דוד גרוסמן: "ארנבים הם סלע קיומנו"

פגשנו את דוד גרוסמן מאחורי הקלעים של ההצגה המבוססת על ספרו, "איתמר פוגש ארנב". עוד רגע יגיע הסימן לגרוסמן להכנס. הקהל צעיר מאוד ונרגש, ממתין. כשנשאל גרוסמן מדוע התמקד בספר בארנב, ענה: "ארנבים הם סלע קיומנו".

על הספר מספר גרוסמן: "איתמר פוחד מארנב כי הוא לא ראה אף פעם ארנב. יש לו התנגדות בסיסית לארנבים. בעיניו, ארנב הוא יצור מפלצתי. זה סיפור על מפגש ועל פחד. כתבתי מתוך רצון לגונן על הילד ולהיות איתו מצד שני, במקום של החרדה והפחד. בסיפורי המבוגרים שלי אני לא מגונן על קוראיי אבל כשאני כותב לילדים, אני חושב שהם זקוקים להגנה, הסכנות והרוע יגיעו בהמשך".

כבר שלושה עשורים שגרוסמן כותב סיפורים לילדים. הילדים הללו גדלו, ומספרים את אותם הסיפורים לילדיהם. בין ספריו הבולטים בז'אנר סדרת ספרי "איתמר", "רותי אל תדאגי" ו"יונתן בלש ממש". גרוסמן ממשיך גם היום לכתוב לילדים, בשיא ההכרה בו כבולט מסופרי דורו. אחר מספרי הוא "השפה המיוחדת של אורי", שנכתב ב-1989 על בנו, אורי גרוסמן, שנפל בשעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה. "ילדים גדלים לטבע בו יצר האדם רע מנעוריו, הוא מציין, "בספר הזה ובכלל אני רוצה לגדל את הילדים להאמין שיצר האדם הוא גם טוב מנעוריו".

הקול הצלול של השמאל הישראלי מקפיד בספרי הילדים שלו לדבר במנותק מנסיבות מקומיות, "אם הייתי מוצא את הדרך לכתוב על המצב במדינה לילדים, אכתוב את זה" אומר גרוסמן. אולי אתם לא זוכרים סוף הספר. איתמר והארנב מגלים שהצד השני הוא לא מפלצת. הם הופכים להיות חברים, וביחד הם יכולים לצעוק לעולם כולו, עם כל סכנותיו את קריאת האומץ שלהם. "כשקוראים ספר לבת הקטנה אפשר לרגע להתפרק", מסביר גרוסמן, "האב הופך לתייר עם הילד בתוך בועה. יש פה הזדמנות לחיות חיים אחרים, זה דבר גדול, לא?"