במאי הסרט החדש של "פיקסאר": "בני אדם הם סוג של חיות, ואני מקווה שהסרט יצליח לחבר ביניהם"
לאחר שהפצת "קופצים בראש" התעכבה בשל המלחמה מול איראן, כעת הסרט המדובר עולה לאקרנים בארץ – וכמו שאר סרטי אולפן האנימציה האהוב, גם הוא יכבוש את לב הצופים עם הרבה הומור ורגש. לרגל צאתו לקולנוע, במאי ומפיקת הסרט סיפרו בריאיון בלעדי לרשת 13 על החיבור שלהם לדמות הראשית ("יש בה הרבה עקרונות והיא מצחיקה, עבדנו קשה כדי לאזן את זה"), על הסיבה שדווקא הבונים הם הכוכבים האמיתיים של הסרט ("זו מטאפורה סיפורית חזקה מאוד") ועל המסר ש"קופצים בראש" מנסה להעביר לצופים: "יש בו הרבה תקווה"
אם הייתם יכולים לפתע לדבר עם בעלי חיים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם שואלים אותם משהו מסוים או מנסים להתחבר אליהם ולהבין אותם? הנושא הזה בדיוק עומד בלב ליבו של "קופצים בראש", סרט האנימציה החדש מאת אולפני "פיקסאר" האהובים, שעלה לאקרנים לאחר שצאתו התעכבה בשל המלחמה מול איראן כחלק ממבצע "שאגת הארי" – ובואו נודה, זו הזדמנות מעולה להתאוורר וגם ליהנות באותה הזדמנות מאחד הסרטים המדוברים של התקופה.
"יש הרבה סרטי אנימציה עם חיות במרכזן, אבל אנחנו סרט על חיות ובני אדם ועל איך הם מתקשרים אחד עם השני. הרי גם בני אדם הם סוג של חיות", אומר במאי הסרט דניאל צ'ונג בריאיון מקוון בלעדי שהעניק לרשת 13 לרגל עליית הסרט, שהתקיים כמה ימים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי". "הסרט מנסה לשכנע שאנחנו חיות, שכולנו חלק ממערכת אקולוגית אחת עם הטבע, אבל גם מערכת של אנשים שמחוברים אחד לשני. עבורי, יש בסרט תקווה לחיבור בין אנשים. אני חושב שזה יכול להיות משהו נחמד מאוד".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

הסרט עוקב אחר מייבל, צעירה חובבת חיות ואקטיביסטית נלהבת שמחליטה לצאת למאבק בראש העיר שבה היא מתגוררת, לאחר שזה החליט להרוס חלק מיער על מנת לבנות במקומו כביש מהיר. כשיום אחד היא מגלה שמרצה שלה פיתחה מכשיר שמאפשר להעביר את התודעה האנושית לרובוטים דמויי חיות ובכך לתקשר איתן, היא מחליטה להשתמש בטכנולוגיה החדשנית, "להפוך" לרובוט-בונה – ולעזור לחיות היער.
"הבונים הם הדמויות המרכזיות כי הם יוצרים מערכות אקולוגיות שעובדות גם עבור חיות אחרות. זה מין חשוב מאוד כי בזכות העבודה הקשה שלו, ולדעתי זו מטאפורה סיפורית חזקה מאוד. זו הוכחה שכולם יכול להתנהג כך, כלומר ליצור סביבה שתהיה טובה לכל מי שסובב אותנו", אומרת מפיקת הסרט, המועמדת לאוסקר ניקול פאראדי גרינדל ("משפחת סופר-על 2", "צעצוע של סיפור 3"), שהשתתפה גם היא בריאיון. "הבונים נותנים מקום גם לחיות אחרות. אמפתיה, חיבור ודו-קיום – זה מה שאני מאמינה שהצופים ייקחו איתם מהסרט".

"כולם עבדו עם כולם, זה היה כיף גדול"
צ'ונג הוא אמנם לא שם שמוכר בכל בית, אך חובבי הטלוויזיה בוודאי יכירו את סדרת האנימציה המצליחה שיצר וכתב – "בא בדוב" (שביים, כתב והפיק גם את הסרט שיצר בעקבותיה). לדבריו, העבודה הארוכה על התוכנית המועמדת לאמי הכינה אותו לקראת בימוי סרט הקולנוע הראשון שלו, ולא סתם סרט – אלא כזה שיצא תחת אולפני "פיקסאר" הנחשבים. "אין ספק שזה היה מאיים בהתחלה, אבל היו דברים רבים שנתנו לי הרבה ביטחון כשהצטרפתי לפרויקט. משהו בעבודה על התוכנית אימן אותי, כאילו הכנתי את עצמי לרגע הזה", הוא מספר, "זה נתן לי הרבה מהידע שהייתי צריך לא רק כדי לדעת איך לנהל סיפור, אלא גם איך לעבוד בצוות, כי ב'פיקסאר' עובדים עם מאות אנשים שצריך לדעת איך לתקשר איתם וכיצד להשתמש בהם בדרך שתשרת את הסרט. הרגשתי די מוכן לתהליך, אבל עדיין היו דברים רבים שהייתי צריך ללמוד".
סרטי "פיקסאר" ידועים ככאלו שמביאים לאולם הקולנוע צופים רבים מכל הגילים – נהניתם מהעבודה על "קופצים בראש"? למדתם בתהליך משהו חדש על עצמכם?
פאראדי גרינדל: "עבדנו עם חומר כל כך מצחיק, והיו איתנו אנשים נפלאים, נדיבים ונחמדים בפני עצמם. יצרנו סביבה שבה כולם משתפים פעולה אחד עם השני, ואני חושבת שרואים את זה בסרט. כמובן שהעבודה עם דניאל הייתה כיף גדול, הוא אדיב ונחמד מאוד".
צ'ונג: "לפני הסרט למדתי הרבה על בונים, ועכשיו אני מרגיש ממש מומחה! (צוחק). יצרתי מאמץ גדול לחשוב על הצוות ועל איך אוכל להיות מנהיג טוב יותר עבורם, וגם שתהיה להם חוויה טובה בעבודה על הסדרה. כשיצרתי את 'בא בדוב', לא חשבתי יותר מדי על האנשים שנותנים את חייהם כדי לגרום לדבר הזה לקרות, וכשבאתי ל'פיקסאר' עבדתי כדי להכיר אנשים ולהתחבר אליהם. רציתי שיידעו שאני יודע מי הם ושאכפת לי מהעבודה שלהם. זה היה שינוי גדול עבורי".

כמי שעבדו על הסרט כבר משלביו הראשונים, היה זה טבעי שהשניים יתחברו בעקבות סיפורה של מייבל, שנגע בלבבות שלהם. פאראדי גרינדל אמרה שהיו כמה דברים במייבל שהיא התחברה אליהם כמי שהייתה בעצמה בעברה אישה צעירה ושהיא אוהבת גם את מה שהיא מייצגת. "יש לה תשוקה להיות צעירה, יש בה הרבה עקרונות והיא מצחיקה, ויש בה רצון לאזן בין שני הדברים האלו. היא רוצה גם לסייע לחיות, וזה הופך אותה לדמות מורכבת עם קושי לקחת את כולם אחריה. על זה בעצם עבדנו הכי הרבה, על הפיכתה לדמות מעניינת שהצופים יריעו לה", אמרה.
צ'ונג אומר דברים דומים, אבל כמי שנכנס בפעם הראשונה לכס הבימוי של סרט קולנוע, הוא רצה לשלב בו קטעי אקשן של ממש, כאילו סצנות מ"קופצים בראש" נלקחו מאחד מסרטי ג'יימס בונד או "משימה בלתי אפשרית". "עבורי, זה היה החלק המרגש ביותר. הקומדיה היא חלק מרכזי בכל דבר שאני יוצר וכך גם בסרט הזה, אבל מעולם לא יצרתי סרט שהוקרן בקולנוע – אנשים בעיקר צפו בתוכנית שלי בביתם לבדם", הוא מודה וצוחק. "הכנסנו לסרט דברים שיגרמו לצופים להגיד, 'הו מיי גאד, מה קורה כאן?'. רצינו שאנשים ממש יאחזו בקצה הכיסא שלהם. זה היה מאוד מרגש עבור הצוות שלנו".



