סטטיק בשיר מחאה: "אתה עוד קורא לי הנאצי? נתתי לילד ת'סוף של המים"

ברור לי למה אני פה,
על כל מה שהם עשו כל מי שהם לקחו רק בשבילם אני פה,
רחוק מהבית נגמר לי המים גם ככה לא בא לי לשתות,
עליתי בקשר אמרתי שהכל בסדר - אבל זה לא.

כבר כמה ימים לא דיברתי עם אמא לקחו לי תפלאפון איך שנכנסתי,
ישנתי שעה משלשום להיום ואתמול בעמדה שלי כבר התעפצתי,
אני והחברה׳ נולדנו לשלם ת׳מחיר כי בכנסת הם לא לומדים לקח,
אתם מטיילים בשבת בשדות, ואני בשדות פה דיווחתי על פרח,

מעבירים את הזמן פה בשדה הקרב,
עם קפה שחור פחות שחור מהמצב,
אלמוג הגבר יושב עם הנגב כבד על הגב,
תמסרו נשיקות , חייב לסיים, הוקפצנו עכשיו.

בלילות אני כותב מילה לאמא,
שהילד שלה גיבור פה מקדימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,

בלילות אני כותב מילה לאמא,
משקר לה שעוד לא נכנסתי פנימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
צאי מההלם, הלם -
קרב.
הלם.
קרב.

הצבא שלי הכי מוסרי בעולם,
הקש בדלת הקש בגג,
רוצה לירות ? תבקש אישור,
הם יורים עליך? תחפש ממד,
הם רוצים לשנוא, הם רוצים שואה,
בלי הרכבות, בלי המסילות,
נכון שמבחוץ אני חזק אני לוחם אבל בראש.
יש לי מלא קולות,

אתה עוד קורא לי הנאצי נתתי לילד ת׳סוף של המים,
במקום להגיד לי תודה הוא החזיר לי מבט של שנאה בעיניים,
אני פה לנקום את השבי של כל מי שאי פעם חטפו מהבית,
ואתה פה לכרות את הראש ליונה שציעה לך עלה זית.

וכולם קוראים לנו מלח הארץ,
ואף אחד לא מבין מה זה בתאכלס,
לרצות ת׳חיים ולרקוד עם המוות.
המוות.

בלילות אני כותב מילה לאמא,
שהילד שלה גיבור פה מקדימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,

בלילות אני כותב מילה לאמא,
משקר לה שעוד לא נכנסתי פנימה,
אני בטוב עוד אל תבכי עכשיו,
צאי מההלם, הלם -
קרב.
הלם.
קרב.

נתנו לי תוואטסאפ לכמה דקות,
מפה אני שוב עולה על הנמר,
בבוקר קיבלנו לבית נ״ט,
היה לי מזל , זה בחדר אחר,
הצוות פגוע איבדנו שלושה,
אבל כולם רוצים להמשיך את הקרב,
בקיצור שמרי על אחי הקטן.
מחר על הבוקר שולח מכתב.ז