במלאת 20 שנה למותו: חזרנו לשירים האהובים של עוזי חיטמן

לפני שני עשורים הלך לעולמו עוזי חיטמן, אחד מאגדות המוזיקה הגדולות בישראל, והוא בן 52 במותו. הייחוד העיקרי של חיטמן התבטא ביכולת הפנומנאלית שלו להתאים את שיריו למי שניצב מולו – הוא הצליח להפיק מהעט והמחברת שלו לא מעט שירי ילדים, אבל גם להיטי ענק בזרם הים תיכוני. הצליח לשלב בין מוזיקה חסידית לשירי מחאה, ואת הכול עשה בצורה יוצאת דופן.

את החיבור למסורת הוא ספג מהבית, ואילו את הצעדים המוזיקליים הראשונים שלו עשה במהלך שירותו הצבאי. הוא שירת בלהקת פיקוד מרכז יחד עם דורית ראובני, אלי גורנשטיין, ואפילו אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר. עם שחרורו מצה"ל החל לחבר שירים שהפכו ללהיטי ענק, והשאר היסטוריה.

לזכרו, החלטנו לחזור לכמה מהשירים שחיטמן עומד מאחוריהם, ומרגישים לא פעם כמו מרחב מוגן מוזיקלי על-זמני שמצליח לשמח דורות של ילדים ומבוגרים כאחד. תודה על המוזיקה שהשארת לנו!

1. מי ידע שכך יהיה - בעז שרעבי  

חיטמן כתב את השיר רגע לפני שחרורו משירות סדיר בצה"ל. כמה חודשים לאחר מכן, במהלך מלחמת יום הכיפורים, חיטמן נקרא לדגל ויצא לשיר לחיילים בשטח בצוות הווי ובידור יחד עם בעז שרעבי, שהיה אז לזמר מוכר. שרעבי התאהב בו משמיעה ראשונה וביקש להקליט את השיר בביצוע שלו, וחיטמן נעתר לכך בשמחה. בתחילה רשות השידור סירבה לשדר את השיר בגרסתו המקורית, בטענה שהוא עלול ליצור דמורליזציה לחיילים שנמצאים בחזית. חיטמן, קיבל את הבשורה בזמן שירות המילואים שלו ממפיק השיר שלמה צח, ומיד תיקן את המשפטים הבעייתיים, והשיר הוקלט מחדש בגרסה מעט יותר אופטימית.

באחד הראיונות סיפר חיטמן כי השיר הזה הפך משיר אישי שהיה סוג של חשבון נפש לשירות הצבאי שלו לשיר שכולו כמיהה לשלום. "השיר הוא לא תוצר של המלחמה, אבל עם זאת אני חושב שיש משהו שקושר בין כל השירים שנולדו במלחמה ההיא ושקיים גם בו. קשה לי מאד לשכוח את המלחמה ההיא, זו הייתה מהפכה בהלך המחשבה שלי. פתאום הבנתי שאנחנו לא לעולם חוסן, שצריך לקבל את דברי ההנהגה לפעמים בערבון מוגבל ושאני צריך ללכת עם צו הלב שלי, שלרוב צודק. זיכרונות וחוויות מהמלחמה היו רבים, הייתי בן 21 והכרתי לא מעט אנשים שנהרגו ונפצעו במלחמה, כך שזה שינה בי הרבה דברים", אין כל ספק, המילים של חיטמן מתכתבות בצורה יוצאת מהכלל גם עם ימינו אנו, והחוויות שאנו חווים כקולקטיב בשנה האחרונה.

2. אנחנו נשארים בארץ - שלישיית כמו צועני (עוזי חיטמן, יגאל בשן, ויונתן מילר)

הסיפור של השיר מתחיל דווקא משיר אחר אותו כתב חיטמן, ואנחנו מדברים כמובן על "כמו צועני" – חיטמן, שכתב והלחין את השיר המדובר, הציע אותו ליגאל בשן בכדי שיבצע אותו בקדם אירוויזיון, ואילו בשן הציב תנאי ודרש שהוא יסכים להצטרף אליו לביצוע. בזמן החזרות הם צירפו אליהם את הכנר יונתן מילר, ולמרות שזכו לאהדה רבה הם הגיעו רק למקום השני בתחרות. בשל כך החליט חיטמן לכתוב את "אנחנו נשארים בארץ", בביצוע נוסף של השלישייה שהפך גם הוא ללהיט גדול.

3. כאן - אורנה ומשה דץ

אם נישאר בזירת האירוויזיון אי אפשר להתעלם משירם של דץ ודצה שהצליח להעפיל עד למקום השלישי בתחרות. השנה הייתה 1991 והשניים הגיעו לאיטליה עטופים גאווה ישראלית עם מילים ולחן מבית היוצר של חיטמן שהצליח בגאונות לזקק את התחושה הרווחת שהייתה באותם ימים לתושבי ישראל, רגעים אחרי מלחמת המפרץ. האם שיר בעברית היה מצליח להגיע לאותה הצלחה בתחרות היום? אנחנו בכלל לא בטוחים, אבל אז הוא בהחלט הצליח – אפילו בקרב האירופאים. השיר נכנס לפנתיאון וזכה לכמה וכמה גרסאות כיסוי, ביניהן גם אחת של חיטמן בעצמו.

4. אדון עולם - עוזי חיטמן

חיטמן, שאביו היה איש שומר תורה ומצוות, ואף כיהן כחזן בבית הכנסת, היה מחובר ליהדות בדרכו שלו. בריאיון שהעניק ליואב גינאי אמר פעם כי "בהוויה שלי, ביום יומיות שלי, אני איש חילוני. אבל אני חושב שאיפשהו עמוק בפנים, אני בן של מאמין". כיאה לבן של מאמין החליט חיטמן להפיח חיים בפיוט "אדון עולם" אותו קוראים לפני תפילת שחרית. השיר נכתב עבור פסטיבל הזמר החסידי בשנת 1976 ובוצע במקור על ידי עוזי חיטמן ועודד בן חור. באחד הראיונות סיפרה אלמנתו שהשיר יצא מיד אחרי החתונה שלהם, "הוא היה אומר לי 'זה המאסטרפיס של החיים שלי. לא רק שלי, לכל העם היהודי באשר הוא'. ביקשו ממנו בכל מיני מדינות 'תשיר לנו את זה'. יש 10 ורסיות ל"אדון עולם", ומסתבר שזו שהכי נקלטה הייתה של עוזי". אכן, הלחן המופלא של חיטמן קיבל מקום של כבוד בתרבות היהודית/חסידית ומתנגן עד היום בבתי כנסת ברחבי העולם.

5. חלום עליכם - עוזי חיטמן

ילדי שנות ה־80 זוכרים בוודאי את "חלום עליכם", תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים בהנחיית עוזי חיטמן. התוכנית החלה את שידורה בשנת 1993 עם תחילת שידורי ערוץ 2 המסחרי, והסתיימה בשנת 1998. אלפי ילדים היו שולחים בכל שבוע מכתבים למערכת, ומבקשים להגשים חלום, ובכל פעם שניים עלו בגורל וזכו בכל הקופה. החלומות היו מגוונים, החל מפגישה עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, משחק כדורגל עם מכבי חיפה, הופעה עם הרכב הדראג "בנות פסיה", ועד לצניחה חופשית, צלילה עם כרישים, וביקור במפעלים, בעיקר כאלה שמייצרים ממתקים.

הילדים היו נרגשים מעצם הגשמת החלום, אבל גם מהמפגש עם חיטמן – שתמיד האיר להם פנים, ודיבר בגובה העיניים. אין כל ספק, מדובר בתוכנית שדי הקדימה את זמנה, ולקחה ברצינות את הצעירים המשתתפים בה. אחד הדברים הכי זכורים מהתוכנית ההיא הוא דווקא שיר הפתיחה שלה – שחיטמן כתב, הלחין וביצע באותנטיות השמורה לו. "ועוזי בא אל החלומות והופ-זה מתגשם!".

6. אמריקה שלי - זהר ארגוב

באותם ימים עולם הזמר הים תיכוני היה בשוליים, והודר באופן תדיר ממצעדי הפזמונים, אבל זה לא מנע מחיטמן לזהות את הפוטנציאל הגלום בז'אנר ולהכניס את ה"חיטמניות" שלו לתוכו – אין ספק שהוא היה פורץ דרך גם בנישה הזו. מאוד מהר הוא מצא עצמו עומד מאחורי לא מעט להיטי ענק על זמניים, של זמרים רבים בברנז'ה, וביניהם זהר ארגוב.

לאחר שחזר ארגוב מסיבוב הופעות בארצות הברית הוא התראיין בתוכנית האירוח "בשעה טובה" של דניאל פאר, וסיפר שלמרות ההתרגשות מסיבוב ההופעות הוא הרגיש שדווקא ישראל היא אמריקה בשבילו. חיטמן שצפה בתוכנית זו, לקח השראה וכתב והלחין את השיר "אמריקה שלי" שנכס לאלבום של ארגוב שנה לאחר מכן. האם זו הייתה הפעם האחרונה בה חיטמן וארגוב שילבו כוחות? ממש לא. חיטמן כתב עבורו גם את "מרלן", "בלילה", "כמו שיכור", "אל תשגעי אותי", ואת "עד מתי אלוהיי".

7. עוד סיפור אחד של אהבה - שימי תבורי

לאורך השנים כתב חיטמן שירים לשימי תבורי, והיה ביניהם שיתוף פעולה פורה ומצליח מאוד. בכלל, אם נחזור אחורה בזמן לתחילת הקריירה הענפה של תבורי נזהה כי מי שגרם לתנופה בקריירה שלו הוא דווקא הפזמונאי דוד חלפון ז"ל שהיה מיודד עם חיטמן וחיבר ביניהם. חיטמן הלחין את הלהיט הראשון של תבורי "לילה בלי כוכב", שאת מילותיו כתב יואל ריפל, המשיך עם "הלנה", "אלירן שלי", ועוד רבים וטובים.

חיטמן ליווה את תבורי לאורך כל הקריירה שלו, ולאלבומו השישי "שבועת עולם" שיצאת בתחילת שנות ה־80 כתב לו את "עוד סיפור אחד של אהבה" – שהגיע לראש מצעד הפזמונים של רשת ג' וצעד בו בסך הכול 16 שבועות. השיר המדובר היה לאחד מהשירים המוצלחים ביותר של תבורי במצעדים, ובמצעד השנתי של אותה השנה הגיע למקום התשיעי, ועד היום הוא מושמע בתחנות הרדיו השונות.

8. לכל אחד יש - שלומי שבת וליאור נרקיס

אם הייתם שומעים את השם ליאור נרקיס בתחילת שנות האלפיים כנראה שהוא לא היה אומר לכם יותר מדי, אלא אם כן אתם מחובבי ז'אנר שירי הדיכאון שהתכתב עם המוזיקה הטורקית באותם ימים. החיבור בינו לבין שלומי שבת, שביקש להמציא עצמו מחדש באותה התקופה, היה מתבקש, ומי שסיפק את הדבק ללהיט הזה, הוא חיטמן – שהביא אל הנייר סיפור אהבה לפי הספר, שבזכות הלחן היפיפה של שבת הפך לקלאסיקה.

"פגשתי את עוזי והוא הגשים לי חלום", סיפר נרקיס באחד הראיונות, "עוזי כתב לי את ‘לכל אחד יש’, שיר אהבה שלו לאשתו, איה, ואז המנהל שלי פנה לשלומי שבת שילחין את השיר. בהתחלה שלומי היסס, כי לא הייתי מוכר כל כך, אבל בסוף הוא הסכים. שלומי היסס אם זה נכון לשחרר דואט איתי, כי לא הייתי מוכר. עוזי התעקש, שלומי השתכנע והשאר היסטוריה". "לכל אחד יש" זכה בתואר שיר השנה של רשת ג' והזניק את הקריירות של שבת ונרקיס מחדש.

9. רציתי שתדע - עוזי חיטמן

במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל. אחד מהם הוא "רציתי שתדע", שנכתב לפסטיבל שירי הילדים מספר שמונה, ואף נכלל באלבומו השני "נולדתי לשלום", שהוקדש לבנו הבכור שנולד באותה העת. מאות אלפי ילדים ישראלים הכירו בעל פה כל מילה שלו, הזדהו עם התוכן וזמזמו את המנגינה, וגם היום, מסתבר, הוא עדיין מככב ברשימת השירים שעשו לכולנו את הילדות. השיר זכה לגרסאות כיסוי רבות, ביניהן של "הדג נחש", לאה לופטין ועופר לוי, יהודה סעדו, ועוד. בשנת 2011 נבחר השיר לשיר הילדים האהוב ביותר, ומתנגן עד היום.

10. ניגונה של השכונה - יזהר כהן

בעבר המילה "שכונה" קיבלה משמעות אחרת, ועל זה בדיוק כתב חיטמן את "ניגונה של השכונה", במהלך שירותו הצבאי. בריאיון סיפר כיצד שב מהבסיס לשכונתו גבעת נפוליאון ברמת גן, וביקש להיפגש עם חברים, אבל אף אחד לא היה זמין. "ישבתי בבית, ואני לא יודע מאיפה זה בא, כתבתי שיר 'כך היינו בשכונה, כך היה כל השנה, חשבנו שלשיר זה לבלות, היו ימים, היו לילות'". מאוחר יותר השיר בוצע על ידי יזהר כהן, אבל מבחינה מקצועית זו הייתה יריית הפתיחה של חיטמן שגילה את כישורי הכתיבה וההלחנה שלו. "פתאום הרגשתי שיש לי רצון להביע את עצמי בתמצית, בכמה שורות ולעטוף את זה בלחן", הסביר.

כמו שירים רבים של חיטמן, גם השיר הזה זכה לגרסאות כיסוי רבות, ובניהן של שלומי שבת במסגרת אלבום המחווה "עבודה עברית שרים עוזי חיטמן", אבנר גדסי, ליאור פרחי ז"ל, ועדנה לב.

11. עכשיו התור לאהבה - אריק איינשטיין

בשנת 1997 יצא אלבומו ה־31 של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים", ואחד השירים הבולטים בו הוא "עכשיו התור לאהבה", אותו כתב והלחין ברגישות אין קץ חיטמן. איינשטיין ז"ל ספד לו אחרי מותו, וסיפר: "האמת שההיכרות שלנו הייתה די קצרה. שם טוב לוי, שעשה את העיבוד לשיר, ואני נפגשנו איתו כמה פעמים לפגישות עבודה ומהפגישה הראשונה הוא שבה אותנו עם טוב הלב שלו".

למרות שהיוצר שלו והמבצע אינם, השיר שנחשב לאחד השירים הרומנטיים אותם ביצע איינשטיין, ממשיך להתנגן בתחנות הרדיו וגם בכניסות לחופות. בחלוף השנים זכינו לשמוע לא מעט גרסאות כיסוי לשיר – החל מהביצוע של איתי לוי ונרקיס לשיר במסגרת 100 שנים להולדתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, ועד לביצוע שיצא לאחרונה על ידי עומר אדם, במסגרת קמפיין של בנק לאומי המסייע לחיילי מילואים שמעוניינים להתחתן בתקופה כה מורכבת.

12. תודה - חיים משה

בשנת 1986 שהה חיים משה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, וצפה בזמר היווני יורגוס דאלארס שר את השיר "אולה קאלה". משה התביית על הלחן, וביקש מחיטמן שיכתוב מילים שיתאימו לקהל הישראלי. חיטמן, שהחיבור שלו למוזיקה הים תיכונית היה ידוע, והוא עבד עם משה עוד מתחילת הקריירה שלו, התגייס למשימה בשמחה. השיר עבר תהליך מרתק עד שהגיע לגרסה שאנחנו מכירים היום, ונחשב לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית. בחלוף השנים הקשר בין משה לחיטמן הלך והתהדק. באחד הראיונות סיפר משה על הקשר שלו עם חיטמן, ואמר: "היינו כמו אחים, אף אחד לא הרגיש אותי כמוהו. עם המילים שלו יכולתי להיות אני, עד כדי כך הוא קרא את המחשבות שלי".

13. נולדתי לשלום - "להקת סקסטה"

אם לבריטים יש את ה"ספייס גירלז", ולאמריקאים את ה"דסטניז צ'יילד", גם לעם היושב בציון צריך להקים להקת בנות. למזלנו, זכינו לכמה החל מ"להקת חמסה", "שוקולד מנטה מסטיק", וכמובן "להקת סקסטה". בין השירים הבולטים שלה אפשר למצוא את "נולדתי לשלום", אותו כתב והלחין עוזי חיטמן, לקראת חתימת הסכם השלום עם מצרים, וביקורו של אנואר סאדאת בארץ. בתחילה חברות הלהקה כלל לא רצו לבצע את השיר, והרגישו שהוא מנוגד לקו המוזיקלי שהן מתחברות אליו, אבל כשהמפיק שלהן שלח את השיר לפסטיבל הזמר והפזמון, והוא התקבל הן ראו בזה הזדמנות לקפוץ למים ולהתחיל איתו את הקריירה שלהן. אומנם השיר דורג במקום הרביעי בתחרות, אבל זה לא מנע ממנו להפוך להמנון.

באחד הראיונות שיתפו חברות הלהקה שמיד אחרי הפסטיבל הן הרגישו שיש הייפ מאוד גדול סביבן וכולם רוצו שהן יתחילו להגיע להופעות. "לא היו לנו חומרים, היה רק שיר אחד. התפרסמנו בין לילה, הפכנו לסלבס, למרות שזה היה שונה מהיום", סיפרו. חיטמן עצמו גם ביצע את השיר במסגרת אלבום אוסף משיריו. שנים אחר כך הוציא גרסה נוספת לשיר, כשהפעם הוסיף גם בית בשפה הערבית.

בחודשים האחרונים החוקר האיראני אליהו יוסיאן התייחס גם הוא לשיר המדובר, שהפך לשיר ילדים ידוע ומתנגן מדי פעם גם בערוץ "לולי", בהיבט הרבה פחות חיובי ובציוץ בחשבון ה־X שלו (טוויטר לשעבר) טען כי אנו מקדשים שלום במקום לקדש ניצחון. לטענתו בלי ניצחון אין שלום, וטען כי התרבות הפכה תבוסתנית. מעניין מה חיטמן היה אומר על הניתוח הזה.