"היא יושבת בדירה ומסרבת להתפנות": הקרב על הבית - תחקיר "הצינור" על ספיר ניסני

התגובה מטעמה של ספיר ניסני:

"הכתבה שלפניכם צולמה לפני שנה וחצי. ספיר פנתה לגיא לרר כבר לפני שנה וחצי וביקשה שיפרט מה הטענות נגדה בכתבה, כדי שתוכל להציג בפניו אסמכתאות וראיות המפריכות אותן ומנקות את שמה. לרר התחייב בכתב שיאפשר זאת כבר בשלבי הכנת הכתבה, ושיעביר לספיר מה הטענות נגדה תוך ימים ספורים, כדי שתוכל להוכיח את חפותה. אך לרר נעלם וזנח את הכתבה משך שנה וחצי. רק 24 שעות לפני שידור הכתבה, וכשהכתבה כבר מוכנה לשידור וקטעים ממנה מכפישים את ספיר בקדימונים לכתבה, "הצינור" שלחו לספיר את הטענות המובאות נגדה, לתגובתה. בכך, מנעה "הצינור" מספיר כל סיכוי לטהר את שמה עוד בשלב התחקיר ולמנוע שידור כתבה שקרית.

ברור שאין כל דחיפות בשידור כתבה שנזרקה לבוידעם משך שנה וחצי, והיה מספיק זמן לשתף את ספיר בתחקיר. מדובר במהלך פחדני מצד מערכת "הצינור", שהבינה בשיחות בין הצדדים שתיאלץ לגנוז את הכתבה אם תאפשר לספיר להציג הוכחות.בשעות הספורות שהותירו לה, ספיר לא מספיקה להציג בפני "הצינור" את המציאות באסמכתאות, ובכל מקרה הכתבה כבר מוכנה לשידור. גיא לרר מנסה לראיין את ספיר מזה שנים כשהוא טוען שהיא הקורבן, ואף הציע לשלם לה כסף עבור סרט דוקומנטרי עמה. כשסירבה, פנה לרר להכנת כתבה נגד ספיר וניסה לאלץ אותה להיענות לבקשותיו ע"י פרסום טענות שקריות לגביה שיאלצו מענה. ספיר חשה נאנסת ונענשת בשל סירובה.

בדירה המדוברת גרו ספיר ואמה בלבד. אחיותיה של ספיר עזבו את הבית שנים טרם פטירת אמן, למגורים עם בני זוגן עמם הקימו משפחה. כשספיר נעצרה, אחיותיה הוציאו צו הרחקה שהרחיק אותה מביתה, על אף שלא גר בו איש. לאחר שחרורה ממעצר עברה ספיר הישר למגורים ברחובות תקופה ממושכת מאוד, כשהיא ישנה בבית העלמין לצד קבר אמה, ללא מזון או תמיכה, נקרעת בין אבל כבד, הלם, תחושת אשמה והישרדות קיומית, לבד. עוד לפני שספיר הורחקה מביתה, החליפו האחיות את המנעולים בדירה. בזמן שספיר ברחובות, אחיותיה רוקנו את ביתה מתכולתו כליל והשחיתו את הדירה כך שאינה ראויה למגורי אדם. האחיות גנבו את כל הירושה שבבית לעצמן וגם את חפציה האישיים של ספיר, הסירו את הבלטות, פירקו את הצנרת, ניתקו את החשמל ופערו חורים בקירות החיצוניים של הבית. לא נותר זכר לבית שהיה. האחיות ביקשו לוודא שאיש לא יגור בדירה וגרמו לה נזק כבד. האחות פליאה נחקרה במשטרה בגין כך והודתה בגזל ובהשחתה. הדירה נותרה נטושה זמן רב. לאחר שספיר הפכה להומלסית לכל דבר ועניין, ירדה במשקל ל30 ק"ג כשהיא בת 24 בשל תת תזונה, וקיבלה את אישור ביהמ"ש לשוב לביתה הנטוש, הוחלפו המנעולים בשנית כדי לאפשר כניסה לבית.ספיר נאלצה לשרוד גם בתוך ביתה ללא כל אמצעי מחייה, ללא מים זורמים, ללא חשמל, ללא שירותים, מקרר ועוד, כשהיא ישנה על הרצפה; ולא ניתן לחיות בדירה.

במהלך שהותה של ספיר בביתה הנטוש, איש לא ניסה לפנותה, לא הגיעה כל בקשה שתתפנה, ולכן לא יכלה "לסרב להתפנות". מדובר בעוד טענה שזורקת אחותה לחלל האוויר מבלי שהציגה לה כל ראיה אי פעם. אחיותיה של ספיר החלו לתבוע ממנה כספים עוד כשחיה ברחובות, על אף העוני הקיצוני בו שרויה. בית המשפט שדן בהליך הפלילי כנגד ספיר, קבע שמותה של אמה נגרם בשל רשלנות רפואית של ביה"ח בו אושפזה. למרות זאת, בחרו אחיותיה לתבוע מספיר מיליוני שקלים, במקום לתבוע את ביה"ח העשיר. כבר בשנת 2018 קבע ביהמ"ש שהדירה תחולק שווה בשווה בין האחיות ותימכר. אחיותיה של ספיר מעכבות את הביצוע מיזמתן מזה 5 שנים, כי תבעו את הדירה והירושה כולה לעצמן והן מחכות להגדיל רווחים ממנה. משך שנים ומאז שחיה ברחובות, ניהלו אחיותיה תביעה ע"ס 2 מיליון שקלים כנגד ספיר, בהתבסס על ההליך הפלילי נגדה. במסגרת כך תבעו האחיות את כל הירושה לעצמן, והרבה מעבר לכך.

באוקטובר 2021 זכו האחיות בירושה כולה והותירו את ספיר בחובות כלפיהן הרבה מעבר לכך, כשנפסק לבקשתן שעליה לשלם להן 2 מיליון שקלים. התביעה נידונה בהיעדרה של ספיר וביהעדר הגנה, כאשר ספיר אינה מיוצגת משפטית. יתרה מכך, מאז שנת 2017 ומזה 6 שנים, משתקות אחיותיה את יכולתה הכלכלית של ספיר עם הגבלות הוצל"פ, בשל דמי הוצאות משפט שנקבע שעליה לשלם להן. משמעות דמי הוצאות משפט היא שנגזר על ספיר לממן את הייצוג המשפטי של אחיותיה, בזמן שאין לה כסף לממן ייצוג משפטי עבור עצמה ולהתגונן מפני תביעותיהן. חשבון הבנק של ספיר מעוקל לטובת אחיותיה מזה 6 שנים, חלקה של ספיר בדירה מעוקל לטובת אחיותיה מזה 6 שנים, הן אף הטילו עליה איסור יציאה מהארץ. הטענה המופרכת ש"ספיר תבעה את הבית לעצמה באומרה שאמה החביאה צוואה שמורישה לה את הבית" היא הבלי הבלים. ה"סיפור הגדול" שמנסה "הצינור" למכור לכם הוא בסך הכל סעיף בתגובה לתביעת אחיותיה, שנכתב בשנת 2017, ע"י עו"ד מהסיוע המשפטי שייצגה את ספיר בזמנו. בתגובה לתביעת אחיותיה נגד ספיר, ציינה עוה"ד את גניבת חפצי הירושה כפי שהודו האחיות במשטרה, וכן שבין היתר הודו האחיות בגניבת מסמכיה של אמן וההוראות לחלוקת עזבונה. מדובר במסמך משנת 2017, שהוגש לפני 6 שנים, ומהותו תגובה בלבד לתביעת האחיות כנגד ספיר, בה הראה הסיוע המשפטי שהאחיות אינן תובעות בתום לב.

מאז חלפו 6 שנים, ספיר לא הגישה כל הליך בעניין הבית או הירושה ולא דרשה לעצמה דבר. אפילו לא את חפציה האישיים שגנבו אחיותיה. למעשה ספיר לא הגישה נגד אחיותיה כל הליך בכלל, לא תביעת נכסים, לא תביעת דיבה, והתביעות בעניין הירושה הן חד צדדיות - מטעם האחיות כנגד ספיר, בלבד. ספיר לא ירשה מאמה דבר והיא מחוסרת כל. בכתבה מתואר "קרב ירושה", לא רק שאין כל קרב, אלא ספיר אפילו לא מספיקה להתגונן מפני התביעות כנגדה. הכתבה מתיימרת להיות חשיפה עדכנית, אך בפועל היא צולמה לפני שנה וחצי, נשענת על סעיף בתגובה משנת 2017, שלא חושף דבר. מגוריה של ספיר ברחוב והלינה בבית העלמין, מצבה הקיומי הקשה, תביעת אחיותיה נגדה ע"ס מיליונים, ורבים מהפרטים שמובאים בתגובה זו, אושרו בהכרעת הדין שכתב ביהמ"ש בהליך הפלילי נגדה, לאחר ששמע עדויות ונחשף למסמכים המוכיחים כך. הדירה צברה חוב בעירייה בזמן שעמדה ריקה. את החוב שילמה סבתן של אחיותיה של ספיר, בכסף שהעבירה ישירות אליהן, לדבריה. מיליוני השקלים שנפסקו לטובת האחיות מכיסיה הדלים של ספיר, עיקול כל נכסיה שהן נהנות ממנו כבר שנים, הירושה כולה שתבעו לעצמן, וגניבת כל מה שאפשר לקחת בלי לתבוע כולל חפציה של ספיר עצמה, מכסים הרבה יותר משכר דירה. האחיות לא ניסו להשכיר את הדירה, לא לספיר ולא לאף אחד אחר, שכן השחיתו אותה בעצמן עד התשתית כך שאיש לא ירצה לגור בה!

תחקירנית עם מצלמה נסתרת צילמה את ספיר כשהגיעה לבניין לאסוף דואר מתיבת הדואר שלה ולא שהתה בדירה. ספיר זיהתה שהיא מצולמת, וקצת לאחר מכן החלה לדמוע בשל התחושה שהיא נרדפת לאן אשר תלך. ספיר ביקשה בנימוס למחוק את הצילומים בשל תחושת החדירה לפרטיות שחש כל מי שמצולם ללא הסכמתו. העריכה הגסה של קטעי המצלמה הנסתרת והמצג כאילו יש פסול באדם שניגש לתיבת הדואר שלו, מנותקת מהדברים לאמיתם. הגעת אחותה של ספיר לדירה עם צוות צילום, בזמן בו ידעה שלא יהיה מי שיפתח את הדלת, ולאחר שנסיונותיה של ספיר לפשר ולהגיע להסדרים עם אחותה, עלו בתוהו, היא צינית ונעשתה רק לעיני המצלמות. מדובר באחות שמשתקת את יכולתה של ספיר להשתקם ולהחלים מזה 6 שנים, כלכלית, ציבורית ונפשית; עובדת במשרה מלאה בהכפשת שמה של ספיר, מנהלת בעצמה את ענייני הירושה והדירה, ולא חוששת לרגע לשקר בחוצות העיר כי יודעת שהתקשורת לא תאמת את שקריה, בכדי שהאמת לא תפריע לסיפור. המוטבציה של אחותה היא שימור התהודה שיצרה בעניין ספיר ויחסי גומלין עם התקשורת שמחפשת כיווני כתבה חדשים בנושא.

ספיר מוצגת כשולטת במצב ש"עושה בית ספר לכולם"; כשבפועל, היא מפוחדת יום יום. היא בקושי מצליחה לישון, להתקלח, לאכול, לצאת למרחב הציבורי, והוגדרה כ100% נכה ע"י הביטוח הלאומי עקב אובדן אמה. הגיע הזמן שהתקשורת והצופים יעשו "אחד ועוד אחד" ויבחינו מי בין האחיות מצטלמת למגזינים ולתכניות טלוויזיה ומוציאה את דיבת את אחותה כל שני וחמישי, ומי עדיין לא הצליחה להרים ראש ולהגיב. כל כתבה כזו היא נזק בלתי הפיך עבור ספיר, והתקשורת עסוקה בלגזור קופון על הריסות חייו של אדם. בשנים שחלפו מאז הפטירה, האחות המרואיינת התחתנה, טיילה מסביב לעולם, ילדה בת בכורה, וכיום היא עובדת כמנהלת חשבונות בחברת הייטק משגשגת וחיה בוילה מפוארת בהוד השרון. בניגוד למצבה של ספיר, מצבה הכלכלי מאפשר לה לעסוק בהגדלת רווחים מהירושה במקום במימושה. לספיר לא רק שלא היה רגע להחלים ולהשתקם מאז האובדן, אלא טרם עיכלה כלל את אובדן אמה, ועסקה רק בהליכים משפטיים נגדה ובהישרדות משך 6 שנים. אין לה את הייצוג המשפטי, את הכוחות הנפשיים, או את המשאבים שיש לאחיותיה, בכדי להלחם; ולכן הן מנצחות גם בבית המשפט וגם בדעת הקהל.

בבית המשפחה הייתה אלימות כלפי ספיר מאז שהייתה ילדה קטנה. כשספיר הייתה בת נוער ודיווחה גם היא למשטרה על המתרחש בבית, אמה התנתה את מגוריה בביתה בביטול התלונה במשטרה. כשספיר סירבה, פנתה האם להוציאה מהבית כשהייתה נערה. מיד לאחר מכן ספיר פנתה למשטרה לביטול התלונה, ומיד לאחר מכן השיבה אותה אמה הביתה. זאת אירע שנים רבות לפני הפטירה ולא קרה שוב לאחר העת ההיא. בראשית מגפת הקורונה, הגיעו לארץ תיירים שהתגלו כמאומתים לקורונה. ספיר נחשפה לתיירים בהגיעה לביהמ"ש בירושלים ולכן הרופא המחוזי הנחה על כניסה לבידוד. המסמכים מהרופא הוגשו לביהמ"ש הפלילי. התביעות האזרחיות של אחיותיה נגדה, לעומת זאת, נדחו אוטומטית בהוראת מנהל בתיהמ"ש במהלך הסגרים, אך אחיותיה מאשימות את ספיר גם בכך. יוזכר שמיד לאחר התאונה ספיר הזעיקה את מד"א בעצמה והפרמדיקים מצאו אותה מטפלת באמה ע"פ הנחיות המוקד. אמה הגיעה לביה"ח בהליכה, בהכרה מלאה, כאשר היא מתייעצת עם רופאיה, וחזרה ואמרה לספיר: "את לא אשמה". על כך העידו הרופאים עצמם. לספיר לא הייתה כל כוונה או מודעות לפגיעה באמה באותו יום ארור שהפך את החיים לתמיד והותיר אותה ללא אמה היחידה, אותה אהבה ספיר אהבת נפש. מובן מאליו שספיר לא הרוויחה דבר מהאובדן, אלא איבדה את כל עולמה ונותרה מרוסקת מאז ועד היום".