מה שכחול פחות עמוק

המותחן "שחייה בעירום" ממזג במיומנות בין בידור לעלילה מהודקת. אם אתם מצפים לעומק מחווית הקריאה שלכם, חפשו במקום אחר

"בדיוק כשהשעון הראה אחת עשרה בליל אפריל צונן, נפלה אישה בשם ג'ואי פרון מסיפונה המהודר של ספינת הטיולים היוקרתית מ.ו. סאן דטשס. הצניחה למחשכי האוקיינוס האטלנטי כה הדהימה את ג'ואי, שהיא אפילו לא נתקפה פאניקה התחתנתי עם בנזונה, היא חשבה וראשה פילח את הגלים כמו סכין."

בפיסקה הזו נפתח רומן המתח המשעשע למדי של קרל היאסן "שחייה בעירום", המתאר איך אישה צעירה, יפה ומיליונרית, מושלכת מספינת שעשועים לים על ידי בעלה (ע"ע "בנזונה"), שיודע היטב שהוא לא יקבל גרוש מכל המיליונים שלה. אם כן, על מה ולמה? על כך ועל עוד כמה נושאים אחרים מספר הספר.

אין טענות לספרו של היאסן, אם מחפשים ספר קליל שלא מכווץ את המצח, כדי להעביר איתו יום קיץ או לילה במקלט. היאסן משתמש בהומור שנון, דמויות מדוייקות ומבדרות שממלאות אחר הציפיות מהן, וקצב בריא ונכון לספר מתח. למרות ש"שחייה בעירום", רחוק מלהיות ספר מתח קלאסי, מצליח היאסן לזגזג במיומנות בין בידור אמריקאי טהור ובין חוט עלילתי מהודק היטב, עם כל המוטיבים של פושע-שוטר לשעבר-אישה נוקמת-איש עסקים מושחת.

אם אלו כל הציפיות – דייכם. היאסן עומד בדרישות, ואפילו יותר. התחושה העיקרית שמותיר הספר הקריא הזה, הוא של קריאת תסריט של סרט הוליוודי עתיר תקציב. לא צריך להתאמץ, כי היאסן מביא את כל המתקתקות עד לפיכם, וגם עושה קולות מיצמוץ בזמן שאתם לועסים.

מצד שני, קשה להתעלם מהעובדה שזהו מוצר מעובד עד סינטטיות. כמו מוצרים נוספים בתעשייה האמריקאית, נדמה שגם זה אחד מהתוצרים המוכנים-מראש שצריך רק לחמם ומותירים טעם לוואי של חומרים לא טבעיים בפה.

קשה למצוא בדמויותיו של היאסן עומק ממשי - הן בעיקר סימולים כלליים של התנהגויות אנושיות, ורובן פשוט פארודיות. כאשר רוצה היאסן לסמן התפתחות של דמות, הוא פשוט מוסיף לה עוד שכבה, כמו בובות הקרטון שאפשר לשנות את מראן על ידי הצמדת תלבושת נייר אחרת. הדמויות של היאסן מדברות כמו סיטקום: הן כואבות בזריזות, מתגברות מהר וחוזרות להיות פרסומת למגניבות חסרת דאגה.

המאמץ התרגומי לשמור על האפיל האמריקאי של הספר, לא עושה חסד עם הקורא הישראלי, ומספק צרימות גסות כמו שריטת ציפורניים על לוח. דוגמאות לא חסר: "הפריק אותו", "בשיא הקוליות", "דאה!" (צליל טינאייג'רי שנועד להדגיש שנאמר דבר מובן מאליו), "מגנט כוסים" ועוד שלל בחירות תרגומיות שנועדות לחזק את האמריקן פאי שבספר.

מה שעשויה להיות בחירה הגיונית או סבירה בעיתונות או בספר לבני הנעורים, לא מתיישבת באופן רציף או נעים בתוך ספר למבוגרים שלא צריכים יותר מדי הסברים לגבי האווירה או המיקום והזמן בו מדובר. בעיקר כשהעברית מדביקה בקצב מסחרר את הביטויים הסלנגיים השונים, ומספקת תשובות ישראליות הולמות שמתיישבות בנוח עם המשלב הכללי של הספר, שאינו מונמך או משובש בעיקרו.

בכמה מילים מסכמות - "שחייה בעירום" הוא ספר קריאה נעים ולא מאתגר ששומר על איזון מבדר בין מתח להומור, לא מצריך התעמקות יתרה, אך גם לא מספק חוויה רגשית אותנטית.

שחייה בעירום / קרל היאסן מעריב 2006 88 ש"ח