עדיין משוגע

הבמאי ג'ון לנדיס הגיע לישראל לביקור משפחתי, ועל הדרך קיים ביום חמישי האחרון הקרנה בסינמטק תל אביב לסרטו התיעודי החדש "מר חמימות: הפרויקט של דון ריקלס". מפגש עם אייקון קולנועי הוא תמיד מסקרן ובמקרה של לנדיס התברר שהאיש לא פחות משעשע מהקומדיות שהוא ביים ושהזכורה ביותר מהן היא כמובן "האחים בלוז". יש בלנדיס את השובבות שאפיינה את "בית החיות" שלו, סרט הקמפוסים האולטימטיבי משנת 1978 עם ג'ון בלושי ז"ל; ולרגעים, נדמה שהוא צוחק על עצמו ממש כמו דמותו של הגנגסטר בסרטו "אוסקר" מ-1991, בו סילסבטר סטאלון נתן את אחד מתפקידיו הטובים ביותר עד היום.

בג'ינס ומוקסינים, פתח לנדיס את הערב והודיעה שאשתו לא יכלה להגיע עקב מחלה. לנגד עיניהן המשתאות של הצופים חייג לאשתו בסלולרי וביקש מהקהל באולם לאחל לה רפואה שלמה. אחרי שקיבל שי מגילה אלמגור הוא ציין שאכן מתייחסים אליו יפה בארץ הקודש ורק בשביל המתנות היה שווה לבקר כאן.

לאחר מכן הוקרן סרטו החדש, המתמקד בחייו ופועלו של אחד מגדולי הסטנדאפיסטים באמריקה. לנדיס ציין בפתיחת הסרט כי פגש את דון ריקלס בשנת 1970 ,כששימש כנער מים בהפקת סרט מלחמה "הגיבורים של קלי" שבו ריקלס כיכב. הסרט משרטט ביד אומן את דרכו של ריקלס עד לפסגה – שזה אומר, למשל, הופעות קבועות בלאס וגאס, וגדוש בהופעות אורח של כל המי ומי של עולם הקומדיה האמריקני לדורותיו בין היתר דין מרטין, סמי דייויס ג'וניור, מילטון ברל,בילי קריסטל ורבים אחרים.

לא תפס בנות, אז עשה סרטים

לאחר ההקרנה סיפר לנדיס על תחילת דרכו כבימאי צעיר שהתדפק על דלתות הוליווד וציין את הצלחתו ואת הצלחת בני דורו - שפילברג,לוקאס ,מילויס – כנקמת היורמים. "כל הבחורים הביישנים שלא הצליחו להשיג דייט כבשו את העולם באמצעות הקולנוע", אמר. לשאלתי על מקורות ההשפעה לסרטו "זאב אמריקאי בלונדון" סיפר לנדיס כי הסרט הוא מחווה להוליווד הישנה והטובה של שנות ה -20 וה -30בכלל ולכל סרטי האימה הישנים בפרט. בדור ההוא, נזכר, שחקנים הגיעו לקולנוע מהתיאטרון ומהופעות וודביל, מה שנעלם היום כמעט לחלוטין. לנדיס מאוהב באיכויות הסרטים של פעם ולכל אורך דרכו ניסה לחזור לאותה תקופה קסומה של קולנוע ראשוני ואמיתי.

לנדיס גם הציג את העובדה (השלילית בעיני) שהיום מחליטים רק על בסיס כלכלי אם להפיק סרט או לא: "בשיטה הזו לא היו נותנים לי לעשות חצי מהסרטים שלי, שחלקם היו ניסיוניים ולא שגרתיים", אמר הבימאי המרתק הזה. מספיק להיזכר במרדפי המכוניות של בלושי ואקרויד ב"אחים בלוז" כדי להבין בדיוק למה הוא מתכוון.