פראות, אהבה ודופק גבוה: הופעתה של אקו הפכה למסיבה עם נשמה ענקית

בזמן שעם ישראל עדיין חגג לו את תחילת השנה העברית החדשה, אקו חגגה שלשום (שלישי) הופעה במועדון הבארבי, שבו היא פשוט השתלטה על החלל. ללא חימום, ללא הקדמות – היא פשוט הייתה שם בעוצמה, באש גדול, ובעיקר בגרוב שאי אפשר ללמד אותו.

המופע נפתח עם "פרא", שיר שלא רק מסמל את המוזיקאית המוכשרת, אלא גם את הכיוון של הערב כולו: שחרור, חופש וביט שמרעידים את הרצפה. היא הבטיחה מסיבה, והיא קיימה זאת בענק. אקו לא רק שרה, היא נושמת את הבמה. כל שיר ברפרטואר נבחר בקפידה, בהתאם למצב הרוח אותו רצתה לייצר. פעם רגש, פעם כאב, ופעמים רבות פשוט רצון טהור לרקוד ולהיות ביחד. הקהל זרם איתה בכל כיוון שהיא הביאה איתה לבמה, בין אם זה היה היפ הופ, דאב או בכלל אלקטרוניקה.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• עשור למותו של מוטי קירשנבאום, ומורשתו עדיין בועטת: "לא יהיה עוד אחד כמוהו"

• כל העיניים לאירופה: האם ישראל באמת תודח מהאירוויזיון הקרוב?

• הוליווד בנתה אותו להיות משהו אחד. הוא בכלל רצה להיות משהו אחר

ב"חיימשלי" הקהל החזיר לה אהבה ללא גבולות. אלה לא היו רק מחיאות כפיים, אלא תחושה של שייכות. חיבוק למישהי שנמצאת שם בשבילם, בלי פילטרים. כמי שמפרגנת לראפ הישראלי כבר שנים, היא הקפידה לא לעשות את זה: מיקה טל הצטרפה אליה לביצוע קצר של "לא לגעת בשיער שלי", בעוד אלונה דרוטמן עלתה לשיר ב"בכל החברות" עם אנרגיה נשית בועטת, חופשייה ומדויקת.

ואז הגיע "דקה", רמיקס מודרני לשיר המיתולוגי של שמוליק קראוס וג'ודי כץ – שבקולה של אקו קיבל עומק חדש, אישי ומכאיב. ריסטארט זוגי בתוך מציאות שכולנו מזהים, כזו שלפעמים מרגישה בלתי אפשרית.

הסט רץ לאורך הקריירה של אקו, עם רצף שירים לא פחות ממושלם, עד שהגיע הרגע שכל הקהל חיכה לו עם "Oh My Life" ו"עיניים אליי" מהסדרה המצליחה "המפקדת", שהפכו להמנון עבור רבים אחרים. אבל כל הטוב הזה לא נגמר בנקודה הזו: אחרי שהקצב נרגע, אקו פשוט עברה לעמדת התקלוט, והמשיכה את הערב כמו שרק היא יודעת. בלי פוזה, בלי מחיצות – רק אהבה למוזיקה ולאנשים שמולה.

אקו היא לא עוד אמנית, היא תופעה, כזו עם נוכחות בימתית שמעטים מצליחים לייצר, טקסטים שיושבים בדיוק על הלב, וביט שמרקיד גם את הציניים ביותר.

הגיע הזמן שהמוזיקה הישראלית תעניק לה את הבמה הגדולה שכל כך מגיעה לה. אם יש מישהי שמביאה איתה קול אחר, חופשי, אמיתי, זו אקו. פרא אמיתי, כזה שפועם בקצב של כולנו.