תופעת ה"טיקטוק פשע" מדאיגה: "עבריינות שהופכת למודל לחיקוי"

אלימות קשה בקרב בני נוער, שזוכה לתיעוד נרחב ברשתות החברתיות, הפכה לתופעה מדאיגה שהופכת עבריינים למודל לחיקוי, וכבר קיבלה ברשת את הכינוי המצמרר "טיקטוק פשע". כפי שמסבירה כתבת "הצינור" ליאור אוחנה, התופעה הזו, המציפה את הרשתות, מקבלת חיזוק משמעותי כאשר דמויות מוכרות תורמות ללגיטימציה של עולם הפשע.

המשיכה של בני הנוער לעולם הפשע נובעת, בין היתר, מהיעדר מודלים חיוביים ומאופן הצגתו הזוהר ברשתות ובמדיה. לדברי הסטנדאפיסט חן מזרחי, "הילדים האלה מושפעים מגיבורי תרבות של עבריינים, אלה גיבורי התרבות שלהם". הוא מסביר כי הנערים נחשפים לחיי הפאר לכאורה של העבריינים - המכוניות, הפוזה והכסף - ושואפים לחקות אותם כי לא מוצגת להם אלטרנטיבה, ואת התדמית הזו מזינים גם גופי השידור והטלוויזיה.

השחקן אמיר זרד, שכיכב בסדרת הדרמה המצליחה "בני אור", טוען כי התעשייה עצמה דורשת תוכן מסוג זה. "רוב הסדרות שהטלוויזיה רוצה, ורוב הסדרות שגופי השידור מבקשים, זה פשע", הוא אומר, ומסכם בנחרצות: "כי פשע הכי מצליח במדינת ישראל". התוצאה היא שעבריינים הופכים לכוכבי רשת המקבלים במה בפודקאסטים, מתעדים את חייהם הראוותניים וזוכים להערצה.

ההצגה הזוהרת של עולם הפשע מובילה לנורמליזציה מסוכנת של האלימות, שבאה לידי ביטוי בחוסר פחד מוחלט מצד בני הנוער. היוטיובר דניאל עמרם מסביר כי התיעוד וההפצה של המעשים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הזו. "הנערים האלו לא מפחדים", הוא אומר, "הם ברוב המקרים מעלים את הסרטונים אליהם לסטורי". לדבריו, האלימות הפכה לשגרה יומיומית עד כדי כך שאיבדה את הגדרתה כאירוע חריג. האווירה הציבורית הטעונה משפיעה גם על אמנים: הזמר הצעיר מאור גוילי, למשל, הרגיש צורך להסיר קליפ שנוי במחלוקת שהוציא. "לאור המקרים והאלימות שקרו בתקופה האחרונה בארץ", הסביר גוילי, "החלטנו להסיר את הקליפ כדי שלא יחשבו שאנחנו מעודדים אלימות".