ליוצרי "הנזירה 2" הייתה הזדמנות לייצר המשך ראוי יותר. הם פספסו אותה בענק

בתור חובב אימה מושבע, אני חייב לפרוק משהו מהלב: מעולם לא צפיתי באף סרט מסדרת "לזמן את הרוע". בסרט הראשון של ואלאק, הנזירה מטילת האימה, צפיתי לא מזמן אך ורק כהכנה לצפייה בהמשכון שלו. כבר במהלך הצפייה חשבתי שזה סרט בינוני משכמו ומטה, צפוי ונדוש, בעל תסריט רדוד וסצנות רדודות עוד יותר. תת הז'אנר העוסק בגירוש שדים ורוחות די מיצה את עצמו, וקשה לחדש אותו. מצד שני, "נגעת נרצחת" שעלה לפני כחודשיים ו"להעיר את השד" שעלה מוקדם יותר השנה, הציעו נקודת מבט אחרת על דיבוק והשלכותיו, כל אחד בדרכו שלו, אז כנראה הכול בעיני המתבונן.

יקום "לזמן את הרוע" ממשיך להתרחב (זו האופנה היום ארתור), והפעם עם סרט ההמשך ל"נזירה" הכושל ביקורתית אך המוצלח קופתית. העלילה, שוב, לא מפתיעה, גנרית ופשטנית. השד ואלאק חוזר להטיל אימה על מנזרים וכנסיות ברחבי אירופה בדרכו להשיג חפץ עתיק יקר ערך (לא היינו בסרט הזה כבר?!). הנזירה איירין (טאיסה פירמיגה) חוזרת גם היא כדי לחקור את מקרי המוות המחרידים יחד עם הנזירה הצעירה דברה (סטורם ריד).

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• "אני מבולבל, זה מחוץ לשליטתי": אד שירן ביטל הופעה ברגע האחרון
• טקס פרסי אופיר 2023: "7 ברכות" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר
• כמחאה על האלימות בחברה הערבית: השחקנית לבשה שמלה מוכתמת בדם

סורי נוט סורי, אבל אי אפשר להתייחס ל"נזירה 2" ברצינות יתרה ובניתוח קולנועי מסעיר. הסרט הזה ראוי לעלות לדיון רק בהשוואה לקודמו. הפעם הנזירה מטילה אימה על אמת והנוכחות שלה מבעיתה ברצינות. זאת אומרת, בדקות המעטות שהיא נמצאת על המסך. בריאיון שנערך עימו טען במאי הסרט מייקל צ'אבס שזהו "הסרט הכי אלים ביקום 'לזמן את הרוע'". כמי שלא צפה בשאר הסרטים אני מאמין לו, אבל אם אתם חובבי גור אמיתי, אלימות ואימה שתדיר שינה מעיניכם בלילות, זה לא הסרט שיספק את תאוות הדמים שאתם צמאים לה. עדיף לחכות ל"מסור 10", שעתיד לעלות לאקרנים בסוף החודש.

"הנזירה 2" הוא סרט גנרי שלא מנסה לחדש. כל מהלך שדמות כזו או אחרת בוחרת לבצע צפוי כמו שרב ביום קיץ במדבר סהרה. נוסף על כך, נעשה בו שימוש מוגזם בשיטת ההפחדה הזולה ביותר בשוק של ז'אנר האימה: הג'אמפ סקרס הידועים לשמצה. השיטה הזו הפכה לפופולרית לפני כמה שנים, אבל רובנו התבגרנו מאז והציפייה לסרטי אימה מאתגרים רק עלתה. אולי "הנזירה 2" לא שואף להיות סרט מתוחכם יתר על המידה, אבל יש כאן מספיק חומרים לעבוד איתם כדי לנסות, איכשהו, ליצור פיצ'ר ראוי יותר לצפייה ופחות כזה שמזלזל באינטליגנציה של הצופים.

הסיפור מתרחש סביב כנסיות, נזירות ואנשי דת, אבל אין לכך שום משמעות. אף לא לרגע אחד בלבד, הסרט אינו מנסה לעסוק בשום נושא שעלול להביא את צופיו, רחמנא ליצלן, לחשוב קצת. וזה לא כל כך מסובך. "מגרש השדים", סרט אימה רציני שעסק בגירוש שדים, הוא דוגמה נהדרת לסרט אימה משובח, ולא רק בגלל הקריפיות והאיפור העשוי לעילא. הוא השכיל לעסוק בנושא האמונה על כל רבדיו ושאל שאלות מהותיות וכבדות משקל. שילובן של סצנות מקריפות ומלחיצות הפך אותו לקלאסיקה העל זמנית שהוא. אם יוצרי "הנזירה" היו מנסים לקחת מעט השראה מהלהיט של 1973, ולשלב סצנות מפחידות באמת שכתובות היטב בצורה משמעותית, היינו יכולים לקבל תוצר הרבה יותר ראוי מארוחת המיקרו המופשרת הזו.