ממציא הוליווד המודרנית עובר ל"מלחמת הכוכבים": "יצרנו הרפתקה חדשה לגמרי"
הבמאי ג'ון פאברו ("איירון מן") לא באמת צריך להוכיח את עצמו לאף אחד - בקרוב ל-35 שנות יצירה, סייע להפוך את אולפני מארוול למותג העצום שהוא כיום, והפך לטוען לכתר "אבי הוליווד המודרנית". ולמרות זאת, גם הוא די חשש כשעמד מול משימתו החדשה - לביים את "המנדלוריאן וגרוגו", הסרט חדש ביקום של "מלחמת הכוכבים" (המבוסס על הסדרה המצילחה). במסיבת עיתונאים מקוונת מיוחדת בהולבת פאברו ובהשתתפות רשת 13 לרגל עלייתו לאקרנים, הוא סיפר על הורות, מיתולוגיה קולנועית ועל הפחד מלביים את מרטין סקורסזה
מה הייתם עושים אם בוקר אחד הייתם מקבלים שיחת טלפון, ובה נאמר לכם כי נבחרתם לביים סרט חדש של "מלחמת הכוכבים"? זה מה שקרה לקולנוען/שחקן ג'ון פאברו, כשאולפני דיסני ולוקאספילם (אולפני הבית שהקים ג'ורג' לוקאס, האיש מאחורי המותג הוותיק) ביקשו ממנו לשוב ל"גלקסיה רחוקה, רחוקה" עם הסרט "מלחמת הכוכבים: המנדלוריאן וגרוגו" - שעולה מחרתיים (חמישי) לאקרנים. "היו לנו את סגרי מגפת הקורונה, ומיד לאחר מכן את שביתת השחקנים הגדולה של הוליווד. כשיצאנו מכל אלו, הבנו שעברו 7 שנים מאז הסרט האחרון בסדרה", עונה הבמאי לשאלת רשת 13 במסיבת עיתונאים מיוחדת מקוונת לרגל צאת הסרט. "מכאן התחלנו בכלל את הרעיון של להביא את הדמויות האלו למסך הגדול".
אולי חשוב קודם לבאר את הסיטואציה: לא מדובר באדם רנדומלי מהרחוב שנבחר למשימה שגדולה ממנו בכמה מידות, אלא מי שטוען לכתר "אבי הוליווד המודרנית" - או לפחות זו של 20 השנים האחרונות. מי שהחל את דרכו בקולנוע האינדי של שנות ה-90, פאברו שינה את תעשיית הקולנוע כשביים ב-2008 את "איירון מן" והיה לאחד מאדריכלי ה-MCU (היקום הקולנועי המורחב של מארוול). אלו הפכו את העולם כולו לאובססיבי לגיבורי על, ואת הוליווד לזו שרודפת אחרי עוד חידוש למותג נשכח ועוד 'יקום מורחב' שאולי ואולי לא יצליח.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
אחרי שביים ב-2016 וב-2019 שניים מחידושי הלייב-אקשן המצליחים ביותר של דיסני, "ספר הג'ונגל" (שגרם לחברה לרדוף מאז אחרי אותו "היי" שחוותה אז עם עשרות חידושים נוספים) ו"מלך האריות", יצר הבמאי בן ה-59 את הסדרה "המנדלוריאן" (שסרט זה משמש לה כהמשך, ושמשודרת בדיסני+), והוביל אותה לשלוש עונות מצליחות ומוערכות, שלוש סדרות ספין-אוף מדוברות ("הספר של בובה פט", "אסוקה" ו"צוות שלד"), 15 זכיות בפרסי האמי (מתוך 52 מועמדויות), ובעיקר לתחייה במותג "מלחמת הכוכבים" - אחרי שסרטי הטרילוגיה החדשה בעשור שעבר הותירו מבקרים ומעריצים כאחד חלוקים. ועדיין, גם יוצר בסדר גודל שכזה יכול לחשוש לעיתים, במיוחד כשמדובר בפרנצ'ייז שעל ברכיו גדלו מיליונים ברחבי העולם, כולל פאברו עצמו. "החוויה הראשונה שלי עם 'מלחמת הכוכבים' הייתה כשהייתי בן 10, וראיתי את הסרט הראשון בבית הקולנוע", הוא אומר על "חרדת הקודש" בה התקרב לפרויקט, "אז רציתי להיות בטוח שאנחנו מנצלים לחלוטין את מה שהמסך הגדול מעניק לנו - יותר משאבים, קנבס גדול יותר 'לצייר' עליו".
העובדה ש"מלחמת הכוכבים: המנדלוריאן וגרוגו" שואף להרחיב את מה שבנתה הסדרה ולהכיר לקהל עולמות חדשים, לא אומרת שהסדרה לא עשתה זאת כבר היטב בעצמה. כשהיא עוקבת אחרי מי שהפכו במהרה ליקירי התרבות הפופולרית - צייד הראשים המנדלוריאן/דין דג'רין (בגילומו של כוכב השעה פדרו פסקל, מתחת לשיריון מתכת) והחייזר הקטן גרוגו (הידוע בכינויו "בייבי יודה", שווה רק למיניונים או סטיץ' ברמת האהבה שהוא זוכה לה מהרשת ומחנויות הצעצועים) - "המנדלוריאן" נוחתת ביקום המרוחק כ-6 שנים לאחר תום אירועי הסרט "שובו של הג'דיי" (1983), אז מנסה הגלקסיה להסתגל לחיים בלי האימפריה המרושעת ולשלטון "דמוקרטי" יותר (או לפחות ככל האפשר) מצד הרפובליקה החדשה.
אחרי שהציל את גרוגו מידי שרידי האימפריה והסתבך במאבקי השליטה על כוכב הבית שלו, מנדלור, המנדלוריאן הופך הפעם לשכיר החרב של הרפובליקה החדשה. כשהוא נשלח למשימה מסוכנת מטעם הגנרלית וורד (המועמדת לאוסקר סיגורני וויבר, סרטי "הנוסע השמיני", "נערה עובדת" וטרילוגיית "אווטאר") - במהלכה ייתקל גם ברוטה (זוכה האמי ג'רמי אלן ווייט, "הדוב"), בנו של הארכי-פושע המנוח ג'אבה ההאט - ייאלץ לוחם קשוח זה לבחון את יחסיו עם בנו המאומץ גרוגו ונאמנותו למעסיקיו החדשים. נשאלת השאלה - מדוע לא להמשיך את מעלליהם של השניים דווקא בטלוויזיה, ואיך מבדילים בין סדרה לסרט רחב ממדים?
במהרה הבין פאברו שהמשימה קשה משחשב. "חשבנו להאריך את התוכנית, והנה נתקלנו ברעיון להמשיך אותה כסרט", הוא אומר, "כשאתה ממשיך לעוד עונה, אתה יוצא מנקודת הנחה שצופיך כבר ראו את מה שקדם לה - אבל כשאתה מביא את 'מלחמת הכוכבים' למסך הגדול לראשונה מזה זמן רב, יש את המחשבה שאתה מזמין גם צופים חדשים שלא מכירים את הדמויות שלך. עד כמה שהן כן מוכרות כבר, לא רציתי לקחת את הדברים כמובנים מאליהם, והיינו צריכים ליצור הרפתקה חדשה לגמרי".
לדבריו, דווקא כאן הרגיש הבמאי חיבור עמוק יותר למי שהתחיל הכול אי שם בשנות ה-70, ג'ורג' לוקאס. "עמדתי באותו אתגר גם בתחילת העונה הראשונה, ואז חזרתי בראשי למה שג'ורג' עשה עם הסרט הראשון. הוא לא התייחס לזה כחלק מפרנצ'ייז. כשאני ראיתי אותו כילד, לא היה לו את השם השני שהצטרף אליו לימים, 'תקווה חדשה' - הוא היה רק 'מלחמת הכוכבים'. לוקאס זכר איך זה הרגיש לראות את סדרות הסרטים הקצרים של 'פלאש גורדון' ושות' כילד, והוא חשב שזה דווקא די מתוחכם להכניס את הקהל שלך ישירות לתוך ההתרחשות. הוא לא תמיד זכה לראות את כל הסרטים של 'פלאש גורדון' כילד, אבל הוא עדיין נהנה מהתחושה הטהורה הזו של הרפתקה אמיתית כשהוא נתקל באחד מהם - וזה מה שהוא ניסה להביא דאז".
"גם כאן, הבנו שברגע שלא ניקח את הדברים כמובנים מאליהם מדי ושהקהל שלנו יבין את את הבסיס של הסיפור - צייד ראשים קשוח שרודף אחרי 'החבר'ה הרעים' בשירות 'החבר'ה הטובים' - אז נוכל 'ללכוד' גם קהלים חדשים", הוא מוסיף. "גם לתגמל את המעריצים הוותיקים היה אתגר, אך מה שעבד לטובתנו היא העובדה שהם לרוב מאוד קשובים לכל הפרטים הקטנים, וברגע שאתה שותל כאן רמז ופה דמות, הם יקשרו את הכול לבד, עם שלל תיאוריות משלהם. זו גם הזדמנות לפתח את המיתולוגיה הזו".
חקרת לא פעם את הקונספט של אבהות לאורך הקריירה שלך - מ'שף' ועד יחסיך כהאפי (הדמות אותה גילם בסרטי ה-MCU, עוזרו האישי של איירון מן - ד"ע) עם פיטר פרקר/ספיידרמן, וכמובן 'המנדלוריאן'. איזה אלמנט באבהות אתה עדיין מנסה לפענח עם הסרט הזה?
"זו שאלה מעניינת, כי כקולנוען אתה לא תמיד מודע למשמעויות והפירושים החדשים שיתווספו לעבודה שלך - אבל אני מסתכל אחורה על גוף היצירה שלי, וזה כעת הסרט ה-10 שלי, אז אתה מתחיל לראות דפוס מסוים, ואני לחלוטין חושב שיחסי אב-בן הם חלק ממנו. אני מנחש שחלק מזה נובע מהעובדה שאבא שלי גידל אותי - אימי הלכה לעולמה בגיל צעיר - אבל זה גם נובע מכך שברגע שאתה הופך להורה בעצמך, זה משנה לחלוטין את הדרך שבה אתה רואה את החיים. אני חושב שמה שמעניין בדמות של המנדלוריאן היא שהדור שלי, שראו את 'מלחמת הכוכבים' בילדותם, הם כעת הורים בעצמם - וסיפורי האגדות הללו שאנחנו יוצרים על המסך הגדול הם מראה לחיים ולקשיים שלנו כאן. אז אני מניח שהורים יראו את עצמם יותר דרך נקודת מבטו של המנדלוריאן, ואילו ילדיהם יותר דרך גרוגו והעולם שלו. גם כשאני עבדתי על אחת העונות של התוכנית (אזהרת ספוילר!), כשגרוגו יוצא ללמוד אצל לוק סקייווקר, שלחתי את בני הבכור לקולג'. אתה לא יכול להתעלם ביצירה שלך מספקטרום הרגשות הרחב שאתה חש".
אם בחלומות ילדות עסקינן, עם "המנדלוריאן וגרוגו", הצליח פאברו להגשים לא רק את החלום של לעבוד עם כוכבת הוליוודית פר אקסלנס כמו סיגורני וויבר ("היא לא רק כוכבת קולנוע שכולם אוהבים, אלא מי שביססה לעצמה מעמד מיוחד בתוך ז'אנר המדע הבדיוני - וזה יתרון", הוא אומר), אלא גם לביים את מי שהוא מחשיב לאלילו הקולנועי, הבמאי האגדי מרטין סקורסזה ("נהג מונית", "החבר'ה הטובים", "השור הזועם", "השתולים"), שזוכה כאן להופעת אורח קצרה כחייזר פטפטן.
"הוא הגיבור שלי. גדלתי על כל סרטיו, והושפעתי מאוד מהיצירה שלו - במיוחד בימי הקולנוע העצמאי שעשיתי", אומר פאברו על הבמאי זוכה האוסקר, "יצא לי גם כמובן לעבוד איתו בעבר, כשעשיתי תפקיד קטן ב'הזאב מוול סטריט', אבל לא הייתי קורא לעצמנו חברים בשום צורה, כי הכול היה מאוד רגעי. ובכל זאת, הוא לא היה יכול להיות יותר נחמד ומקצועי משהיה. רק כשקת'לין קנדי (הנשיאה היוצאת של לוקאספילם - ד"ע) פנתה אליי עם הרעיון ללהק אותו כאן, זה מתי שיכולתי סוף-סוף לפתח את מערכת היחסים האישית והמקצועית שלי איתו. הוא אלתר, והוא היה כל כך שמח להיות חופשי בהופעה שלו, כשכל חשש שהיה לי מלביים אותו נעלם מלראות אותו כך".
