פאן טהור: שרית חדד הופיעה בקיסריה – ונתנה את כל הלב שלה על הבמה
אלפי מעריצים התגודדו באמפי הצפוני כדי לצפות במלכת הזמר הים-תיכוני במופע שכולו שמחה, געגוע והרבה גאווה ישראלית. מעבר למחוות מרגשות לחטופים ששוחררו ולחיילת שנפלה ב-7 באוקטובר, חדד ביצעה את מיטב הלהיטים שלה, והראתה שהשילוב בין הרפרטואר שלה, אותו עם ישראל מכיר מקרוב כבר שלושה עשורים, יחד עם היכולות המדהימות שלה, לא מצריך ממנה שום פילטרים – רק קול, קצב, רגש והמון אהבה
רוח קלילה ליטפה אמש (רביעי) את אלפי האנשים שהגיעו לאמפי קיסריה כדי לצפות במופע של שרית חדד, שהגיעה פעם נוספת למקום שהיא כבר הפכה אותו לבית של ממש. האווירה מרגישה כמו משב של אופטימיות בימים לא פשוטים, ולכן זה לא מפתיע שהקהל הגיע למופע כדי לנקות את הראש ולחגוג עם הזמרת כמעט 30 שנות קריירה על הבמות.
המופע אמנם החל באיחור של שעה, אבל ברגע ששרית עלתה לבמה, עם נוכחות של מלכת הזמר הים-תיכוני (זהבה בן, אוהבים אותך לא פחות!) – הכל נשכח. היא נתנה הופעה מלאה באנרגיה, מקצועיות ובעיקר לב, וזה בדיוק מה שהקהל חיפש. אחרי חודשים ארוכים של מתח, פחד ואובדן, אנשים הגיעו לקיסריה כדי להרגיש, לשיר, לרקוד. ושרית, איך לא, סיפקה את הסחורה בענק.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
-
לערב אחד בלבד: אסף אבידן מגיע לישראל להופעה מיוחדת
-
בין שירי משוררים לרוק ישראלי: המוזיקאית המוערכת חוזרת באלבום חדש
-
לשלושה ימים בלבד: הסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס מגיע לקולנוע

עם 16 נגנים על הבמה, וידאו ארט מדויק, צמד רקדנים ומחרוזות קצביות שדאגו שלא נשב לרגע , חדד יצרה מופע סוחף, צבעוני ומוקפד, אבל גם אישי ונוגע, כזה שלא מפחד לעצור לרגע ולגעת ברגש. שיא אחד מתוך רבים היה הביצוע שלה ל"כשהלב בוכה": בזמן שחדד עטפה את עצמה בדגל ישראל, על המסכים הוקרנו קטעים מרגשים משחרור החטופים – ואיך אפשר שלא להתרגש? גם המחווה לזכרה של סגן משנה אדר בן סימון ז"ל, שנפלה בקרב בבסיס זיקים ב-7 באוקטובר, ריגשה את הקהל, שחיבק את הרגע בעוצמה ובכבוד.
ברוח התקופה, שרית העניקה לקהל פוקוס על שניים מן השבים, אבינתן אור ונועה ארגמני, שחזרו אחד לזרועות השנייה, בהקדשה וחיבור לאהבה שלהם, בזמו שעל הבמה שני רקדנים ליוו את "לב ליבי" ו"אהבה כמו שלנו" במשחק מצלמות חי שיצר תחושת אינטימיות בתוך חלל גדול.

וכמובן – הדרבוקה. הרגע שבו שרית מתיישבת ומנצחת על הקצב ביד רמה, כמו שרק היא יודעת. הקהל ענה במחיאות כפיים חמות, כאילו זו לא רק הופעה ,אלא חגיגה של זהות, של שורשים, של קצב שמרקיד את הנשמה. גם הקרבה עם הקהל לא נעלמה. "בא לכם לעשות איתי קריוקי?", היא שואלת, ובלי להסס יורדת אל בין האנשים. המגע האנושי הזה, בלי מניירות, בגובה העיניים, ב"אהלן אהלן", מזכיר לכולם למה הם אוהבים אותה.
מה לא היה שם? מחרוזות לטיניות, מחרוזות חתונה, מחרוזות דאנס, ומיטב הלהיטים שהפכו כבר לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית – "חגיגה", "אתה תותח", "קצת משוגעת" ועוד רבים. הקהל, מגוון בגילים ובסגנונות, שר כל מילה. כי לשרית יש רפרטואר שצמח עם המדינה, עם החיים עצמם.
הפקקים והחניה בסמוך לאמפי קיסריה יכולים להוציא כל אחד מדעתו, אבל ברגע שהאורות כבים והמוזיקה מתחילה – זה פשוט "וואו" אחד גדול. שרית חדד הוכיחה, בפעם המי-יודע-כמה, שכשהיא על הבמה, היא לא צריכה שום פילטרים, רק קול, קצב, רגש והמון אהבה. שעתיים של פאן טהור, כי הכי מגיע לנו.




