הכטב"מ נגד קים קרדשיאן: טיילור סוויפט סוגרת חשבונות באלבום כפול

האלבום ה-11 של סוויפט, The Tortured Poets Department, שיצא בשישי האחרון, כבר הספיק לשבור שיאים חסרי תקדים, לתקוף את הנמסיס הוותיקה, לשבור את הקיר הרביעי - ולהוכיח שלכישרון הכתיבה שלה אין תחרות. אז האם הוא שווה את ההייפ? תלוי את מי שואלים | ביקורת אלבום

The Tortured Poets Department, טיילור סוויפט
The Tortured Poets Department | צילום: עטיפת האלבום

ככל הנראה, המעריצים של טיילור סוויפט זכו בלוטו כשהתחילו לעקוב אחר הזמרת בת ה-34. לא רק שמושא ההערצה שלהם מנהלת איתם מערכת יחסים מלאת פלרטוטים, רמזים וחידות, הם גם נהנים מתוצרים תכופים של אמן יוצר שעובד בלי הפסקה. בלתי נסבלת.

מאז שפרצה לחיינו בשנת 2006, סוויפט הוציאה 10 אלבומים, ובשישי האחרון, עולם המוזיקה הופתע לגלות שהגברת מפנסילבניה שחררה לא אחד, אלא אלבום כפול עם לא פחות מ-31 שירים חדשים. בהתחלה, האלבום החדש The Tortured Poets Department שוחרר לאוויר עם 16 שירים חדשים, אך כעבור כשעתיים, צנח לו בהפתעה האלבום הכפול The tortured poets department: the anthology עם 15 שירים נוספים.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

ביומו הראשון, האלבום הפך לאלבום המואזן ביותר ביום אחד בכל ההיסטוריה של ספוטיפיי כשחצה את רף 300 מיליון ההאזנות ביום. השיר הפותח של האלבום, Fortnight עם פוסט מאלון, הפך לשיר המושמע ביותר ביום אחד - מה שכמובן הפך את סוויפט לאמנית המושמעת ביותר ביום אחד בתולדות ספוטיפיי. אם רציתם לדעת, אז השיא הקודם בספוטיפיי שייך גם הוא לטיילור סוויפט. בלתי נסבלת כבר אמרנו?

אז אחרי כמה סיבובי האזנות לכל 31 השירים, האם כל ההייפ שווה? כן ולא.

טיילור היא מאסטרית של סיפורים. היא למעשה סופרת ותסריטאית בחסד שבמקום להפיק סדרה או סרט, היא מלחינה את היצירות שלה לשירים. ויש לה הרבה מאוד לספר, והיא עושה את זה כל כך טוב. הפעם, רבים טוענים שחלק נכבד מהאלבום נכתב על האקסים ג'ו אלווין ומאט הילי, וסוויפט ממשיכה להוכיח שהיא אומנית בלהפוך צער ועצב לזהב טהור עם יכולת כתיבה מהמשובחות שיש בתעשיית המוזיקה כיום.

מתוך האלבום הכפול, יש כמה שירים שהם בגדר חובת האזנה: הדואט שלה Florida!!! (סימני הקריאה במקור) עם Florence + The Machine הוא לא פחות ממושלם שמצליח לקחת את שתי הנשים המוכשרות הללו לכדי יצירת מופת; My boy only breaks his favorite toys הוא שיר מצוין עם פוטנציאל ללהיט שיכבוש את הטיקטוק והמצעדים; Fortnight עם פוסט מאלון שפותח את האלבום עושה נעים בגוף, וכמוהו גם So Long London שהוא פשוט שיר נפלא, וגם I Can Do It With A Broken Heart הקצבי והקליט - אולי השיר שהכי מתמצת את הקריירה והחיים של סוויפט, וממחיש כמה היא מצוינת בלייצר דיסוננס בין המילים ללחן.

 

 

יחד איתם, בולטים להם עוד כמה שירים, לאו דווקא בגלל האיכות, אלא בגלל הסיפור מאחוריהם: thanK you aIMee נכתב כך לא במקרה - האותיות K,I,M מודגשות ויוצרות את השם KIM, הלא היא קים קרדשיאן, הנמסיס של סוויפט מזה שנים, שקצרה היריעה מלהסביר את היחסים בין השתיים.

בכישרון הכתיבה הנפלא של סוויפט, היא מספרת על "איימי" הבריונית מהתיכון שהתעללה בה, השפילה אותה וניסתה להרוס את חייה. אך בזמן שהיא שבורה והרוסה, היא בונה את עצמה מחדש לאימפריה שיהיה לאותה איימי קשה למחוק. במהלך השיר היא שוזרת עקיצות ורמיזות על קים, אך אחת השורות בשיר כבר מסעירה את עולם הרכילות כשסוויפט כותבת "כולם יודעים שאימא שלי היא אישה מלאכית, אבל היא הייתה מאחלת למותך".

בשיר But Daddy I Love Him סוויפט משתעשעת בכתיבה עם הקיר הרביעי כשהיא שרה "אבל אימא, אני אוהבת אותו. אני בהיריון ממנו. לא אני לא, אבל הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלכם". ויש שטוענים שהשיר The Alchemy מדבר על האהבה הפורחת בינה לבין שחקן הפוטבול טרוויס קלסי.

על כל 31 שיריו, The tortured poets department: the anthology הוא לא אלבום להיטים שיכבשו את המצעדים, וזה גם לא אלבום שמשנה את חוקי המשחק. מדובר בעוד אלבום מפס הייצור הסוויפטאי - לטוב ולרע. מעריציה יתמכרו וינתחו כל פסיק מכל שורה עד המוות, שונאיה ימשיכו לשנוא, והאדישים לה ימשיכו באדישותם ולא יצטרפו לאף אחת מהקבוצות.

קשה עד בלתי אפשרי להתעלם מההשוואה לביונסה בתקופה האחרונה: שתיהן היו בסיבוב הופעות שכבש את העולם, ושתיהן מוציאות באותו החודש אלבום חדש, אבל כל ניסיון להשוות ביניהן מחטיא ולא עושה חסד לאף אחת מהן. ההשוואה היחידה שאפשר ורצוי לעשות היא ששתיהן הופכות עם השנים לז'אנר ייחודי משלהן. טיילור סוויפט כבר לא עושה פופ, או קאנטרי, או מוזיקת נשמה או כל ז'אנר שתרצו לנסות לקטלג אותה. טיילור עושה טיילור - ואין עוד אף אחת כמוה.