הזרקור: האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

בכל יום עוד ועוד זמרים מתחילים משחררים שירים לרדיו ומנסים להגיע לקהל הרחב. לכבוד הדור החדש של המוזיקאים בישראל פתחנו את מדור "הזרקור", לתת להם את החשיפה הראשונה והקריטית. והפעם: יונתן וולפין מקדם אג'נדה דרך המוזיקה, יעל את מגזימה עושה מה שבא לה ומאיר כהן מחדש את המומנטום מלפני הקורונה. קבלו את הזמרים החדשים שאתם חייבים להכיר

הזרקור
הזרקור | צילום: איידן אור גיא, אורי ברקת, מאיר כהן

יעל, את מגזימה – "אור"

"קוראים לי יעל ברונשטיין, בת 28, מירושלים. אני מוזיקאית, זמרת וראפרית לקראת אלבום בכורה. הופעתי לראשונה לפני ארבע שנים ומאז אני עוברת מסע ארוך דרך השטח, כולל הופעות במקומות קטנים. לקח לי כמה שנים של הופעות להבין שמה שאני רוצה לעשות זה היפ הופ, מה שאני עושה עכשיו. הדבר הכי חשוב לי הוא אמנות הסיפור, להעביר סיפור בצורה הכי עוצמתית ומדוקדקת, והיפ הופ זו פלטפורמה מעולה לעשות את זה. אני עושה ראפ ושירה במלוא הגרון, זה מפגש ססגוני שמאפשר לי לשיר את הטקסטים שאני רוצה בצורה הכי ישירה, הכי לא ערוכה ולא מתייפייפת. שירה במלוא גרון מאפשרת לי להתפוצץ כשזמרת ואני שמחה שמצאתי את הנוסחה. עד לפני 15 שנה ההיפ הופ נחשב לתחום גברי אבל היום יש נשים בישראל שעושות את זה נפלא כמו אקו, עדן דרסו ואפילו יסמין מועלם שמשיקה לז'אנר בהרבה מובנים. אנחנו חיים בתקופה שהפלואידיות של הז'אנר מאפשרת לקחת מודלים לחיקוי מז'אנרים שונים. אין ספק שזה עולם שעושה לגברים חיים קלים יותר אבל אם זה קשה כנראה צריך שנשים לא יוותרו על החלום ועל דריסת הרגל הזו".
ספרי לנו על השיר "אור".
"השיר 'אור' הוא מבחינתי היפוך של יחסי הכוחות ביחס לתקופה שעברתי תקיפה מינית. היתה תקופה ארוכה שחוויתי סיוטים בלילות ממה שקרה לי. בוקר אחד התעוררתי וחשבתי לעצמי שזה ממש לא הוגן שבסיטואציה מסוימת מישהו היה ממש לא בסדר כלפיי ואני זו שצריכה לסחוב את המשקל הזה ולחלום על מה שהיה בלילות. כתבתי שיר שלוקח את הכוח בחזרה כי לא אני צריכה להתבייש במה שקרה, אלא הוא. אני רוצה לשיר על הנושא הזה בצורה שאני חושבת שצריך לדבר על זה – בקול גדול, בלי מעצורים ובלי לעשות חשבון מה אנשים יחשבו או יגידו. ליהקתי לקליפ את זוהר ויסלויצקי, משפיענית רשת בתחום דימוי הגוף. היא עשתה עבודה מדהימה בלהראות מה זה כוח נשי לא מתנצל".

הקשיבו לשיר "אור" של יעל את מגזימה
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-98-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_gw0ar2p4' duration='203']

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"אני כל כך רוצה להופיע על הבמות הגדולות. הייתי בהופעה של רביד פלוטניק שבוע שעבר וראיתי את הדרך המטורפת שהבן אדם עבר. אני ממש רוצה שהקריירה שלי תתנהל ככה, להוציא אלבומים ושאנשים יכירו את השירים ושהם יהפכו לפסקול של החיים שלהם. אני יודעת שזה לא קורה ביום ולדעתי זה משהו שמרוויחים בעבודה קשה. אני פה בשביל לעבור את הדרך הזו. אני רוצה להרוויח את המקום שלי כקול משמעותי בתעשייה".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"דבר ראשון – הכל יקר מאוד! אנשים לא מבינים את זה כשהם רואים מישהו שמביא מוצר סופי. בן אדם שרוצה להתחיל קריירה מוזיקלית צריך לדעת שזה כרוך בהשקעה כספית גדולה, ממש כמו לפתוח עסק, ומדובר בהרבה מאוד כסף. תמצאו את המשאבים כי זה יקר מאוד וחייבים להבין את זה. הקושי השני הוא שאתה חייב להאמין בעצמך. אם אני בתור אמנית לא אאמין שמה שאני עושה לא ראוי להקשבה של הקהל אז חבל על הזמן. לקח לי זמן להבין את הייחוד שלי ושאף אחד לא יעשה את מה שאני עושה כי זאת הפרסונה שלי, סיפור החיים שלי ונקודת המבט שלי. אל תתנצלו על מי שאתם, זה משהו שלוקח זמן לבנות אותו".

יעל את מגזימה
יעל את מגזימה | צילום: אורי ברקת

 עוד במדור המוזיקה
כל מדורי הזרקור והאמנים החדשים שאתם חייבים להכיר
כל מדורי חמש תחנות בזמן
כל מבזקי המוזיקה

יונתן וולפין – "לשאוף ולנשוף"

"אני בן 35, יוצר ומוזיקאי מהקהילה הגאה. למדתי מוזיקה ברימון ובאקדמיה למוזיקה בירושלים ואני מופיע הרבה שנים עם החומרים שלי. לפני חודש יצא אלבום הבכורה שלי, 'הדברים כמו שהם', כשאת האלבום הפיק ארז רוסו מהג'ירפות. האלבום היה מוכן כבר לפני כמעט שנתיים אבל דחיתי את ההוצאה שלו בגלל הקורונה. יש לי תואר שני בחינוך מוזיקלי ואני מלמד מוזיקה במגמות ייחודיות ובאופן פרטי. בשנים האחרונות אני מנסה לקדם אמנות גאה בתודעה הציבורית. חלק מהדברים שאני עושה זה הפלייליסט LGBTlv שמאגד בתוכו 30 יוצרים גאים צעירים שפועלים בארץ. יש לי גם פודקאסט שנקרא 'גאה לארח' שבו אני מארח יוצר גאה לשיחה ודואט מוזיקלי. אנחנו מכירים הרבה יוצרים גאים במיינסטרים ובפלייליסטים ברדיו ובתקשורת אבל אני מרגיש שיש חוזה לא כתוב בין היוצרים הגאים המוכרים ותחנות הרדיו. אני לא יודע מה הביצה ומה התרנגולת אבל היוצרים הגאים המוכרים כותבים שירים בצורה עמומה ולא מפורשת ותחנות הרדיו פחות מקדמות יצירה גאה לפנים. נראה לי שחוששים שהקהל הרחב פחות יקבל את זה אבל ממה שאני רואה בהופעות שלי וממה שמספרים לי חברים מהתעשייה יש פתיחות רבה לנושא מצד הקהל".
ספר לנו על השיר "לשאוף ולנשוף".
"השיר נכתב כמה ימים אחרי פרידה מזוגיות ארוכה שהיתה לי. יום אחרי הפרידה הלכתי ברחוב והייתי בהלם איך כולם סביבי לא רואים שריסקו לי את הלב, שהעולם ממשיך להסתובב ולהתנהל כרגיל. כשמישהו נפטר יש הבנה בעבודה ואפשר לקחת שבוע חופש, אבל פרידה כזאת היא כמו מוות ואף אחד לא מתחשב בך. בשלב מסוים של אותו יום החלטתי שצריך לעשות פעולות פשוטות, ממש כמו רובוט, כדי שלהצליח לעבור את היום, פעולות כמו לשאוף ולנשוף, או לחכות שהרמזור יהפוך לירוק במעבר החצייה. השיר מתאר את הפרידה, את הפער בלראות זוגות אחרים ואני מבפנים שבור לרסיסים. בקליפ, בו מופיע לצידי גם מושיק גאלמין, לא לקחנו את השיר באופן מילולי, אלא הוא מתאר את השבוע האחרון בזוגיות וכל הרגשות שעולים לקראת הפרידה. אין בקליפ שבירת צלחות או טריקת דלתות, זו דרמה שקטה".

הקשיבו לשיר "לשאוף ולנשוף" של יונתן וולפין
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-100-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_jr3p93co' duration='273']

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"אני אהיה צנוע ולא אגיד למלא את קיסריה פעמיים בחודש כי זה לא אני וזו לא המוזיקה שלי. אני חושב שהייתי רוצה להתפרנס בכבוד מהיצירה שלי ולהגיע לקהל כמה שיותר גדול, סטרייטים וגייז כאחד. אני עובד על חומרים חדשים וממשיך להיות חלק מהתעשייה. פחות מעניינת אותי ההכרה והפרסום אלא יש בי את הרצון להמשיך ליצור המון דברים חדשים".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"כאמן עצמאי אתה צריך לעשות הכל בעצמך. לא מזמן עשיתי מופע השקה לאלבום אז מעבר לזה שאתה הזמר אתה צריך להיות גם היחצ"ן, המפיק ואיש קידום דיגיטלי. אלא אם כן יש לך כסף לשכור את כל האנשים שנותנים את השירותים האלה, אתה צריך לעשות הכל לבד. כמוזיקאי אתה צריך המון מיומנויות שהן מעבר למוזיקה. אתה צריך לשווק את עצמך, להיות יצירתי מאוד באיך להגיע לקהל חדש. זו עבודה קשה רוב הפעמים. אני רק רוצה לנגן ולשיר והרבה פעמים כל הדברים שמסביב לוקחים הרבה כוחות".

יונתן וולפין
יונתן וולפין | צילום: מאיר כהן

מאיר כהן – "אור השחר"

"אני בן 27, במקור מטבריה. אני כותב ומופיע מהתיכון. הייתי בלהקה העירונית של טבריה יחד עם בניה ברבי והופענו הרבה בטקסים ובפסטיבלים ועזר לי להתחבר לעולם המוזיקה. בצבא הייתי בלהקה צבאית, להקת חיל חימוש. אחרי הצבא הקמתי הרכב ועבדנו על חומרים מקוריים, אפילו שחררנו כמה שירים לרדיו. היום אני עובד עם יונתן רוסו, בחור ישראלי שגר בשבדיה, והוא מפיק את השירים שיוצאים. הוצאתי שיר ראשון לפני שנתיים והופעתי עם ההרכב שלי הרבה, אפילו פתחנו הופעה של כנסיית השכל, ואז הקורונה הגיעה ועצרה את הכל. ביום ראשון האחרון הייתי אמור לפתוח הופעה של עקיבא וזה התבטל, גם בגלל הקורונה".
ספר לנו על השיר "אור השחר".
"הפזמון של השיר נולד לפני עשור. חבר ביקש ממני שאכתוב לו שיר בסגנון מזרחי והשיר היה באווירה מזרחית שמחה. בסופו של דבר הוא לא הוציא שירים לרדיו וקיבלתי את השיר בחזרה והשארתי אותו במגירה. לפני כמה שנים ישבתי לנגן עם כמה חברים ואיכשהו השיר הזה עלה שוב. הלחנתי אותו מחדש והוספתי את הבתים והוא התגבש למה שהוא עכשיו. הוא נשאר עוד קצת במגירה ובתקופת הקורונה הוא הפך לרלוונטי יותר בגלל הדיבור על געגועים למשפחה. הפכתי לאבא לפני תשעה חודשים, נולדה לי בת בשם סיני. 'אור השחר' יכול להתפרש כשיר אהבה רומנטי אבל הוא יכול להתפרש גם לכיוון של אהבה גדולה, גם של אבא לבת שלו".

הקשיבו לשיר "אור השחר" של מאיר כהן
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-99-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_8k4eh4cs' duration='197']

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"קודם כל, להתמיד עם כל הדבר הזה, להופיע ולצבור קהל חדש. זה לא שיש לי חלום על הצלחה לרגע אלא להמשיך לעשות את זה כל החיים. אני רוצה להמשיך וליצור ולכבוש עוד ועוד יעדים. אני חושב שאם אני אופיע באמפי שוני עם ההרכב שלי זה יהיה רגע שאגיד לעצמי שעשיתי את זה. הופענו מול קהל גדול אבל זה לא היה קהל שהגיע במיוחד לראות אותי. מאוד ירגש אותי לדעת שכמות כזו של אנשים תגיע במיוחד כדי לראות אותי. יש משהו באמפי שוני שאני מעדיף על פני קיסריה, הוא בול בגדול הנכון".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"אחת הבעיות העיקריות היא שכל יום יוצאים בערך מאה שירים לרדיו וצריך למצוא דרך לצוף בתוך האוקיינוס הזה של המוזיקה. הקושי הכי גדול הוא לגרום לאנשים להקשיב לשיר, לגרום להם להקדיש את הזמן ולצפות בקליפ, במיוחד בתקופה שיש בה הרבה גירויים. קשה לגרום למישהו להקדיש כמה דקות לשיר ולהתנתק מכל הרעשים מסביב. בנוסף, אתה צריך למצוא את הערך שאתה מביא לאנשים, בין אם זה חיבור לרגש מסוים או נושא כלשהו. אין נוסחאות להצלחה כי אם היו כולם היו משתמשים בהן ומצליחים. לכל אחד יש את הזמן הנכון שלו, רק צריך להתמיד".

מאיר כהן
מאיר כהן | צילום: איידן אור גיא