זהו סרט כן ואמיץ על המבוך במציאות שלאחר האובדן, שהולך לאיבוד בתוך עצמו
משי קלינשטיין מגלמת חרדית צעירה ב"חשבונות שמיים", סרט הביכורים של אסתי ביטון שושן, שחווה טרגדיה גדולה כשבנה הקטן מת במפתיע, אירוע שמוציא אותה למסע של התמודדות עם האבל ועם הזוגיות שלאחר המוות. השחקנית סוחפת ומעבירה בפניה יותר ממה שמילים יכולות לומר והסרט עצמו כתוב ברגישות ובעל חשיבות גבוהה, אך משהו בו מאבד לעיתים מחדותו
משי קלינשטיין היא אחת השחקניות העמוסות בישראל, שכעת מגיעה למסך הגדול עם "חשבונות שמיים", סרט הבכורים של אסתי ביטון שושן, שבו היא מגלמת אישה חרדית צעירה, הנאלצת להתמודד עם טרגדיה שפוקדת את משפחתה. למרות שהוא מאבד מכוחו ברגעים מסוימים, מדובר ביצירה קולנועית מרגשת וחשובה, הנוגעת בטאבו הרגיש והכואב ביותר עבור כל הורה – וביתר שאת בתוך העולם החרדי.
הסיפור עוקב אחר רות (קלינשטיין), אם צעירה מהקהילה החרדית שחייה מתערערים לחלוטין לאחר שבעלה האברך שמואל (אורי אלבי) גורם בשגגה למותו הטראגי של בנם הקטן, לאחר ששוכח אותו ברכב ביום קיץ רותח. האובדן הטראגי של בנם מאלץ את בני הזוג לצאת למסע עמוק ולא ברור של התמודדות עם האבל ושל הזוגיות שלאחר המוות, בעוד רות עצמה מנסה למצוא את הקול שלה בתוך המסגרת החברתית-דתית הקשוחה שבה היא חיה.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
יש שיכולים לכנות את הסרט "ה'המנט' של החרדים", והאמת היא – התיאור הזה לא רחוק מהמציאות. גם דרמת ימי הביניים הרגישה של קלואי ז'או (המועמדת ללא פחות מל-8 פרסי אוסקר, כולל לסרט, לשחקנית ולבימוי הטובים ביותר) מציגה את התמודדותם של ויליאם שייקספיר ואשתו עם מות בנם. סרטה של ביטון שושן אמנם הרבה יותר ריאליסטי וקודר (כאופיו של הקולנוע הישראלי) מזה של ז'או, אך הדמיון בתמות שלהם קיים בהחלט – בשניהם עולות תהיות על האובדן הנורא, על המבוך הלא ברור במציאות שאחרי, ובשניהם העלילה בעצמה לעיתים הולכת לאיבוד בתוך אותו מבוך.
למרות שהבסיס הרגשי של הסרט חזק מטבעו הטרגי, שקשה להישאר אדישים אליו, נדמה כי הטיפול התסריטאי מאבד מחדותו לא פעם במסע הלא נודע של האבל והשכול, וזה נסלח ברובו – למעט בחצי השעה האחרונה של הסרט. עצם העובדה שברוב הזמן אנחנו נשארים עם הזוג ברגעי השקט והסערה הפנימית הטעונים – ולמרות המהלכים התסריטאים המוכרים והרציונליים של התרחקות מהדת וחיזוק עצמאותה של רות, הסרט מתקשה לא אחת להחזיק כיצירה קצבית וקוהרנטית בת שלוש מערכות ברורות, אם כי המשקל הרגשי שלו מפצה על כך במרבית הפעמים. למרות זאת, "חשבונות שמיים" מצליח להבשיל עם מרבית המסרים שהוא מפתח לאורך העלילה, ומספק מבוך רגשי אפקטיבי.
קלינשטיין סוחפת כהרגלה, עם מנעד משחק רגשי רחב שמובל בעיקר בזכות קלסתר פניה ועיניה, המעבירות יותר ממה שמילים יכולות לומר. הצילום העוצמתי של דודו סטוז'מייסטר מנגיש פריימים חזקים שמספרים סיפור טעון יותר מהנראה לעין, והעריכה, המתובלת בסגנון אפיזודיאלי, בהחלט מוסיפה לאיכותו. הבימוי של בביטון שושן מורגש לטובה דרך דימויים חזקים וסיקוונסים עוצמתיים – אך יותר מהכול, זו הכתיבה שלה שמטפלת בסיוט הבל יתואר שכל הורה בישראל פוחד ממנו באופן רגיש, בדיאלוגים עוצמתיים שכתובים בכנות ובחמלה.
בקולנוע הישראלי חשוב ואף רצוי לנתח את הקהילה החרדית באופן מורכב ולא שיפוטי, בעיקר כשמדובר בטרגדיה שמאלצת את האינדיבידואל לזנוח את הרגשות הטהורים ביותר של אובדן ילד, אל מול הרציונל הדתי לגאולה והמשך הפריון שהוא דורש ממנה. על כן, "חשבונות שמיים" הוא סרט ייחודי בגישתו לקונפליקט הלא פשוט הזה. השחקנית הראשית הסוחפת שלו קורנת בסיפור שאמנם לא קל לצפייה, אבל הוא בעל חשיבות גבוהה לנוכח הקלות והתדירות של אירועים כאלה במציאות שלנו.
