הכי פנומן שיש: עידן עמדי כבש את פארק הירקון – והוכיח שהוא מהאמנים הגדולים בישראל

זה לא סוד שעידן עמדי הוא אחד המוזיקאים האהובים והמצליחים ביותר בארץ בשנים האחרונות. מאז פרץ לחיינו בעונה השמינית של "כוכב נולד", אי אז בשנת 2010, הוא סלל לעצמו בצורה בטוחה ומדויקת דרך שבכל שלב ושלב שלה העלתה וחיזקה את מעמדו עוד יותר בעולם התרבות הישראלי. במופע הבכורה שלו בפארק הירקון שהתקיים אמש (שלישי), הוא עשה אף יותר מכך: הוא הכניס את עצמו לליגה של הגדולים באמת.

ייתכן שזה נראה ברור מאליו שהוא הגיע בסופו של דבר למעמד הזה, הרי יש לו אינספור להיטים, הכרטיסים להופעותיו נמכרים יותר מהר מכל לחמנייה לוהטת במאפיות הגדולות ביותר, והוא אפילו הפך לשחקן מוערך ("פאודה", "כביש הסרגל"), אבל כשחושבים על זה – הדרך לפסגה רצופה בשלל קשיים, כאלה שלא תמיד מצליחים להתעלות מעליהם. אחרי שבשנה שעברה נפצע קשה בעקבות פיצוץ מטען בזמן ששירת במילואים ברצועת עזה, פציעה שהצריכה להוציא מגופו עשרות רסיסים ולהעבירו שיקום פיזי ונפשי לא פשוט, נראה שפארק הירקון קטן עליו. מה זה קטן עליו, פצפון.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• אחרי ההצלחה ההיסטרית: "מה קשור" מקבלת את הכבוד הכי גדול שיש

• "עוד יש לי דרך ארוכה": דוויין ג'ונסון חושף את הסיבה לירידה הדרמטית במשקל

• אגם בוחבוט מתוודה: "זה אחר, שונה. קשה לשחרר את זה"

שלושה מסכי וידאו ענקיים קיבלו את 30 אלף האנשים שמילאו את הפארק, בתוכו נבנה אמפי מיוחד לכבוד צמד הופעותיו של עמדי בפארק (המופע השני, כולו הצדעה ללוחמי ולוחמות המילואים, יתקיים מחר), ועליהם הוקרן סרטון קצר של עמדי שבו הקריא קטע קצר שכתב לרגל האירוע. מיד בסיומו התחילה המוזיקה, והקהל כולו קם מיד על רגליו באקסטזה גדולה כדי לקבל לבמה את חתן השמחה, שפותח את המופע עם "לתת לחיים לרקוד" מאלבומו האחרון – בחירה שהיא לא פחות מהצהרת כוונות, כאילו הוא אומר, "כמעט נהרגתי, שרדתי את הקשה ביותר, והנה אני כאן כדי לשמח את כולנו".

מהנקודה הזו, עמדי שולט בקהל שלא עם אפס מאמץ – אבל עם טונות של קלאס, כריזמה וכישרון. הוא ממשיך עם "חלק מזמן", עובר דרך "קול זיכרון ישן" ולא מתעלם גם מ"סופרמן", שיר הנושא של אלבומו האחרון, שעסק גם בשיקום שעבר מאז פציעתו. להיט אחרי להיט אחרי להיט, עמדי הילך קסם על הקהל, שהלך אחריו באהבה גדולה, כזו שאין רבים שזוכים לה, בטח לא בקרב שאר הזמרים בני גילו.

זה לא היה רק ערב של מוזיקה, אלא הרבה מעבר לכך. כשהוא סיפר על הדרך שלו ממופעים קטנים לפארק הירקון, הוא סיפר על הקהל הנאמן שלו שמלווה אותו לאורך כל השנים הללו. "הבסיס, כפרה עליו, עדיין איתי", אמר, וזה הרגיש כאילו הוא פנה לכל אחד ואחד מהצופים. הוא שיתף גם בשינויים שעברו עליו לאורך השנים, מרגעים שמחים ומאושרים כמו נישואיו והפיכתו לאבא, וגם ברגעים הקשים ביותר של חייו, בהם כמעט קיפח את חייו – ושבהם איבד כמה מחבריו הקרובים למילואים. הדמעות זלגו מעיניו כשהוא דיבר על כך בפני ההמונים, אבל זה הרגיש כאילו הוא מקיים שיחת אחד על אחד עם כל הנוכחים. כמה אמנים אחרים יכולים לגרום לך להרגיש כאילו המופע העצום הזה מתקיים אך ורק עבורך? מעטים בלבד, ועמדי הוא אחד מהם.

כמתבקש, "כאב של לוחמים" היה אחד מרגעי השיא של ההופעה. בזמן שהוא ניגן את השיר שהחל הכול על הפסנתר במרכז האמפי, אליו הוא הגיע דרך הקאט-ווק שעליו הילך הלוך ושוב לאורך המופע, שיא של רגש התפרץ ממנו, רגש שעבר אל הקהל כולו, כשהמונים הצטרפו אליו עם דמעות בעיניהם. איך אפשר שלא להרגיש ככה כשאמן חושף את עצמו, פותח את הלב, בצורה הכי כנה שיש? איך אפשר שלא לדמוע כששוב ושוב הוא נושא בגאווה אין קץ דגלים עם שמות ותמונות של חיילים וחיילות שנפלו במהלך המלחמה (בהם של חיילים חטופים שעדיין שבויים בעזה), נותן לכל אחד ואחת מהם את הכבוד הראוי להם ולהן? הוא בוכה, וכל הקהל איתו. פתאום "כאב של לוחמים" מקבל משמעות אחרת, כזו שבישראל של 2025, אחרי קרוב לשנתיים של מלחמה נמשכת ועקובה מדם, כשעשרות חטופים וחטופה עדיין מוחזקים בשבי חמאס, יש בה משהו מצמרר במיוחד. זה היה רגע שכל מי שנכח בו לא ישכח אותו לעוד תקופה ארוכה.

אבל המופע לא היה רק מופע של דמעות, אלא גם ערב שמח, כזה שבו, וכן – זו הכי קלישאה שיש, הוא חגג את החיים. ב"בוקי דללה" הוא הרים את הקהל לשמיים, ב"בזמן האחרון" הוא הרעיד את הפארק, "תשליך" נתן לו הזדמנות נוספת להשתחרר ולחייך ללא הפסקה תוך כדי השירה. עמדי לא סתם סוחף אחריו, הוא מצליח לאחד את כל הקהל – גברים ונשים, ילדים ומבוגרים ומה שביניהם, דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים וכל דבר אחר – כפי שישראל לא הייתה מאוחדת כבר זמן רב מאוד.

אחרי קרוב לשעתיים של אחת ההופעות הטובות ביותר שפארק הירקון ראה בשנים האחרונות, הגיע הרגע שבו עמדי תכנן לסיים את הערב. באופן סמלי ומתבקש, "נגמר" היה השיר שהוא בחר, ובכן, לסגור את המופע. זהו שיר יפה ונוגה גם בשגרה, אבל כשברגעיו האחרונים, בהפתעה גמורה, נפל לפתע החשמל, הוא לא התבלבל. הקהל היה המום משאירע, אבל עמדי לא נתן לאירוע להפריע אפילו קצת, להיפך: הוא פנה לקהל שהיה בקדמת הבמה, וקרא לו להצטרף אליו בשירה כדי לסיים את השיר, בזמן שהמתחם כולו בחושך מוחלט. בתוך רגע, השירה התפשטה לעבר הקהל כולו, שביצע עם עמדי הנרגש מהמעמד את השיר בדרך שאף אחד לא ציפה לה, כזו שהראתה איזה פנומן הוא.

כבר מזמן שעידן עמדי הוא קונצנזוס בקרב הציבור הישראלי, שנפל אמש שדוד לרגליו. הוא לא עוד זמר מוצלח ולא עוד מבצע מצוין, הוא פרפורמר שאין כמותו בארץ. כשמולו עשרות אלפי אנשים, עמדי הוכיח שפארק הירקון קטן עליו, ושזה מקום שהוא יוכל לכבוש אותו שוב גם בעתיד. כעת, כשהוא בשיא כוחו, עמדי הראה את כל מה שיש בו – וזו יכולת יוצאת דופן להיות הכי הוא שיש, וזה הכי מפוצץ את הלב שיש.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-365-external' autoplay='0' credit='ערן איצקוביץ' desc='עידן עמדי מבצע את "נגמר" בפארק הירקון לאחר שנפל החשמל' poster='' kid='1_blpyrolu' duration='28']