"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" הוא "ממזרים חסרי כבוד" מעלי אקספרס

לפי הרפרטואר העשיר של היצירות אותן ביים, נראה שלגיא ריצ'י יש פינה חמה בלב לג'נטלמים בריטיים מלאי פסון ושנינות קלה שאוהבים להפציץ דברים: "לוק סטוק ושני קנים מעשנים", "המלך ארתור", ו"הג'נטלמנים", וזו רק רשימה חלקית. מאז לוק סטוק וסנאץ', ריצ'י לא באמת הצליח להביא למסך יצירה בעלת חספוס או אדג' כלשהו, והסרטים נשארים שטוחים, מלאי זיקוקים ומפוצצים בשטיקים ובריטים שמודעים לבריטיות שלהם.

לצערי, גם בסרטו החדש, "היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית", הוא לא מצליח להוציא את הדמויות מהקריקטורה שכותבת את עצמה: הסרט (מעתה "היחידה"), עושה שימוש בסיפור אמיתי ממלחמת העולם השנייה, אשר הותר לפרסום רק בשנים האחרונות, ומנסה לעשות מזה מעין חגיגת "ג'יימס בונד פוגש את טרנטינו" - וזו לא מחמאה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• הביטלס, הדור הבא: בניהם של פול מקרטני וג'ון לנון שחררו שיר משותף
• נסרין שחררה EP חדש - ורומזת לביקורת על הזוגיות עם רום
• בצל המלחמה - סרט של סקורסזה צפוי להצטלם בארץ: "אתגר לוגיסטי גדול"

"היחידה" עוקבת אחר ארגון כוחות מיוחדים שהוקם במלחמת העולם השנייה על ידי ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל, ובכירים צבאיים שבהם גם איאן פלמינג (יוצר ספרי ג'יימס בונד). היחידה הקרבית והסודית הורכבה מקבוצה של מורדים סוררים ואנשי שוליים, שיוצאים למשימה נועזת נגד הנאצים תוך שימוש בטכניקות קרב ייחודיות ולא ג'נטלמניות במיוחד.

מדובר במשימה פורצת דרך, שכן - באופן נועז ולא מובן מאליו, צ'רצ'יל הסכים לצאת לחלוטין מהקופסה ולעשות מעשה נועז בתקופה שבה האופציה ההגיונית היחידה שעמדה מול הבריטים, הייתה להיכנע לכוחות הגרמנים, פחות או יותר.

הסרט מלווה את החבורה ששטה בספינה קטנה באוקיינוס האטלנטי במטרה לפוצץ ספינות מטוסים גרמניות, אימתניות ומצוידות שיכולות להפיל בקלות, כביכול, כל ספינה אמריקאית.

הג'נטלמנים, ובראשם הנרי קאוויל ("באטמן נגד סופרמן", "ליגת הצדק") מגלם בכריזמה נוטפת את גאס מארס פיליפס, האיש שמרכיב את הצוות מפורעי החוק המוצלחים ביותר שהוא מכיר: אמן חץ וקשת רצחני וענק ממדים (אלן ריצ'סון), מומחה לחומרי נפץ (הנרי גולדינג), שני אסטרטגים מוכשרים (אלכס פטיפר והירו פינס) ועוד סוכן וסוכנת שמגבים על הקרקע (באבס אולוסאנמוקון ואייזה גונזלס).

הבחורה בצוות (גונזלס), כמו כל אובייקט ג'יימס בונדי לדורותיו, היא פאם-פאטל בנויה לתלפיות, שחקנית, זמרת, צלפית שנראית כמו גל גדות. בזמן שהג'נטלמנים פועלים בים, עליה להסיח את דעתו של הנאצי - שעוד בתחילת הסרט הוכרז עליו כנאצי שיותר גרוע מהנאצים (ואיך זה בא לידי ביטוי? בכך שהכינוי הזה חוזר שוב ושוב, וגם בכך שבאיזשהו שלב, הנאצי לובש גלימה אדומה. אוקיי).

את אותו נאצי סדיסט, אגב, מגלם טיל שווייגר, ששיחק גם ב"ממזרים חסרי כבוד" (ומוטב לו היה זכור בעיקר מתפקידו בסרט של טרנטינו, ולא מזה החדש של ריצ'י). את ראש ממשלת בריטניה דאז, הממונה על הכול, משחק רורי קיניר באחת מהפרשנויות המשחקיות המגוחכות ביותר של צ'רצ'יל שנראו על המרקע.

התסריט שנכתב על ידי ריצ'י, פול תמאסי, אריק ג׳ונסון וארש אמל, מבוסס בין השאר על הספר "הלוחמים הסודיים של צ'רצ'יל", אותו כתב דמיאן לואיס. אין ספק שהתסריט מאגד בתוכו סיפור מדהים ויוצא דופן, אך באופן מצער הדיאלוגים בסרט נשמעים רוב הזמן ריקים, מלאי פאתוס מגוחך ולעיתים נוטים לדלילות נטולת סאבטקסט שמתאימה בעיקר לסרטי ילדים מהז'אנר הפחות מוצלח.

אמנם הג'נטלמנים עצמם די מגניבים בסך הכול, ויש כמה קטעי אקשן ומתח שמצליחים לעורר עניין או להעלות חיוך, אבל רוב הזמן הסרט נופל לקלישאות ולסתירות היסטוריות משונות. הנאצים מחוסלים בקלות יתר כמו זבובים ואין קונפליקטים משמעותיים או רגעים שבהם יש איזשהו חשש אמיתי שהמשימה לא תצליח, אז נותר רק לצפות שה"איך" יפתיע וירגש. ובכן - זה לא קורה, וכל שנשאר לנו זה בעיקר לשבת בשיממון מול אדי פיצוצים הוליוודיים שכבר ראינו מיליון פעם.

הבחירה בשיר "מקי סכינאי" באחד מרגעי המפתח, בתור השיר שהנאצי הסדסיט מחבב, היא די מפוקפקת לכשעצמה לנוכח התקופה שבה הסרט מתרחש, ונדמית בעיקר כמו בחירה פופולרית של שיר גרמני כלשהו שהצופה יצליח להכיר (ועדיין לא דיברנו על הרגע שבו הפאם-פאטל מבצעת את השיר הזה באופן מצועצע, עם נגיעות של מיה בוסקילה, באחד מרגעי הקרינג' הבולטים של הסרט).

קשה עד בלתי אפשרי לצפות ב"היחידה" ולא לחשוב על "ממזרים חסרי כבוד" המופלא של טרנטינו. הפערים בין השניים פשוט אדירים, כשבסרט של ריצ'י אנחנו נשארים רוב הזמן עם ניסיון לא מוצלח לייצר מתח קולנועי וספקטקל מרשים ומלא פאסון, אשר נועד להלל ולהביא למרכז את סיפורם האמיתי והמדהים של חבורה מוכשרת, אמיצה ויוצאת דופן.

כשהקרדיטים עולים ותמונותיהם של הג'נטלמנים המקוריים מתנוססות על המרקע, נשארת תחושה מעט חמצמצה. לחבר'ה האלה הגיע סרט מוצלח יותר. וגם לנו. ממזרים חסרי כבוד מעלי אקספרס.