בין גל גדות לסטיץ': האם עידן הרימייקים של דיסני נגמר?
אחרי שהטריילרים לרימייקים של ''דיסני'' ל"שלגיה ושבעת הגמדים", בכיכובה של גל גדות, ול"לילו וסטיץ'" שוחררו השבוע ועוררו סערה ברחבי הרשת, נשאלת השאלה מה עתידם של רימייקים אלו מתאגיד הענק - והאם הגיע הזמן שדיסני תפתח דף חדש?
"גם אם הייתי רואה את הסרט במטוס הייתי יוצא באמצע";"אז הם התחילו את האולפן שלהם עם הסרט הזה והם יסגרו אותו עם הסרט הזה"; "וואו, אתם מדהימים - לקחו לכם שלוש שנים, אינספור שכתובים, אפקטים ממוחשבים שלא לצורך ו-209 מיליון דולר רק כדי שאהנה מתגובות לסרט שבחיים לא אצפה בו. תבורכו" - אלו רק חלק מהתגובות הלא מחמיאות בעליל שהטריילר החדש של הרימייק ''לייב-אקשן'' של דיסני ל"שלגיה ושבעת הגמדים" - "שלגיה" ("Snow White"), ספג ביוטיוב.
לא מדובר רק בחבורה ממורמרת שהגיעה "להטריל", אלא הלך הרוח הכללי ביחס לרימייק בכיכובן של רייצ'ל זגלר ("סיפור הפרברים") כשלגיה וגל גדות כמלכה הרעה, שעתיד לצאת במרץ הקרוב. מתחילת הפרויקט, שלל שערוריות מאחורי הקלעים - מההחלטה ללהק שחקנים נמוכי קומה לתפקיד הגמדים, מה שנתפס על ידי רבים כ"מיושן ולא מתחשב" (החלטה שממנה דיסני חזרה ויצרה גמדים ''ממוחשבים'', מה שהוסיף עוד אש למדורה) ועד האיבה המוכחת והעקיצות החוזרות והנשנות בין שתי הכוכבות, השחקנית הפרו-פלסטינית זגלר (שהביעה את סלידתה בפומבי מדמותה של שלגיה לא פעם) והפנים של ישראל בהוליווד, גדות - הסיתו את תשומת הלב הציבורית מהרימייק עצמו. תוסיפו לכך את התגובות החלוקות לטריילר לרימייק לייב-אקשן אחר שיצא השבוע - "לילו וסטיץ'" - ונדמה כי ההצלחה הגורפת של דיסני מהרימייקים שלה לסרטי האנימציה הקלאסיים שיצרה במרוצת השנים הולכת ואוזלת. האם זה סוף העידן? או שזו הפוגה קלה?
לפני שנצלול למצב כיום, ראוי להבין היכן החל הכול. מעיבודיו הרווחים של טים ברטון ל"אליס בארץ הפלאות" בתחילת העשור שעבר ויותר במדויק מ"סינדרלה" מספר שנים אחרי, נדמה שדיסני נמצאת במירוץ ליצור רימייקים לכל קלאסיקת אנימציה שעשתה לאורך השנים, כשלכל אחת מוצמדת שחקנ/ית פופולרי/ת (ביונסה, וויל סמית' וכו') ובמאי מבטיח (גאי ריצ'י, קנת' בראנה ואחרים). כך, קיבלנו בזה אחר זה שלל להיטי אנימציה שהפכו ללהיטי לייב-אקשן, וביניהם: "ספר הג'ונגל", "מליפיסנט", "קרואלה", "אלאדין", "היפה והחיה", "מולאן", "פינוקיו", "דמבו", "בת הים הקטנה" וכמובן "מלך האריות", שגרף 260 מיליון דולר והפך לסרט השביעי הרווחי ביותר בכל הזמנים.
אך עם ההצלחה הגיעו כמובן הבעיות. לצד הניתוב של כמה מרימייקים אלו ישירות לסטרימינג - צעד שגרר לא פעם ביקורת מצד צוותי ההפקה, במהרה דיסני נאלצה גם להתמודד עם התאמת יצירות מלפני 70-60 שנה לרגישויות של היום, ומה שלא גרם להרמת גבות אז (רמיזות לאונס ב"היפהפייה הנרדמת", דימויים גזעניים ב"דמבו" - לדוגמה) לא עובר חלק עם הקהל של היום, במיוחד הדור הצעיר אליו החברה מכוונת.
מן העבר השני, אותה ''התחשבות'' והליהוק הפרוגרסיבי והמגוון יותר (לדוגמה, הליהוק של השחקנית השחורה היילי ביילי לתפקיד אריאל ב"בת הים הקטנה", שעורר שערורייה רבה) קנה לדיסני גם אויבים בצד הימני-רפובליקני של המפה הפוליטית האמריקאית, שהחל לסמן את החברה כ"Woke". במהרה מצאה עצמה דיסני בין הפטיש לסדן: הצד השמרני סימן אותה כמטרה במסעו כנגד ה"פרוגרסיביות" ואילו הצד הליברלי ראה בניסיונות האלה של דיסני כניסיון "זול" ולא ישר למצוא חן בעיניי קהל חדש. כך, החברה שתמיד רצתה לצאת "בסדר" עם כולם ולא להרגיז אף אחד עשתה בדיוק ההפך בדרך לעוד רווח עצום.
"'שלגיה ושבעת הגמדים' היה פורץ דרך - סרט האנימציה הראשון באורך המלא; דיסני נודעה אז בחדשנות שלה", כתבה השבוע פטרנה רדולוביץ' במאמר הדעה שלה על "שלגיה" למגזין "Polygon", "היום היא נודעת בהתעלקות שלה על ימי תהילתה". מילותיה של רדולוביץ' מסכמות הכול - אם דיסני הייתה כה חדשנית פעם, איפה החדשנות הזו היום? למה ליצור עוד גרסה מעוררת מחלוקת לסיפור שכבר סופר במקום לברוא משהו חדש? השגשוג של דיסני במחלקת האנימציה בעשור האחרון - במיוחד אחרי ההצלחה המטאורית של "מואנה 2" השבוע, שכבר הספיק לגרוף 423 מיליון דולר - מראה שעם דמויות מקוריות ויוצרים שמאמינים בעבודתם, אפשר ליצור הצלחה מסחרית וביקורתית גם מיצירה מקורית. נדמה, עם זאת, שקשה יותר ויותר לעשות זאת בהוליווד שמסתמכת על רימייקים וסיקוולים.
אז מהו עתידם של הרימייקים של דיסני מכאן והלאה? החברה לא מראה כעת כלל סימני עצירה, ולצד "שלגיה" ו"לילו וסטיץ'" נוכל לראות בעתיד הקרוב את "מופאסה: מלך האריות" - פריקוול ל-"מלך האריות" שיעלה לאקרנים כאן כבר בשבוע הבא; "מואנה"; "הרקולס"; "רובין הוד"; "חתולים בצמרת" ו"במבי". למרות ההצלחה המסחרית שמובטחת ללא מעט מאלו, הרשת לא שוכחת ופחות סולחת, ונדמה שמה שמאוס ולא אהוב עליה כבר בקרוב יהיה גם נחלת הרוב. עד אז, בבניין "שלגיה" ננוחם.