כוכב "פאודה" בתפקיד הכי חשוף שלו: "ליצור אינטימיות עם גבר היה אזור שלא הכרתי"
יהונתן סודאי מחליף את המדים של דנינו ב"פאודה" בתפקיד נער ליווי בסרט הקצר "שוגר בייבי", אותו ביים ושבו משחק גם חברו, ניר יוסף. בריאיון משותף לרשת 13, השניים מספרים איך שני חברים מוצאים דרך לשבור את הקרח לפני סצנת נשיקה, על הפער בין סקס ואינטימיות, על הדבר היחיד שגם מיליארדים לא יוכלו לקנות – ועל הדרך המקרית שבה הסרט צולם בטייק אחד בלבד: "הייתי בפאניקה"
בעידן שבו אפשר להזמין כמעט הכול בלחיצת כפתור, מאוכל ועד בן זוג פוטנציאלי, מתברר שיש מוצר אחד שהאנושות עדיין לא הצליחה להכניס לסל הקניות: אהבה. אפשר לשלם על דייט, לקנות תשומת לב ואפילו לשכור מישהו שיחבק אותנו ללילה – אבל מה קורה כשהכסף נגמר, והצורך שמישהו ירצה בנו נשאר?
זאת השאלה שעומדת במרכז "שוגר בייבי", סרטם הקצר של ניר יוסף ונועה קידר, שנכלל בתוכנית פסטיבל הקולנוע הגאה הבינלאומי בתל אביב האחרון. הסרט מפגיש בין צעיר בודד שמגיע באישון לילה לדירתו של נער ליווי, בגילומו של יהונתן סודאי, ומבקש ממנו דבר כמעט בלתי אפשרי: להעניק לו אינטימיות בחינם. לא מתוך תשוקה, אלא מתוך צורך נואש להרגיש רצוי. "אלה שתי נשמות אבודות", מסביר יוסף בריאיון לרשת 13, שגם משחק בסרט, שיוקרן בעתיד בפסטיבלי קולנוע נוספים. "אחד מחפש ריגושים, השני מחפש כסף, אבל מתחת לכל זה שניהם מחפשים חיבוק. הם פשוט לא יודעים איך להגיע אליו".
אלא שהמפגש אינו מתנהל לפי הכללים המוכרים של עסקה. הכסף, שאמור להגדיר מי מחזיק בכוח, הופך דווקא לנקודת התורפה של שניהם. "כל הזמן מרחפת השאלה מי שולט בסיטואציה", מסביר יוסף. "לכאורה, כשאתה משלם למישהו, אתה קונה סוג של שליטה עליו, אבל כאן יחסי הכוחות כל הזמן מתהפכים".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
מי בודד יותר?
"הבדידות מאוד מאוזנת ביניהם", אומר סודאי. "כל אחד מייצג משהו אחר, אבל דווקא העובדה ששניהם מגיעים מאותו חוסר היא שיוצרת את ההתנגשות". יוסף מוסיף: "יש רגע שבו הדמות שלי מנסה לשכנע אותו לוותר על הכסף ופשוט ליהנות מהמפגש. לרגע נדמה שהוא באמת שוקל את זה. אולי יש כאן הזדמנות לחיבור אמיתי? ואז הכול שוב מתהפך".
רוב הצופים מכירים את סודאי בתור דנינו, המסתערב הקשוח מ"פאודה". ב"שוגר בייבי" הוא אמנם לא מוותר לחלוטין על החזות המחוספסת שלו, אבל הפעם השריון נסדק. "רציתי לצאת רגע מהדבר הזה ולאתגר את עצמי", הוא מספר. "זה היה אזור שלא הכרתי, ליצור אינטימיות ומגע עם גבר. רציתי לבדוק את הוורסטיליות שלי כשחקן ולגעת בנקודות אחרות בנפש".
יוסף מספר כי הוא חשב על סודאי בזמן שכתב את התסריט לסרט בזמן לימודיהם בבית ספר למשחק: "הייתי צריך מישהו שיהיה מצד אחד קשוח, אפל ומאצ'ואיסטי, ומצד שני שיהיה לו לב של ילד בן 6. אצל יהונתן השילוב הזה קיים בצורה נדירה". סודאי לא ממהר להתווכח: "אני באמת הרבה יותר רך ממה שמצטייר כלפי חוץ. אני תינוק מגודל. אפילו אמא שלי קוראת לי ילד מגודל". אלא שמתחת להומור, מסתתר גם תסכול מסוים: "אנשים רואים בחור שנראה טוב, שאולי הולך לו עם נשים, ומיד מחליטים מי הוא. עוד איזה חתיך דוש. כשמסתכלים רק על החיצוניות, מפספסים המון דברים. לפעמים אתה אפילו מתחיל להאמין לתדמית שאנשים בנו לך, ואז קשה לך לחשוף את מה שמתחת".
View this post on Instagram
נשיקה בין חברים
ההחלטה להשתתף בסרט לא הייתה מובנת מאליה. מעבר לסצנות האינטימיות שב"שוגר בייבי", השניים נדרשו להתמודד עם עניין נוסף - הם חברים טובים. "פתאום אתה עומד מול חבר שלך וצריך להתנשק איתו כשמישהו צועק 'אקשן'", מספר יוסף. "הצעתי ליהונתן שנעדן חלק מהרגעים, שנשתמש בזוויות צילום, אבל הוא לא הסכים. הוא אמר לי: 'אני לא מאמין בלזייף את זה'".
ואיך בכל זאת השניים שברו את הקרח? מתברר שלסודאי הייתה שיטת משחק משלו. "הגענו לצילומים, ויהונתן פשוט הוציא מהתיק בקבוק ויסקי", הוא נזכר, בעוד סודאי מחייך: "לפעמים אלכוהול מפזר עכבות. נכנס וויסקי, יצא שיפור". למרות זאת, השניים ממהרים להבהיר שהם לא ממליצים לאמץ את השיטה.
אלא שהדרמה האמיתית התרחשה בכלל מאחורי המצלמה. זמן קצר לאחר תחילת הצילומים, החשמל בבניין בו צולם הסרט קרס, ההפקה הושבתה – וליוסף נשאר חומר גלם מטייק אחד בלבד. "הייתי בפאניקה", הוא משחזר. "אמרתי שנצטרך לקבוע יום צילום נוסף, אבל יהונתן ביקש שאסתכל קודם על מה שיצא. הוא אמר לי: 'לדעתי קרה שם קסם'". לדבריו, סודאי צדק. "לא היה עוד יום צילום. זה הטייק שנשאר, וזה הסרט".
"יש הכול חוץ מאינטימיות"
יוסף, שחוזר לפסטיבל זו השנה השנייה ברציפות, מזהה חוט מקשר בין יצירותיו. "מה שמעניין אותי הוא המפגשים שאמורים להיות אינטימיים, אבל יש בהם הכול חוץ מאינטימיות", הוא אומר. "זה לא קשור רק לקהילה הגאה, זה דור שלם שקופץ מדייט לדייט, והכול יכול להישאר מאוד שטוח".
הוא גם מסרב להגדיר את עצמו כיוצר קולנוע להט"בי. "אני יוצר שמעניין אותו יחסים. במקרה בשני הסרטים האלה מדובר בשני גברים, אבל בסוף כולם רבים על אותם דברים: אתה לא רואה אותי, את לא רואה אותי", הוא מסביר. סודאי לוקח את הדיון צעד נוסף: "אנחנו מוכרים את עצמנו כל הזמן. לפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב איפה עובר הגבול ומתי אנחנו מוכרים את הנשמה שלנו לשטן".
ובכל זאת, עם מי מהדמויות אתם מזדהים יותר?
יוסף: "אני מבין את הצורך הנואש הזה שמישהו יאהב אותי. זה צורך שיש אצל כולנו, ובטח אצל שחקנים, שהם העם הכי פתטי בעולם (צוחק). זה אפילו לא עניין של סקס, זה פשוט הרצון שמישהו יחבק אותך ויגיד לך שיהיה בסדר".
סודאי מסכים שהסרט נוגע במשהו רחב בהרבה מעסקה מינית: "אנחנו חיים בעולם עם כל כך הרבה זיוף. אנחנו מקטלגים אנשים, גוללים ובוחרים, עד שנוצר צורך לקנות אפילו אהבה מזויפת. אנחנו עושים את זה כל הזמן".
כשהשיחה גולשת לחייהם האישיים של השניים, סודאי נזכר ברגע אחד שנחרט בו: "חזרתי הביתה בשתיים בלילה, שבור, והבית היה חשוך. עמדתי שם, וחשבתי לעצמי שאני חייב פרטנרית. מישהי שתהיה איתי. יש הבדל בין למצוא זוגיות ובין למצוא אהבה. אהבה זה משהו אחר".
מהו הדבר שאף סכום כסף לא יוכל לקנות עבורכם?
סודאי: "משפחה וילדים שנולדו מתוך אהבה. החלום שלי הוא לחזור הביתה, ולדעת שיש לי בית אמיתי. לא ארבעה קירות, אלא מקום לחזור אליו. את זה אי אפשר לקנות גם במיליארדים. אהבה היא משאב שאי אפשר לקנות או להכריח. יש משהו מדהים בשני אנשים שמסתכלים זה על זה ואומרים: 'מצאנו'. זה כל כך נדיר".
אולי זאת גם הסיבה ש"שוגר בייבי" מצליח לדחוס בזמן קצר יחסית שאלה שאנשים מנסים לפתור במשך חיים שלמים. בעולם שבו אפשר לקנות כמעט הכול, דווקא הדבר שאנחנו הכי רוצים לקבל עדיין לא מגיע עם תג מחיר.