חנן יובל: "גם אני לא ממש הבנתי על מה השיר 'ליל חניה' מדבר"
חנן יובל אחראי לשירים הגדולים שמלווים את הפסקול של מדינת ישראל, החל מ-"ליל חניה", "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר" ועד "אני וסימון ומואיז הקטן". לכבוד יום הולדתו ה-75, חזרנו איתו לסיפורים שאתם לא מכירים מאחורי השירים שגדלתם עליהם
"ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר"
מילים: אהוד מנור. לחן: חנן יובל
"בשנת 1982 התחלתי להופיע עם אהוד מנור לראשונה בחיי עם המופע 'ימי בנימינה'. הימים היו ימים די דפוקים, אפשר לומר. מצב הרוח הלאומי היה למטה, מלחמת לבנון הראשונה התחוללה. הבן של בן דוד שלי היה החלל הראשון של המלחמה הזו. נסענו בדרכים והיינו מגיבים לכל מיני דברים ששמענו בחדשות. פה ושם היו דברים מצחיקים אבל היו יותר דברים עצובים ועוד יותר מכאיבים. לאט לאט התחלתי לכתוב שירים עם אהוד כתגובה לדברים האלה. רוב השירים היו, איך נאמר זאת בעדינות, לא שמחים. לאט לאט נאסף חומר של אלבום שלם שרציתי לקרוא לו 'דור', על שם הבן שלי. אהוד אמר שהשירים עצובים מדי וצריך לאזן אותם אז הוא קרא לי לבוא אליו כדי שנכתוב שירים שמחים יותר ואני זוכר שהגעתי אליו למחרת. ישבנו במטבח שלו כמה שעות טובות ויצאו עוד כמה שירי דכאון, אבל פה ושם בניסיונות שלנו יצאו שירים שמחים".
אוהד חיטמן: "נמנעתי מלשיר שירים של עוזי חיטמן כי רציתי להצליח בזכות עצמי"
הזרקור: האומנים החדשים שאתם חייבים להכיר
השיר "Space Man" מהאירוויזיון ממשיך לשבור שיאים בבריטניה
"אני וסימון ומואיז הקטן"
מילים: יוסי בנאי. לחן: חנן יובל
"נתחיל מכך שיוסי בנאי היה הבמאי שלי בלהקת הנח"ל וכשהוא פנה אלי דרך דודו אלהרר כדי שאלחין לו שיר, רעדתי מפחד. בזמנו במאי בלהקת הנח"ל נחשב לסגן של אלוהים. אני זוכר שהוא צלצל כל כמה ימים ושאל 'נו, אפשר לבוא לשמוע משהו?' כל הזמן אמרתי לו שייתן לי זמן לשפץ את השיר ואני בכלל עוד לא נגעתי בו. כך היה ריטואל של כמה פעמים עד שיום אחד הוא אמר את המשפט 'מחר אני בא, מה שיש יש'. מהפאניקה נולד השיר בחצי שעה. השיר התבשל בראש שלי כמה שבועות אבל כשהתיישבתי להלחין אותו הוא הגיע בחצי שעה. היתה לי התלבטות איך לגשת לשיר הזה. היתה לי יראת כבוד ליוסי, אנחנו גדלנו אחרת. בשבילי, אנשים שהיו בצמתים חשובים שלי בחיים, עד עצם היום הזה אני נותן להם הדרת כבוד.
"בטרם"
מילים: יהודה עמיחי. לחן: חנן יובל
"השיר הראשון שאי פעם הלחנתי. היום אני לא יכול להכחיש את זה, אבל אז לא החזקתי מעצמי מלחין. המילה מלחין היתה מילה כבדה וגדולה. מלחין זה מנדלסון או באך מהמוזיקה הקלאסית או סשה ארגוב ושלום חנוך במוזיקה הישראלית. שלום חנוך היה זה שאמר לי להלחין שירים כדי שיהיה לי עם מה להופיע. הוא ביקש שאגדיר את המגבלות שלי, שאדע אותן, ובמסגרתן שאעשה את המיטב. הוא אמר לי 'אל תצא מהגבולות כי שם הולכים לאיבוד'. בעקבות השיחה לקחתי טקסט של יהודה עמיחי וראיתי שיש לו 12 שורות. זה לא שיר להלחנה וכל שלוש שורות יש נקודה. בשנת 1972 רק התחלתי את הקריירה שלי כסולן אחרי כל הלהקות שהייתי בהן, כמו השלושרים, כף התקווה הטובה ושובבי ציון. אספתי לי כל מיני שירים וביניהם היה 'The Night They Drove Old Dixie Down' של להקת Band, אבל אני הכרתי אותו מהביצוע של ג'ואן באאז. עכשיו לכו להקשיב שוב לשיר 'בטרם'.
"בזמנו לא היו תקליטי שדרים או סינגלים שנשלחו לרדיו. מי שהקליט אותי בשיר הזה, ואני חייב לו את הקריירה, הוא חנוך חסון, המפיק הראשי של ערוץ 1 המיתולוגי. הוא הכיר אותי מלהקת הנח"ל ואישתו שירתה איתי. הוא לקח אותי לבית המורה בתל אביב שם היה אולפן של קול ישראל והבאתי חברים שישירו את הקטע של המקהלה. אחרי זה ההקלטה נשלחה לגלי צה"ל וקול ישראל וזהו. השיר נתפס כמו אש בשדה קוצים, תודה לאל, וזה היה ספתח נאה לקריירת הסולו שלי.
"מכיוון שלא ראיתי את עצמי כמלחין אלא כמישהו שלקח מילים שאיתן הוא יוכל להופיע, אמרתי לעצמי 'אל תפריע למילים, תעשה אותן פשוטות. אתה משרתן של המילים'. עד עצם היום הזה זה המוטו שלי, אני משרת את המילים. הן יותר חשובות בתחילת התהליך מהפזמון".
"ליל חניה"
מילים: נתן אלתרמן. לחן: יאיר רוזנבלום
"לא אני כתבתי את השיר הזה אבל הוא נדבק אלי ואני נושא בגאווה את ההידבקות הזאת. בשנת 1973 פנה אלי יאיר רוזנבלום או מישהו מקול ישראל וביקשו ממני להשתתף בפסטיבל הזמר. חשבתי שזה כיף כי מכירים בכישרון שלי, הרי רק התחלתי את הדרך כסולן. כשבאתי לחדר החזרות אמרו לי 'תכיר, זאת ירדנה ארזי. תכיר, זה אפרים שמיר והם ישירו איתך'. הכרתי אותם מרחוק ולא אישית ורציתי ללכת משם. לא רציתי לחזור לשיר בשלישייה, אבל מישהו חכם שיכנע אותי להישאר. מה שקרה עם השיר לאורך השנים זה בלתי נתפס. החזרות עברו בסדר גמור, הייתי אלוף השלישיות. עד היום אני טוען שיש לי שיא גינס בשיתופי פעולה בישראל.
כשהכירו לכם את השיר בפעם הראשונה, אתם הבנתם על מה הוא מדבר?
"לא, האמת היא שלא ממש הבנתי על מה השיר מדבר. זה כמו מוזיקה קלאסית ולקח לי הרבה זמן לפצח כל הברה בשיר. הסיפור שהתגלה לי שנים אחרי זה היה שיצחק שדה (מפקד הפלמ"ח הראשון ואלוף בצה"ל – ג.י) הלך ברחוב דיזינגוף וליד בית קפה 'כסית' ראה את נתן אלתרמן יושב שם עם אומנים שונים ואמר לו 'אתה בימים כאלה יושב פה? תתגייס כבר'. אלתרמן נעלם מהשטח ואחרי כמה שבועות יצחק שדה עשה סיור בקווים וראה את אלתרמן עוזר למפעיל של מרגמה. היה שם קרב איום ונורא ושדה אמר לו 'תיכף הורגים לי פה את המשורר הלאומי, לך הביתה'. השבועות האלה שאלתרמן היה שם הביאו אותו לכתוב את 'ליל חניה'. קשה לי להבין את ההצלחה של השיר הזה. אני לא בטוח שאנשים מבינים את השיר אבל הם מרגישים אותו.
"כשצלצלת רעד קולך"
מילים: נתן זך. לחן: חנן יובל
"קיבלתי את הטקסט של השיר מחוה אלברשטיין. לפני שחוה התחילה לכתוב בעצמה את השירים שלה, הגדולה שלה היתה בלמצוא את הטקסטים הכי טובים, כאילו היא שותפה בהם. היא נתנה לי את 'לכל איש יש שם' ועוד שירים שעשיתי לה, אבל את השיר הזה היא נתנה לי שאשיר אותו. זה היה מתישהו בסוף שנות השבעים אם אני מדייק. הלכתי וחקרתי על השיר והגעתי לשמועה שהתגלגלה בתל אביב. שאלתי את נתן זך עליה אבל הוא לא אישר ולא הכחיש. השמועה אמרה שיום אחד הוא קיבל טלפון מבחורה אחת ולאחר שיחת הטלפון היא התאבדה. פתאום השורות 'ואני כבר ידעתי שאת כבר אינך ואני אבל בגללך, כשצלצלת רעד קולך' מקבלות טוויסט מסוים.
