יעל דקלבאום: "נשים שלוקחות חלק בהנהגה נאלצות לשתף פעולה עם נרטיב פטריארכלי"
כאומנית, יעל דקלבאום רואה את עצמה כמקור השראה לשינוי וחירות. זו הסיבה שהיא משחררת היום את השיר "Hayati", שיתוף פעולה עם הזמרת הערבייה מירה עילבוני, לצד קליפ שצולם בגדר ההפרדה בבית לחם. "אני נותנת קול שלא נכנע לתפיסה שאין סיכוי לסוף טוב"
יעל דקלבאום זכורה לטובה כשליש מלהקת הבנות נחמה לצד קרולינה ודנה עדיני עם הלהיט הענק "So Far". מאז היא הספיקה לשחרר שלושה אלבומי סולו ומיני אלבום עם אנסמבל האימהות שמוקדש לקירוב לבבות בין חילונים, דתיים, יהודים וערבים. היום היא משחררת את "Hayati", סינגל שני מתוך אלבום עתידי, שיתוף פעולה עם הזמרת הערבייה מירה עילבוני. "הכרתי את מירה לראשונה בשנת 2016 בצעדת התקווה של 'נשים עושות שלום'. היא זמרת ערבייה מהכפר עילבון, פעילת שלום, אישה מדהימה וחברה טובה. אנחנו עושות מוזיקה ומופיעות ביחד בעולם כבר הרבה שנים והיא לקחה חלק באנסמבל האימהות שהקמתי עם נשים מכל המגזרים והדתות".
כתבות נוספות:
"את השיר 'Hayati' כתבתי לפני שלוש שנים ואני פשוט מרגישה שיש הרבה אנשים משני הצדדים של המחלוקת שהם פשוט אנשים טובים. אני מרגישה שהקול הזה חסר מאוד בשיח בינינו, הקול האוהב, קול השלום, הקול האופטימי שלא נכנע לתפיסה הכוללת שאנחנו במצב שאין לו שום אופק ואין סיכוי לסוף טוב. פגשתי הרה אנשים בצורה אישית והכרתי אנשים שאני אוהבת. היה לי חשוב לשקף את זה".
את הקליפ שמלווה את השיר "Hayati" צילמו דקלבאום ועיזבוני משני צדי החומה בבית לחם. "ברגע שנחשפתי לאומנות שיש בצד שלהם בחומה בבית לחם, ליבי יצא אליהם. מהצד שלנו אנחנו רואים חומה אפורה והיא גם לא כל כך נמצאת באזורים מיושבים אצלנו. שם החומה נמצאת באמצע רחוב ראשי או מול חלון של בית של אישה שאני מכירה. אנחנו לא רואים את זה כי לא מראים לנו את הצד השני פה. היה לי חשוב שהאנשים הטובים שחיים פה יהיו מודעים, שיראו איך זה נראה בצד השני. היה לי גם חשוב שאנשים מהצד השני יראו אותנו או אותי כשיקוף של אנחנו, שידעו שיש אנשים טובים מהצד שלנו, שאכפת לנו. אכפת לי מה קורה שם וכואב, לי אישית זה כואב, שהמצב הוא כזה. אני לא רוצה לוותר".
יש מחיר שאת משלמת על האמירות שלך?
"אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר. אם אני מסתכלת על החיים שלי כמסע, אני באמת חווה המון אהבה. יש לי תחושה שכמה שאני דבקה באמת הפנימית שלי, בראייה שלי את הדברים, הרווח שלי גדל. אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר, אני מרגישה שזו זכות גדולה לעשות את מה שאני עושה, גם אם זה לא משתקף שם בחוץ".
את חושבת שזו חובתם של האומנים לקחת חלק במאבק הזה?
"אני לא אוהבת להגיד לאומנים שהם צריכים להיות ככה או ככה. אני חושבת שכל אחד עושה את מה שהוא עושה מהמקום שבו הוא נמצא. לא הייתי באה ואומרת שיש להם חובה כזאת או אחרת כלפי החברה כי זו לא השפה שאני מדברת. אני יכול להגיד שהתפקיד שלי הוא לתת השראה לאנשים להסתכל לכיוון של חירות, כיוון של ריפוי ואור, כיוון שנותן מקום לכאב על סך חלקיו ודרך האומנות שלי אני מראה את זה לאנשים נוספים. אני אוהבת מאוד את הקהל שלי ואנשים שמקשיבים למוזיקה שלי, ביחד הם חולקים את המרחבים שיש בהם ריפוי גדול, ריפוי שלא מתכחש לכאב או למציאות. אני חושבת שהתפקיד שלי כאומנית זה לעזור לאנשים לראות את זה".
היית רוצה לראות נשים נוספות בהנהגה של מדינת ישראל?
"בטח ויותר מזה – הייתי רוצה לראות הנהגה נשית. לא רק נשים יכולות לעשות שינוי, גם גברים יכולים. אני חושבת שנשים שלוקחות חלק בהנהגה נאלצות לשתף פעולה עם נרטיב ישן, גברי יותר, פטריארכלי של מלחמת כוחות, הצורך לשלוט. אני מרגישה שהנרטיב הנשי הוא המהות הנשית שלא בהכרח באה לשלוט אלא יותר לחבק ולהכיל. יש בה איכות אימהית שמחבקת את כל הילדים שלה וזה דבר שדרוש לנו כרגע. גם מתוך השיח הפוליטי, השיח הכלכלי והדרך שבה אנחנו מתייחסים לכדור הארץ, לטבע ולים. הייתי שמחה לראות שיהיו יותר נשים ויותר רוח נשית בהנהגה".
לסיום, אי אפשר שלא לשאול על הבנות נחמה. יהיה איחוד בקרוב?
"כן, אבל אני לא יודעת להגיד מתי בשלב זה. דנה ואני התארחנו לאחרונה בהופעה של קרולינה וזה היה מדהים. אנחנו חברות, כמובן, האיחוד קיים כל הזמן רק לא על הבמה. לדעתי עברו 15 שנה מאז האלבום האחרון. אנחנו מבשלות איזה משהו אבל אני לא יודעת מתי ייצא לכם לשמוע את זה".
יעל דקלבאום תופיע במועדון גגרין בתל אביב בתאריך 11.6 עם המופע "What About The Woman", מופע להקה חדש עם המוזיקאיות קרן טפרברג, מעיין ליניק, אלי אור וניצן אלון. המופע יצלול אל תוך האלבום המספר סיפור תקופתי של זמן ההתעוררות הנשית ואת הסיפורים שדקלבאום אספה בצעדות הנשים בהן היא לקחה חלק בארץ ובעולם. במופע יהיו שירים נוספים מכל אלבומיה. כרטיסים למופע אפשר למצוא כאן.