חצי יהודיות, חצי ערביות, וגאות בזה: "זו זכות ליהנות משני העולמות"
איה בורוכוביץ' ויסמין פסיסי, צמד צעירות ישראליות - בנות לאימהות יהודיות ואבות ערבים - סיפרו בריאיון ל"הצינור" על הגזענות שחוו ועל הבחירה לחשוף את זהותן. בין תגובות נאצה לבין תחושת שליחות, הן מסבירות מדוע הן רואות במורשת הכפולה שלהן מתנה ייחודית
שתי צעירות ישראליות, איה בורוכוביץ' ויסמין פסיסי, החליטו לחשוף את זהותן המורכבת ברשת תחת הצהרה ברורה: "אנחנו חצי יהודיות וחצי ערביות, ואנחנו גאות בזה". לשתיים רקע משפחתי דומה של אם יהודייה ואב ערבי, אך גם הבדלים תרבותיים, כפי שאיה מסבירה: "יסמין יודעת ערבית שפת אם, אני מבינה כמעט כל דבר אבל קשה לי לדבר, כי בבית אנחנו דיברנו עברית".
לצד הגאווה, החשיפה ברשת הביאה עימה גם תגובות שנאה קשות, כמו "חצי יהודייה-חצי מחבלת". עבור יסמין, ההבנה שהזהות שלה נחשבת רגישה הגיעה בשירות הצבאי. "כשהתגייסתי הבנתי שזה בעצם טאבו, שלא כדאי לדבר על זה", היא מספרת. לדבריה, היא אף נתקלה בהתנגדות להופעתה בטקס: "קיבלתי תגובה מחיילת שהיא לא חושבת שאני צריכה להופיע, כי אבא שלי ערבי". גם איה חוותה גזענות במקום עבודתה כמאמנת כושר, כאשר אחד המתאמנים, שלא ידע על מוצאה, העיר על מתאמנת ערבייה אחרת ואמר לה: "שהיא תלך להתאמן בכפר, למה היא מתאמנת פה".
כתבות נוספות מהמסך:
החיבור ביניהן היווה נקודת מפנה, בעיקר עבור יסמין, שהודתה כי בעבר חשה בושה בזהותה. "לפני זה התביישתי בזה כי לעומת איה שגדלה בחיפה, איפה שיש דו-קיום, אני גדלתי בקריות, ולא כולם מקבלים את זה", היא מסבירה. המפגש המשותף העניק להן כוח, תחושת שייכות ואת ההבנה שהן אינן לבד במורכבות הזו, מה שסלל את הדרך לקבלה עצמית מלאה יותר.
כיום, לאחר שהתמודדו עם הקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים, איה ויסמין בוחרות במודע להתמקד ביתרונות העצומים הגלומים בזהותן ההיברידית. הן לא רואות עוד את המורשת הכפולה שלהן כנטל או כמקור לקונפליקט, אלא כמתנה המאפשרת להן מבט ייחודי ורחב על החברה הישראלית. במקום להרגיש קרועות בין שני עולמות, הן למדו לארוג אותם יחד לכדי זהות אחת, שלמה ועשירה יותר. הבחירה שלהן לשתף את סיפורן הופכת אותן למודל מעורר השראה לדו-קיום ולקבלת השונה, ומדגימה כיצד ניתן להפוך את מה שנתפס כקו שבר חברתי לגשר אנושי. היכולת שלהן להבין, להכיל ולחוות שתי תרבויות שונות מעניקה להן עומק ופרספקטיבה שרבים אינם זוכים להם. את תחושת השחרור וההעצמה שבגילוי הכוח הטמון בזהותן מסכמת איה בצורה הטובה ביותר, כשהיא מתארת את הזכות הגדולה שנפלה בחלקן: "זה מטורף שאנחנו יכולות ליהנות מכל העולמות. אנחנו אשכרה יכולות ליהנות משתי התרבויות בצורה שווה".


