מלבנון ועד גות'האם: חמשת התפקידים הגדולים ביותר של אלון אבוטבול בקולנוע

מהופעת הבכורה הקולנועית שלו ב-1980 ועד מותו הטראגי הבוקר (שלישי) בגיל 60, לאחר שהתמוטט כשיצא מהמים בחוף הבונים הסמוך לעתלית, היה אלון אבוטבול לאחד הפרצופים המוכרים והחשובים ביותר של הקולנוע הישראלי - בארץ ובעולם. בין אם בסרטי שוליים ("בר 51"), דרמות קומיות ("נודל") או בלוקבאסטרים ("המטרה: לונדון"; "עלייתו של האביר האפל"), הקריירה הנרחבת של אבוטבול נעה בין שלל ז'אנרים ותפקידים מגוונים, כשהאהבה למדיום תמיד נוכחת. לזכרו, אלו חמשת תפקידיו הקולנועיים הגדולים ביותר:

"שתי אצבעות מצידון" (1986)

הסרט שהחל הכול. אבוטבול, דאז נהג בחטיבת דובר צה"ל, לוהק לתפקידו כחלק מהחלטת יחידת ההסרטה של החטיבה - שיזמה את הסרט ראשית כסרט לשימוש פנים-צבאי - לשלב בסרט את חיי החיילים עצמם בחזית מלחמת לבנון הראשונה, לצד השחקנים המקצועיים שלוהקו. כמי שבא מרקע של לימודי משחק ושזכה כבר לשחק בארבעה סרטים שונים קודם לכן, גנב את ההצגה אבוטבול כחייל ה"טבעי" יותר, ג'ורג'י.

הופעתו הכובשת הובילה את המפיקים לקדם את הסרט בעיקר עם פרצופו ותפקידו, וכש"שתי אצבעות מצידון" החל לתפוס תאוצה - ראשית בפרימיירה בפסטיבל קאן ואז בהצלחה קופתית מסחררת (הסרט הישראלי החמישי הנצפה ביותר בכל הזמנים) בארץ - הוזנקה הקריירה של אבוטבול יחד איתו. תפקיד זה הוביל את השחקן לזכייה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים ובהמשך בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בפרסי "מנורת הכסף" (המקבילה דאז לפרסי אופיר).

"הכוכב הכחול" (1995)

שנות ה-90 היו שנים של "תרבות נגד" חדשה, שהביאה עמה גל חדש של יוצרי קולנוע צעירים ועצמאיים ברחבי העולם. בזמן שלאמריקה היה את קוונטין טרנטינו וריצ'רד לינקלייטר, ישראל הכירה לראשונה את הקולנוען גור בנטביץ'. סרטו הראשון באורך מלא, "הכוכב הכחול", הוא סרט ניסיוני, על גבול הפסיכדלי, שנע בין קטעי אנימציה לעלילה מופרעת שעוקבת אחר מולי (אלון אבוטבול בשיער גולש), צעיר שמגיע לתחנה המרכזית הישנה בת"א בעודו מתכנן לנסוע למזרח הרחוק. כשתרמילו נגנב המסע מקבל תפנית, ומולי נזרק במהרה מאתר לאתר ברחבי ישראל, בעודו פוגש שלל טיפוסים אקצנטריים.

הקהל והמבקרים לא ידעו "לעכל" בזמן אמת את היצירה המוזרה הזו, אך הקרנות מתמידות בסינמטקים ברחבי העניקו לסרט מעמד של קאלט והקנו לו קהל מעריצים אדוק, שרואה בו יותר ממה שנראה על פני השטח.

"האסונות של נינה" (2003)

לאלון אבוטבול היה כנראה חוש לזהות סרטים מקומיים שיצליחו ביקורתית וכלכלית - וכך, 17 שנה אחרי "שתי אצבעות מצידון", כיכב אבוטבול לצד איילת זורר ויורם חטב בסרטו של שבי גביזון, "האסונות של נינה", שהביא בזמן אמת לקולנוע לא פחות מ-140 אלף צופים; כך הפך לסרט הישראלי המצליח ביותר עד אותה העת.

סרטו של גביזון מסופר מנקודת מבטו של נדב בן ה-12 (אביב אלקבץ), שמאוהב עד כלות בדודתו נינה (זורר). כשזו מאבדת לפתע את בעלה, חיימון (חטב), וכשגבר חדש מופיע מעבר לפינה (אבוטבול), עוברים נינה ונדב מסע התבגרות רגשי ועמוק. הסרט, שהיה לסרט הישראלי הראשון שהוקרן אי פעם בפסטיבל סאנדנס, גרף 11 פרסי אופיר באותה השנה (הכמות הגדולה ביותר של פרסים עבור סרט אחד בתולדות הטקס), כולל פרס שחקן המשנה לאבוטבול.

כתבות נוספות:

• 40 שנות קריירה ותפקידים בלתי נשכחים: פרידה מאלון אבוטבול, מהבולטים בעולם התרבות הישראלי
• חייה הפרטיים של מלכת הזמר נחשפים לראשונה בתערוכה לזכרה
• לאחר שחשף שחלה בסרטן: מיטב אמני ישראל יערכו מופע הצדעה למתי כספי

"בופור" (2007)

מקלאסיקה אחת של הקולנוע הישראלי לאחרת - סרטו של יוסף סידר, המבוסס על ספרו זוכה פרס ספיר של רון לשם, "אם יש גן עדן", היה לסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (שם התעוררה שערורייה אל מול "ביקור התזמורת", אבל זה לפעם אחרת) מאז "מאחורי הסורגים", יותר מ-20 שנה קודם לכן. "בופור" לא רק זיכה את סידר בפרס "דוב הכסף" לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין באותה השנה וגרף לא פחות מארבעה פרסי אופיר, אלא עשה גם הוא חיל בקופות - כשהיה לסרט הישראלי הרווחי ביותר באותה השנה, עם לא פחות מ-300,000 צופים. באותה הנשימה, עורר גם הסרט סערה בשל תוכנו האנטי-מלחמתי ובשל העובדה ששלושת כוכביו - אושרי כהן, איתי טיראן ואיתי תורג'מן - לא סיימו שירות צבאי מלא או לא שירתו כלל.

בין כה וכה, הייתה גם עלילה, שמתרחשת בחודשים האחרונים לנוכחות צה"ל בלבנון ב-2000 ומתרכזת בחיי היום-יום של החיילים שאיישו את מוצב הבופור והמתחים שעולים ביניהם. אבוטבול מגלם את מפקד האוגדה קמחי, שמנסה להשליט סדר כשהעניינים יוצאים מכלל שליטה. האווירה הרודפת ותפקידו המהותי - גם אם קטן יותר - של אבוטבול הופכים את "בופור" לאחד מהסרטים החשובים שנראו פה, כשעיצב את הקולנוע הישראלי בדמותו.

"עלייתו של האביר האפל" (2012)

עד כמה שבחירה זו תשמע קלישאתית, קשה להתכחש לכך שסצנת הפתיחה המטלטלת של סרט גיבורי על זה לא מוכיחה את גדולתו של אבוטבול - הן כשחקן בינלאומי והן כאדם עם כשרון טבעי. בסרטו האחרון של הבמאי כריסטופר נולאן ("התחלה", "אופנהיימר") בטרילוגיה שהמציאה מחדש את גיבור העל הוותיק באטמן, מדען גרעין רוסי - ד"ר ליאוניד פאבל (אבוטבול) - נמצא על מטוס CIA לצד חבורת שכירי חרב כפותים. אי אז, אחד מהפושעים הכפותים - נבל העל העונה לשם ביין (טום הארדי) - הורג את סוכני ה-CIA וחוטף את פאבל. קשה לבלוט בתוך סצנה גדושה ורועשת שכזו, אך גם בדקותיו הספורות, אבוטבול לא רק תורם למסתורין אלא מתניע את העלילה כולה, במה שהפך להיות הסרט השביעי הרווחי ביותר בכל הזמנים.