הסיפור המוזר של הספר בשעת לילה

Fuck!

כך זעקה תעשיית המוזיקה, ולהקת מטאליקה בראשה, בימים ההם כשקבצים פיראטיים החלו לצוץ בכל פינה ברשת. מות חברת התקליטים הוכרז כנבואת זעם ותאגידי תעשיית הבידור נכנסו לכוננות אבל. זה לא שההורדות הבלתי חוקיות של מוזיקה ברשת לא פגעו אנושות בתעשייה, אבל שנים אחר כך אפשר לומר שיש מי שמצא את הדרך לתעל את דליפת האלבומים לטובתו.

תעשיית הספרים, לעומת זאת, במיוחד בארץ, זעקה מוות הרבה קודם עוד כשהטלוויזיה איימה לטמטם את קהל היעד המתבגר שלה. בזמן שבארצות הברית הספרים הפכו לאלקטרונים, בארץ הם הפכו לארבע במאה (לעתים אפילו בפחות) ולמרות כל אלו, בינתיים, אף אחת מהתעשיות הנזכרות למעלה לא מתה. גוססת? לעתים, ונוכח ייבוש חוק הספרים המשתהה בכנסת, אפילו לעתים קרובות. אבל הספר עודנו חי.

מרדימים את הילד, מעירים את האינטרנט

מי שהזכיר לנו את העובדה הזו בימים אלה הוא דווקא לא שבוע הספר המסורתי, אלא אדם מנסבך, סופר אמריקאי שנון ואב לילדה שהשאירה אותו ער במהלך יותר מדי לילות. בשבועות האחרונים דלף לרשת קובץ PDF של ספרו החדש "Go The F**k To Sleep", ספר למבוגרים במסווה של ספר ילדים שמתהדר בניבולי פה ובתיאור ציני ושנון של בעיות שינה שחווים ילדים בגיל הרך, כמו גם בקושי של ההורים העייפים להתמודד איתם. הורים שכבר נכחו בקריאה מיוחדת שערך מנסבך בפילדלפיה בחודש אפריל, עוררו את הבאזז עוד בטרם הדליפה, אבל זו רק הלהיטה את הגולשים ששיתפו את הקובץ בפייסבוק, בטוויטר ובכל רשת חברתית אפשרית.

מצופה היה בשלב זה לחשוב שפרנסתו של מנסבך בסכנה לאור דליפת הטקסט, אלא שהמוציאים לאור, חברה עצמאית קטנה מברוקלין שתכננה לשחרר את הספר רק באוקטובר, החליטו מיידית להדפיס כעשרת אלפים עותקים לכבוד יום האב (הנחגג בארצות הברית ב-19 ביוני) במטרה להוציא את הספר ב-14 ביוני. הספרים הוזמנו מראש במהירות באמזון, ובחברה החליטו אז להדפיס כ-50 אלף עותקים. מאז ועד יום שלישי האחרון הודפסו 275 אלף עותקים מהספר שכבר הספיק להפוך לרב המכר מספר 1 באמזון, לחודש מאי, עוד בטרם שחרורו הרשמי.

המהלך החכם של הוצאת הספרים שהחליטה לא להילחם באינטרנט, אלא לתעל את האפקט של הרשת לטובתם (יש שיגידו שאותו מהלך כלל הדלפה עצמית של הספר, אך אין להוכיח זאת כרגע), הוא דוגמה ומופת לאימוץ העולם הדיגיטלי גם בתחום שעוד מוגדר כמערב פרוע. ניתן היה לומר כן ירבו, אך כמו בתעשיית המוזיקה - בה לאמנים כמו רדיוהד יש הפריבילגיה לשחרר אלבום דיגיטלי ולצפות שהמעריצים ישיבו להם בדולרים ואילו אמנים אחרים עלולים להתאכזב מאותו מהלך - גם במקרה הנוכחי מדובר בספר ילדים שהוא בגדר גימיק מאוד מוצלח, מבוצע היטב ובעיקר נדיר בנוף. אבל הרעיון שעומד מאחורי המחשבה להשתמש בהדלפה לא חוקית כקרקע פוריה לרווח חוקי למדי, הוא זה שצריך להנחות גם סופרים אחרים והוצאות ספרים, שמחפשים ללא הפסק את הדרך ללבו של הצרכן המודרני בעולם הדיגיטלי, וזאת מבלי לגרוע מהכנסותיהם.

ג'קסון. סמואל פאקינג ל' ג'קסון

המשך הפסטיבל המקיף את "Go The F**k To Sleep" הוא דוגמא נוספת איך ניתן לחשוב על שלל דרכים כאלו. סרטון של אודיבל, חברת בת של אמזון שמייצרת גרסאות מקוריינות של ספרים, העניק את חותמת הכיף הרשמית לכל פסטיבל ניבולי הפה שיצר מנסבך (ביום חול אגב, הוא סופר רציני למדי). בסרטון תוכלו לשמוע את קולו של לא אחר מסמואל ל. ג'קסון כשהוא מקריין את הספר, כולל הקללות, בצורה הכה אופיינית לו ומייצר רגע קומי, כן ונפלא שמצליח לקחת את הספר ברצינות וגם לא ברצינות באותה הנשימה. מה שלרגע היה נראה כמו מים אינטרנטי או פארודיה על השחקן, הוכח בסופו של דבר כדבר אמיתי לחלוטין וגאוני להפליא. מפורסמים רבים מקליטים קריינות בקולם לספרים, אבל נדמה שהשילוב המושלם בין ספר חצי רציני עמוס בקללות לבין שחקן חצי רציני שקללות הולמות אותו, הוא טוב מדי כדי להיות אמיתי.

למחרת עלה לרשת סרטון נוסף שממשיך ללבות את הבאז, הפעם מאירוע הקראה פומבי בספרייה בניו יורק שהתקיים מוקדם יותר השבוע, במהלכו הקריא את הספר הבמאי-תסריטאי-מפיק הגרמני, ורנר הרצוג, בסגנון הייחודי לו כמובן. ההבדל בין הסגנונות והקומדיה השונה ששניהם יוצרים הם בבסיסם הודות לטיב הטקסט (ולעובדה שהמילה Fuck מעוררת צחוקים קלים) ולאיכות היצירה, אך חלק מהקרדיט שייך ללא ספק לסגנון הקריאה בו השניים בחרו. זה מעלה כמובן את המחשבה על קריינים נוספים שיכולים לקחת על עצמם את המלאכה, ביניהם גם (וצפוי שכך יקרה בימים הקרובים) גולשים מן המניין שיחליטו להפיץ את הבשורה החדשה בדרכים יצירתיות אחרות. יצירת Meme ברשת הולכת ונעשית מאתגרת יותר וקשה יותר. ואם לספר, אותו חפץ עם כריכה קשה ודפים שמעלה אבק בספרייה, יש כוח לחולל תופעה תרבותית אינטרנטית רחבה כל כך ומצחיקה כל כך, אולי הגיעה העת להפסיק להכריז על מותה של התרבות ולהפנים שלצד התרבות הדיגיטלית, האינטרנט משמר בדרכו הייחודית גם את התרבויות שאנחנו ממהרים להספיד.

הילית וולברג היא העורכת הראשית של אתר flix