להקת הרוק הוותיקה הפתיעה במופע טראנס. זה היה פשוט אדיר

כשאחת הלהקות המובילות בישראל מעלה מופע חדש לגמרי ששונה לחלוטין מהסגנון שאותו היא מבצעת כבר יותר מ-30 שנה, קשה עד בלתי אפשר להישאר לכך אדישים. האם זה יהיה טוב? רע? אולי בכלל איפשהו באמצע? כשכנסיית השכל הופיעה בערב חמישי האחרון עם מופע של טראנס ורוק פסיכדלי, קשה היה להישאר לכך אדישים – וקשה אף יותר שלא היה להתרשם מהעבודה הכל כך מדויקת של כל המעורבים על המופע הזה.

אלפים מילאו את האנגר 11 שבנמל תל אביב כדי לקבל זווית אחרת לגמרי, מפתיעה מאוד, של הלהקה הוותיקה, וזאת תחת הסלוגן "The Mind Church". הרי כנסיית השכל ידועה כלהקת רוק עם נגיעות ערביות, מה קשור פתאום החיבור המוזיקלי הזה? כנראה שהסקרנות עשתה את שלה, כי לפני שהיא תהרוג את החתול, התברר שהערב היה כל כך מוצלח, שלאור הביקוש הרב מה שהיה אמור להפוך למופע חד-פעמי יזכה למופע נוסף, שיתקיים ב-12 במרץ 2026 בביתן 2 באקספו תל אביב – ובהחלט אפשר להבין למה.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• מרסדס בנד נתנו הופעה מפוצצת אנרגיה שהזכירה שהרוקנ'רול בארץ עדיין חי ובועט

• פסטיבל אינדינגב חזר אחרי הפסקה ארוכה – והוכיח איזה כוח עצום יש למוזיקה בישראל

• לראשונה בקריירה: אנה זק בשיתוף פעולה עם המוזיקאי המוערך

והאמת? אפשר להבין למה – זה פשוט היה ערב מוצלח, משוחרר מתבניות שהקהל כולו כבר מכיר, אלא ערב של מסיבת טראנס על מלא, וממש לא הופעת רוק. האדרנלין החל לזרום עם סטים מעניינים של די.ג'יי. אמיגדלה ובהמשך של ההרכב קדמון שהפתיע בגדול, אבל כשב-23:30 הכנסייה עלתה לבמה, כל מי שחיכה לבואה של הלהקה מצא את עצמו ברחבה בתוך רגע וחצי, רוקד על הרגליים מהרגע הראשון עד האחרון, מצטרף לכל החברים האחרים שכבר עשו זאת בתחילת הערב.

כל המסיבה-הופעה הזו הייתה יכולה ליפול ולהירשם כניסוי כלים כושל לולא העיבודים בו לא היו טובים, אבל ההפך הוא הנכון – זה היה הדבר הכי רחוק שאפשר מחפלה, וזאת הודות לעיבודים המופלאים של עמי רייס ואיתן רייטר, שאפילו עלה לבמה עם הלהקה. יש להודות שהמופע לא הרגיש באמת כמו מופע עיבודי טראנס לשירי הלהקה, אלא כמסיבה שהטראקים המטורפים בה הרימו את כל הקהל על הרגליים, ובמקרה היו בה אלמנטים מלהיטי כנסיית השכל. כך או כך, זה היה שואו גדול של כל המעורבים, ערב שהושקעה בו מחשבה רבה בכל פיפס ופיפס.

הדיסטורשנים התחלפו בביטים ובדרופים, ופתאום המונח "לתת בראש" הפך כל כך רלוונטי. בין אם אלה היו עיבודי דיפ האוס (לדוגמה ב"תגידי שטוב" וב"תנו לי לשתות", שהיו וואו אחד גדול), עיבודים עם נגיעות ערביות או "סתם" קטעי טראנס שאי אפשר שלא לרקוד לצליליהם, היה משהו לאורך המופע שפשוט הרגיש נכון. גם אם לא העיבודים כולם היו מוצלחים לחלוטין (לעיתים הם הרגישו כאילו אין סנכרון בין הלהקה לעיבודים החדשים), הם תמיד היו מסקרנים ומעניינים מספיק גם כדי לרצות לדעת איך הם יסתיימו.

גם החברים הוותיקים שעלו לבמה במהלך הערב, להקת איפה הילד וג'ירפות, תרמו לחגיגה כולה עם עיבודי טראנס לכמה משיריהם (הביצוע של "מה שעובר עליי" היה כנראה שיא הערב, ותודה לחמי רודנר שהכריזמה המפוצצת שלו פשוט מצליחה לחצות ז'אנרים), או כתמיכה לכנסייה כשביצעה משיריה שלה. יחד, כשכנסיית השכל מארחת להקה גדולה אחרת, נוכחנו להבין שהרעיון של מסיבה-הופעה הוא כזה שכשבאים אליו עם הווייב הנכון, הוא יכול להתאים לך כמו כפפה ליד ולהרגיש הכי טבעי בעולם, כי כך זה בדיוק הרגיש עם שתי הלהקות הללו.

זה היה חתיכת הימור מבחינת הלהקה לקיים מסיבת טבע של ממש במקום סגור, עם וידאו-ארט ותאורה מפעימים שכל כך הוסיפו לאווירה כולה, אבל לפעמים הימורים כל כך מצליחים, שהם עושים לך חשק לעוד. במקרה של המופע-מסיבה הזה, זה היה שיחוק של ממש. כל המעורבים נתנו את כל כולם, ובמשך שעה וחצי כנסיית השכל הציגה צד אחד לחלוטין שלה – לא כקלישאה, אלא באמת. מי ידע שלהקת רוק שפועלת כבר כל כך הרבה שנים ביחד להציע גם סאונד אחר באופן טוטאלי מזה שכולנו הכרנו ממנה.

כשבסיום ההופעה הקהל התחיל להתפזר (אלו שנשארו זכו לסט של דרוויש ולמופע השקת האלבום החדש של אסטרל פרוג'קשן), נראה היה שהאדרנלין עדיין זורם באוויר. נראה כי מרבית הקהל לא בדיוק רגיל ללכת למסיבות כאלו, בטח שלא לקפץ במקום כאילו רק אתמול חגג יום הולדת 20 – וזה היה חלק מסוד הקסם של המופע-מסיבה. זה לא היה משהו מעודן וחסר מעוף, אלא אירוע עמוס מחשבה על כל פרט קטנטן, שבסופו של דבר כל כך השתלמה. מי ידע שכנסיית השכל יכולה לתת כל כך חזק בראש?