חג לבן על המסך: הסרטים הקלאסיים הישנים שהפכו לאגדות קולנוע

הקלאסיקות שלא איבדו מהקסם עשרות שנים אחרי שיצאו לאקרנים, סרטי השחור-לבן, ממשיכים לככב ברשימות הסרטים הגדולים בכל הזמנים. בזמן שדור חדש של צופים מגלה מחדש את ההומור, המתח והדרמה שהפכו אותם לנכסי צאן ברזל של עולם הקולנוע ולחלק חשוב מהתרבות הפופולרית, בואו והצטרפו גם אתם לגילויים האלו

מתוך הסרט "קזבלנקה"
מתוך הסרט "קזבלנקה" | צילום: מתוך הסרט

בחג שבועות, הצבע הלבן תמיד נמצא במרכז - מהלבוש החגיגי ועד שולחנות החג. גם בעולם הקולנוע, הרבה מהסרטים שנחשבים עד היום לקלאסיקות הגדולות ביותר, נולדו דווקא בתקופה שבה צילמו סרטים בשחור-לבן.

בלי צבע ובלי אפקטים ממוחשבים, הסרטים האלו הצליחו להישען רק על סיפור טוב, דיאלוגים חזקים ונוכחות של שחקנים בלתי נשכחים שהעניקו לנו קלאסיקות בלתי נשכחות ועל זמניות.

לקראת חג השבועות, זאת הזדמנות טובה לחזור לכמה מהסרטים שהוכיחו שלפעמים דווקא הפשטות היא מה שהופכת יצירה לקלאסיקה אמיתית.

"קזבלנקה" 

הסרט "קזבלנקה" נחשב כבר עשרות שנים לאחת הפסגות הגדולות של הקולנוע ההויליוודי. עבור רבים הוא לא רק אחד מזוכי האוסקר הזכורים ביותר אי פעם, אלא סרט שנמצא באופן קבוע ברשימת סרטי הקולנוע הטובים ביותר בכל הזמנים.

הדרמה הרומנטית מ-1942, בכיכובם של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן, הפכה עם השנים להרבה יותר מסרט מצליח, היא הפכה לסמל של הוליווד הקלאסית, ונתנה לנו את אחד מסיפורי האהבה הגדולים בתולדות הקולנוע.

כוכבי הסרט הכפו לכוכבי ענק בהולייוד בעקבות הסרט, אותו ביים מייקל קורטיז, שנחשב באותה תקופה לאחד הבמאים הבולטים בתעשייה, אחרי רצף הצלחות מרשים שכלל גם את "משימה במוסקבה" ו"מילדרד פירס". למרות הקריירה הענפה שלו, דווקא "קזבלנקה" היה הסרט היחיד שלו שזכה בפרס האוסקר. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר, ובסופו של דבר זכה בשלושה: הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר.

כבר עם יציאתו לאקרנים ב-1943, הפך "קזבלנקה" ללהיט גדול, ובמהלך השנים צבר קהל אוהדים רחב שחיזק את מעמדו. הקהל המשיך לגלות אותו מחדש דור אחר דור, והמבקרים הכתירו את הקלאסיקה הקולנועית שוב ושוב לאחד הסרטים הטובים שנעשו. גם יותר מ-80 שנה אחרי שיצא, הקסם של הסרט עדיין עובד במבחן הזמן.

"האזרח קיין"

יש לא מעט אנשים שיגידו ש"האזרח קיין" הוא הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם. האמת? גם אם לא כולם יסכימו עם ההצהרה הזאת, קשה להתווכח עם ההשפעה המטורפת שהייתה לו על עולם הקולנוע. אורסון וולס היה רק בן 25 כשהוא ביים וכיכב בסרט ויש שאומרים שהתוצאה נראתה כמו משהו שהקדים את זמנו בעשרות שנים.

הסרט, שיצא בשנת 1941, הוא דרמת קולנוע אמריקאית שנחשבת עד היום לאבן דרך בתולדות הקולנוע. מאחורי הסרט עמד וולס, שלא רק ביים והפיק אותו, אלא גם כתב את התסריט יחד עם הרמן מנקייביץ', והוא אפילו מככב בו. מדובר היה בסרטו הראשון של וולס בקולנוע, שהיה אז באמצע שנות ה-20 לחייו, עובדה שהפכה עם השנים למרשימה אפילו יותר לאור המעמד האייקוני שאליו הגיע הסרט.

לאורך השנים, "האזרח קיין" הוכתר מספר פעמים כאחד הסרטים הגדולים והמשפיעים ביותר שנעשו אי פעם (סטודנטים לקולנוע ברחבי תבל יוכלו גם לספר לכם על חשיבותו) גם על ידי מבקרי קולנוע וגם על ידי הקהל הרחב. הסרט זכה בפרס האוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר, אבל המורשת האמיתית שלו קשורה בעיקר לחדשנות פורצת הדרך באותה תקופה ועל תרומתו לעולם הקולנוע, בעיקר בצילום יוצא הדופן.

מכון הסרטים האמריקאי אף דירג אותו במקום הראשון ברשימת 100 הסרטים האמריקאיים הגדולים בכל הזמנים, ומיד אחריו דורג "קזבלנקה" - עוד יצירת מופת הוליוודית שנכנסה לפנתיאון הסרטים הגדולים בהיסטוריה.

"פסיכו" 

קשה למצוא חובב קולנוע (ובטח חובב אימה) שלא מכיר את "פסיכו" של אלפרד היצ'קוק. גם יותר מ-60 שנה אחרי שיצא, הסרט עדיין נחשב לאחת היצירות החשובות, המשפיעות והמזוהות ביותר בתולדות הקולנוע. מותחן האימה משנת 1960, בכיכובם של אנתוני פרקינס, ג'נט לי וורה מיילס, שינה לחלוטין את הדרך שבה הוליווד הסתכלה על פחד, מתח ופסיכולוגיה על המסך.

עלילת הסרט עוקבת אחרי מריון קריין (לי), מזכירה שבורחת לאחר שגנבה כסף מהמעסיק שלה, אשא מגיעה למוטל מבודד בצד הדרך, שבו היא מתאכסנת. שם היא פוגשת את נורמן בייטס (פרקינס), בעל המקום השקט והמנומס למראה - ומאותו רגע הכול מתחיל להתפרק לכיוון אפל ומטריד במיוחד. הסרט הפך להצלחה אדירה בקופות וזכה לשבחים רבים מהמבקרים, לצד ארבע מועמדויות לאוסקר, למרות שבסופו של דבר לא זכה בפרס.

עם השנים, "פסיכו" קיבל מעמד כמעט מיתי. רבים רואים בו את אחת הפסגות הגדולות בקריירה של היצ'קוק ואת אחד הסרטים החשובים שנעשו אי פעם, שנחשב לאבן דרך בתולדות הקולנוע. מעבר לסיפור עצמו, הסרט זכור בזכות החדשנות שלו והדרך שבה דחף את גבולות האלימות והמיניות בקולנוע של התקופה, בעיקר בזכות סצנת המקלחת האגדית, שהפכה לאחד הרגעים האייקונים והמפורסמים בתולדות הקולנוע.

אותה סצנה מפורסמת, שנמשכת פחות מדקה, נחשבת עד היום להישג קולנועי יוצא דופן מבחינת עריכה ובימוי. היא כוללת עשרות שוטים מהירים שנחתכים בקצב מסחרר, שיוצרים יחד תחושת אימה חסרת תקדים לזמנה. עם השנים הפכה "סצנת המקלחת" להרבה יותר מרגע קולנועי, והפכה לתופעה תרבותית של ממש ולאחת הסצנות המוכרות ביותר שנוצרו אי פעם.

"רשימת שינדלר"

הסרט "רשימת שינדלר" נחשב לאחד הסרטים החשובים בהיסטוריה. הבמאי סטיבן ספילברג מציג סיפור חזק שלקחי האומץ והאמונה שלו ממשיכים לעורר השראה בקרב דורות רבים. הסרט צולם ב-1993, וספילברג החליט לצלם את הסרט בשחור-לבן למרות שכבר היה צילום בצבע, החלטה חריגה לתקופה, אבל מהר מאוד התברר שהייתה החלטה חכמה. הסרט ברובו מצולם בשחור-לבן, למעט מספר סצנות, שהזכורה והבולטת בהן היא הסצנה עם הילדה במעיל האדום, שמהווה תפנית משמעותית בסרט.

הסרט מתאר את סיפורו של אוסקר שינדלר (ליאם ניסן), תעשיין גרמני וחבר המפלגה הנאצית שהציל יותר מ-1,000 יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה באמצעות העסקתם במפעל שלו. הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים, וממחיש כיצד אדם אחד יכול להשפיע על חייהם של רבים גם בתקופות האפלות ביותר.

הסרט זכה בשבעה פרסי אוסקר, ביניהם לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר. בנוסף, הוא זכה להצלחה עצומה בקרב המבקרים והקהל ברחבי העולם, ונכנס לרשימות רבות של הסרטים הטובים בכל הזמנים. ההצלחה של הסרט חיזקה את מעמדו של ספילברג כאחד הבמאים החשובים בתולדות הקולנוע, והפכה את "רשימת שינדלר" לסמל קולנועי של זיכרון השואה והמאבק באנושיות מול רוע ואכזריות.

"זמנים מודרניים"

את הסרט ביים השחקן והבמאי צ'רלי צ'פלין, שגם כיכב בו. ב"זמנים מודרניים", צ'פלין הצליח לקחת סיפור פשוט על פועל קטן בעולם תעשייתי ולהפוך אותו לסאטירה מבריקה וגם ביקורת על החיים המודרניים. גם היום, 90 שנה אחרי צאתו, הסרט ממשיך להרגיש רלוונטי ובועט. הלחץ לעבוד מהר יותר, להפוך למכונה ולהישאב לשגרה אינסופית - הכול שם.

אבל הקסם הגדול של צ'פלין הוא שהוא מצליח להעביר מסר חשוב וביקורתי באופן מצחיק ומרגש. "זמנים מודרניים" מצחיק כמעט בכל רגע, אבל מאחורי ההומור מסתתר גם המון עצב ואנושיות. הדמות של הנווד הקטן, עם ההליכה המפורסמת והשפם הזעיר, נשארה אחת הדמויות הכי אהובות בתולדות הקולנוע, ובצדק מוחלט.

הסרט עוקב אחרי דמות הנווד האייקונית של צ'פלין, פועל פשוט שמנסה לשרוד בעולם תעשייתי מהיר ומנוכר בתקופת השפל הגדול. דרך שורת סיטואציות קומיות, הסרט מציג ביקורת על העבודה במפעלים, הקצב הבלתי אנושי של המכונות והקושי של האדם הקטן להשתלב בעולם המודרני. לצד ההומור המזוהה עם צ'פלין, "זמנים מודרניים" מצליח גם להעביר מסר חברתי שנשאר רלוונטי עד היום.

למרות שיצא בשנת 1936, הסרט נחשב עד היום לאחת מיצירות המופת הגדולות בתולדות הקולנוע. הוא נבחר לרשימות הסרטים הגדולים בכל הזמנים וזכה לשבחים רבים ממבקרים לאורך השנים. בנוסף, הסרט נחשב לאחד הסרטים המזוהים ביותר עם הקריירה של צ'פלין.