מוזיקה נשארת: חמש החלטות לשנה החדשה לשמירת תרבות המוזיקה בישראל

מצב תעשיית המוזיקה היה לא טוב עוד לפני שהקורונה הנחיתה מכת מוות על התעשייה ליותר משנה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להחיות את התעשייה ואת כל האנשים שקשורים אליה, ולכבוד השנה החדשה יש לנו חמש המלצות שיעזרו להתחלת התהליך. טור דעה

זמן צפייה: 03:01

מצב תעשיית המוזיקה מבלבל הרבה אנשים שלא נמצאים בה. הכל נראה כל כך זוהר ויש יותר זמרים מאי פעם, אז למה כל אנשי התעשייה מתלוננים ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
בשנים האחרונות רוב הזמרים מוציאים את השירים שלהם בעצמם, ללא תמיכה כספית של חברות התקליטים. הפקת אלבום וכל מה שנלווה אליו יכולה להגיע למאות אלפי שקלים אם לוקחים אנשי מקצוע טובים והאומנים מממנים את התהליך לבדם. אף אחד לא מבטיח הצלחה, ולמען האמת רוב הזמרים המתחילים לא מצליחים להגיע לקהל הרחב ומדובר בהפסדים גדולים לאדם פרטי. גם הזמרים הוותיקים סובלים מחוסר עניין בהם ולא מעט מגיעים למצב כלכלי קשה, גם אם מאחוריהם לא מעט להיטים. מצאנו חמש דרכים לא מסובכות מדי כדי לעזור בצורה רוחבית לכלל האומנים:

 

להשמיע יותר נשים ברדיו

לאחרונה פרסמו את רשימת האומנים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בישראל וככל שזה נוגע לנשים, המצב עגום ביותר. רק שתי זמרות נמצאות ברשימת עשרת האומנים המושמעים ביותר (שרית חדד ועדן בן זקן), ורק 11 זמרות נכנסו לרשימת חמישים האומנים המושמעים ביותר. כבר שנים שמדברים על המצב הזה, אבל הפתרון לא נמצא. אני לא חושב שצריך להכריח את עורכי המוזיקה להשמיע גברים ונשים בצורה שווה כל יום, אבל חייבים לחוקק חוק שלא פחות מארבעים אחוז מהמוזיקה המושמעת בתחנת רדיו צריכה להיות של אחד המינים. יש המון זמרות מעולות שלא מקבלות את החשיפה שמגיעה להן והרבה זמרים בינוניים שמקבלים חשיפה מוגזמת. אף אחד לא מצפה שהמהלך הזה יקרה בטבעיות, הרי זה לא קרה עד היום, אבל יש הכרח לתת צ'אנס גדול יותר לנשים בתעשייה שהזניחה אותן שנים ארוכות. הקשיבו לשיר החדש והנפלא של מארינה מקסימיליאן שכן הצליח למצוא את דרכו לרדיו.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-75-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_ii3elcfk' duration='232']

 

להשמיע יותר זמרים חדשים ברדיו

אחת הטענות המרכזיות שעולות ממדור הזרקור באתר (תוכלו לקרוא את המדור כאן) היא שתחנות הרדיו לא ממהרות לפרגן לאומנים חדשים. נכון, בכל שבוע יוצאים לתחנות הרדיו יותר מ-140 שירים, חלקם של אומנים מוכרים ומבוססים, אבל אי אפשר להמשיך ולהתעלם מכל ההיצע החדש הזה. קשה לכל עורך מוזיקלי להקשיב לכל השירים כל שבוע, ואין ספק שהרבה שירים חדשים של אומנים לא מוכרים מתבזבזים. בסופו של יום מישהו יצטרך לרשת את שלמה ארצי, ריטה ושרית חדד, ואם לא נתחיל לפתח יותר אומנים חדשים, זה לא יקרה. אם תפתחו את הרדיו ותקשיבו לשירים תמצאו מכנה משותף בשתי קטגוריות – השירים השמחים של סטטיק ובן אל תבורי, נועה קירל ואלה לי, או שירים נוגים שכרגע הם הדי אן איי המוזיקלי של מדינת ישראל כשהמשותף להם היא השירה הרכה, מילים שמתכתבות עם הדת והפקה מוזיקלית שגורמת לרוב השירים להישמע כאילו הם יצאו מאותו פס יצור. תנו לזמרים החדשים לפרוץ החוצה ולגוון מעט את הפלייליסטים בתחנות הרדיו. דוגמא אחת היא השיר החדש של חן כהן, "כשהייתי קטן", שלא זכה להיכנס לפלייליסטים אבל שווה שתכירו.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-141-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_6uoyppfk' duration='181']

 

להשמיע יותר מוזיקה מקורית בפריים טיים בטלוויזיה

לפני לא הרבה שנים היו המון תוכניות אירוח בפריים טיים בערוצים השונים שאפשרו לזמרים להתראיין ולחשוף את השיר החדש שלהם מול עם ישראל. בשנים האחרונות תפסו תוכניות הריאליטי המוזיקליות את המקום בפריים טיים ולא נשאר מקום למוזיקה מקורית חדשה. המתמודדים בתחרויות האלה זוכים לחדש שירים נפלאים אבל הזמרים המקוריים נשארים מחוץ לאור הזרקורים. לא סתם אין יותר להיטים שכובשים את המדינה מפני שאין מדורת שבט שתקדם את המוזיקה בטלוויזיה. לא הוגן לתת רק לזמרים שמשתתפים בתוכניות ריאליטי מקום בפריים טיים ולשים בצד את שאר הזמרים, אפילו אם הם מצליחים. צריך לחשוב על פורמט טוב שבו הזמרים מצליחים להציג את השירים שלהם בטלוויזיה מפני שבלעדיה הם לא קיימים. זו הסיבה שתראו את הזמרים מגיעים לשפוט בתוכניות, העיקר להיות בטלוויזיה. צפו כאן בקרן פלס מבצעת את השיר "מבול" בתוכנית "המעגל עם דן שילון".

קרן פלס
קרן פלס | צילום: דניאל קמינסקי

הסדרת תמלוגים לכל תחנות הרדיו

אחת הדרכים שאומנים מרוויחים כסף היא השמעת השירים שלהם ברדיו. חלוקת התמלוגים מסובכת וחולקים אותה הזמר, יוצרי השיר, המפיק, בעל הזכויות ואפילו הנגנים. הדבר מעוגן בחוק זכויות היוצרים אבל יש תחנות רדיו שעדיין לא הסדירו את עניין התשלומים מול החברות שדואגות לכך. התהליך הזה נמשך ונמתח כבר שנים והדבר לא הוגן כלפי הזמרים והיוצרים שמשמיעים את המוזיקה שלהם מבלי לשלם. תארו לעצמכם שהייתם עובדים במקום מסוים ובסוף היו אומרים לכם תודה, אבל אנחנו לא משלמים לכם. הייתם כועסים, לא? גם ככה מכירות התקליטים בשפל והתמלוגים מהדבר הזה הפכו לזניחים, והשמעות בספוטיפיי או אפל מיוזיק מכניסות סכומים משפילים מכל השמעה. הדרך של האומנים להרוויח כסף היא דרך הופעות, שבתקופת הקורונה לא היו בכלל או מהתמלוגים. עד שהנושא הזה לא יוסדר כראוי נמשיך לראות יותר ויותר אומנים שרעבים ללחם. אם התרבות תמות, על מה אנחנו נלחמים בעצם?

 

תנו כבוד לאומנים ותיקים

לא כל האומנים הותיקים זוכים לכבוד כשהם מוציאים אלבום חדש, בטח לא להשמעות ברדיו. מלבד כתבת קוריוז על האלבום החדש, רוב האומנים הותיקים זוכים להתעלמות גורפת מהשירים החדשים שלהם והרדיו ממשיך להשמיע רק את הקטלוג המוקדם שלהם. לא כולם הם שלום חנוך, עדן בן זקן, אייל גולן או ריטה שקשה לי להאמין שמישהו מהם רעב ללחם, אבל יש יותר זמרים ותיקים שעזרו לעצב את הפסקול של המוזיקה הישראלית וזוכים להתעלמות גורפת על כל החומרים החדשים שהם מנסים לשחרר. בגלל חוקים שונים ומוזרים חלק גדול מהשירים שיצאו לפני אמצע שנות השמונים לא זוכים לתמלוגים, וכך יוצא שחלק גדול מהאומנים שעליהם גדלתם לא מקבלים שקל על ההשמעות הרדיו ואין להם מקור הכנסה יציב אחר. נראה לי שחשוב לדאוג לקרן שתעזור לאומנים שחסר להם כסף לדאוג לעצמם. זו האחריות של מדינת ישראל לדאוג ליוצרי התרבות שלה שנתנו מעצמם כל כך הרבה שנים למענה. אין למדינה בעיה לשלוח אותם להופיע בחו"ל כדי שייצגו אותנו בכבוד ויעזרו להתרים כספים למענה, אבל יש לה חובה מוסרית לדאוג לאנשים שעיצבו את התרבות שלנו והיום זוכים בעיקר להתעלמות. מתי שמעתם לאחרונה מוזיקה חדשה של חוה אלברשטיין ברדיו? או שיר חדש של קורין אלאל או דני רובס? האם לאה שבת זוכה לכבוד שמגיע לה? אני לא חושב.

לאה שבת
לאה שבת | צילום: ראובן חיון