אלילת האגם: בוחבוט בשיר הפופ הכי טוב מאז "זהב"

| עומר אדם – פרדייז
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-news-093' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_xfqpsn5v' duration='233']

יש פתגם שאומר, לא לעולם חוסן. וזה בדיוק מה שקורה לעומר אדם ודורון מדלי בשיר החדש "פרדייז". בשנים האחרונות היה נדמה שעומר אדם לא מצליח לפספס. כמעט כל סינגל שלו היה בול-פגיעה שהפך ללהיט. שני האלבומים האחרונים שלו היו מצוינים. מוצלח במיוחד היה שיתוף הפעולה שלו עם מדלי ב"תל אביב" ו"היא רק רוצה לרקוד", צמד להיטי ענק שהזניקו את אדם לדרגת כוכב לכל המשפחה. בהשוואה אליהם "פרדייז" הוא נפילה כואבת. הלחן נטול 'הוק' שיתפוס את האוזן, המילים סתמיות, הביט לא מגניב והמבטא של אדם באנגלית מזעזע. מה שעוד נתפס חמוד בשורה מנצחת אחת באנגלית ב"בוקרשט" נשמע כאן פשוט נורא. אפילו כשיר קיץ שנועד לעשות שמח לחבר'ה בחופים ובנופשים למיניהם, הוא לא עובר את הרף.

ציון: 1.5

| אגם בוחבוט -"הקצב של העיר"
[youtube_embed youtube_id='RuNnmzGi4Ao']

"הקצב של העיר" הוא שיר הפופ הכי טוב שיצא כאן מאז "זהב" של סטטיק ובן-אל תבורי. באדיבותו של ניצן קייקוב הגאון, אגם בוחבבוט הצעירה שרה כאן אורבן אר אנד בי, דאנס, מזרחית, פזמון דיסקו מגניב, שירה עם סלסולים בלי להתבייש ושימוש נפלא בשפה הערבית כחלק אינטגראלי מהמסיבה הישראלית. בוחבוט בת ה-14 היא תלמידה נהדרת של משה פרץ, מבחינת שילוב בין כובד מוסיקלי לקלילות פופית ובשיר הזה השילוב הזה מושלם. סטטיק ובן-אל כבר לימדו את הקהל ב"טודו בום", שכמו בחו"ל, שיר פופ יכול להיות מורכב מכמה חטיבות, יוניטים, אפשר אחרי כמה שניות לשבור קצב, לעצור, למהר, להחליף סאונד וז'אנר, לשנות סגנון ואווירה, והכל באותו שיר. התרבות העכשווית היא ספידית, חסרת סבלנות, חולה על חילופים מהירים, והשיר הזה של בוחבוט מייצג באופן מושלם את המגמה הזאת, שמפרקת את המבנה הישן של שיר ובונה אותו מחדש. את השיר הזה יכולים לשדר בקלות באמ.טי.וי אסיה. מרתק לראות איך הפופ הישראלי משתנה לנגד עינינו.
ציון: 5

| הפרויקט של רביבו - "תני לי סימן"
[youtube_embed youtube_id='nXu7NQuxhic']

כיף עם "הפרויקט של רביבו" והקיץ הוא בדיוק הזמן שלהם להרקיד בחפלה. הפעם, בסינגל ראשון מאלבום תשיעי (!) הם מחדשים להיט של הזמר שימי גל מלפני 26 שנה. הסאז האקוסטי של אריק כהן מזכיר בפתיחה את הפתיחה של "דרך השלום" והביט ושינויי קצב לאורך השיר מעידים על ערנות של רביב רם בן מנחם לטרנד הלטיני הפושה כעת בז'אנר יחד עם חזרה אחורה לשורשים ישראלים מגוונים מהשכונות. הפלייבק כולו מזכיר אירוע משפחתי, שמחה ים תיכונית אותנטית, שבה ימצאו עצמם רוקדים אוהבי מוסיקה מהבלקן דרך ערב ועד המגרב. הביצוע הקולי של ניר בן מנחם ואלירן צור עושה חשק להצטרף אליהם בשירה, שזו למעשה מהותו של הפרויקט. אחלה קאבר.
ציון: 4

| זהבה בן – "רק אתה"
[youtube_embed youtube_id='nhhG1-q-1nY']

הקיץ מזמן התחיל וגם זהבה בן רוצה להיט קצבי עונתי שירקיד ויגרום לבחורות לנענע ובקיץ הבא כבר ישכח. "רק אתה" שיצרו ליאור מיארה ושיקו חייק מספק עבורה את הסחורה, אבל אין בו שום ייחוד. הוא מזכיר עשרות שירים בז'אנר המזרחי ששמענו כבר ומעיד על סטנדרטיות, בינוניות, כמעט הליכה אחורה. הצורך של בן והמנהל שלה בלהיט שטח שיספק להם עבודה לעונה החמה מובן, אבל זו מוסיקה שנועדה אך ורק לצרכים מסחריים, ללא זיק של אמנות. על חיבור רגשי בין הזמרת לבין השיר שהיא שרה בכלל קשה לדבר.
ציון: 2.5

| רויטל נחמני - "לא אכפת לי מה יגידו"
[youtube_embed youtube_id='vwIQW3R3PpY']

רויטל נחמני היא מראה לא שכיח בנוף, זמרת מזרחית שכותבת מילים ושותפה גם ללחן. זה עושה אותה קרובה יותר באמירה לדקלה מאשר לשרית חדד, למשל. מוסיקלית היא מגיעה מז'אנר הדיכאון ובשיר הזה עושה בו עבודה טובה. הטקסט והשירה שלה משדרים אמינות, הלחן סביר, העיבוד וההפקה גם בסדר, ואפשר, במצב הרוח הנכון, לטבוע בצער שהיא מפזרת כאן, כבחורה שמתעקשת לחזור לאהוב ליבה חרי פרידה, לא אכפת לה מה יגידו. זה שיר לא רע בכלל, חבל שהוא יוצא באמצע חודש יוני בתחילת קיץ לוהט ולא בחורף הקר. יש שירים ששווה להתאפק איתם עוד כמה חודשים.
ציון: 4