבוצע לראשונה על הבמה. צריך להגיד שלמרות שמדובר שהופעה שמתקרבת לשלמות דבר אחד התברר כנקודה חלשה יותר. קטעי הקישור של ארז בין השירים ריקים מתוכן. הם מכילים בעיקר דברי תודה והודיה לכל מי שעסק בהכנת המופע, ולא חסרו אנשים להודות להם. זה היה מרגש ונכון לעשות את זה רק חבל שבזה הסתכמו קטעי הקישור ולא כללו קצת סיפורים מאחורי השירים או אנקדוטות נוספות שיעניינו את הקהל.

על כל הקסם הזה ניצחו באופן פנומנלי אורי רוסו, המפיק ובן זוגה של ארז, יחד עם איתמר לבשטיין. כל אחד מהם תפס צד אחר על הבמה ונתן שואו שעזר להרים את הערב. הסאונד העוצמתי, התאורה המקצועית ששטפה את היכל באופן מפעים, מסכי וידאו עם ארט מחושב וכמובן כוריאוגרפיה מדויקת של הרקדנים גרמו לקהל להגיד "וואו" לא מעט פעמים במהלך הערב. גם אחרי שני הדרנים נדמה שארז מתקשה בעצמה להיפרד מהקהל ורוצה להמשיך לשיר עוד שיר ועוד רק אחד נוסף. ספק גדול אם יש היום אומן בישראל שיכול להרים מופע כל כך מדויק מכל הבחינות, רצוף בהפתעות טובות, מופע שרוצים לחזור אליו שוב ושוב. ושוב.