זה לא ציפור, זה סופרמן

סופרמן, בניגוד לכוכבי על אחרים שאנחנו מכירים בקומיקס, לא נולד כבן אדם רגיל ולא קיבל את כוחותיו בתאונת מעבדה מטורפת כמו ספיידרמן או הענק הירוק. סופרמן הוא חייזר. אנחנו אוהבים אותו לא בגלל התקווה הקלושה שיבוא יום וגם אנחנו נהיה ירוקים וחזקים כשנתעצבן, אלא כי הוא גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. הוא בחר בנו להיות חיית המחמד שלו.

אהבת האדם היא גדולתו של סופרמן וזו גם, לאורך כל סיפוריו בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע, חולשתו הגדולה ביותר. לכן כשהוא במסווה ולא מנסה להציל את העולם, הוא בוחר להיות דווקא עיתונאי מקומי, כדי שבשעותיו מחוץ לטייץ הצמוד הוא יוכל להתבונן בבני האדם ומדי פעם, בהסוואה של הפסקות סיגריה מהמערכת, רק בשביל הכיף, הוא טס להציל אותנו ממעלליו של לקס לות'ר.

סופרמן נולד בתור קאל-אל על הפלנטה קריפטון ונחשב לניצול היחיד של הפלנטה. הוא נשלח לכדור הארץ על ידי הוריו לארה וג'ור-אל, זמן קצר לפני התפוצצות הפלנטה. כדור הארץ נבחר ליעד השילוח כי השמש הצהובה של מערכת השמש שלנו מהווה מקור אנרגיה בלתי נדלה עבור התינוק הביוני. החללית שלו נוחתת בסמולוויל, כפר קטן בקנזס, שם מאמצים אותו ג'ונתן ומרתה קנט, זוג חקלאים חשוך ילדים שקראו לו קלארק בלי לדעת איזה אוצר יש להם בידיים.

סופרמן, גיבור העל עם ה-S האדום, הופיע לראשונה בחוברת קומיקס ביוני 1938 ב-Action Comics #1 של חברת DC קומיקס שאחראית גם להבאתו לעולם של עוד גיבור מפוצל אישיות העונה לשם באטמן. די.סי, אחת מחברות הקומיקס הגדולות ביותר בארה"ב, החלה את דרכה בשנות ה-30 עם ספרוני קומיקס שעסקו בעיקר בסיפורי מתח זולים.

באותה תקופה של תחילת מלחמת העולם השנייה, המאייר ג'ו שוסטר וחברו הכותב ג'רי סיגל, שניהם ילדים טובים מקליבלנד, הביאו לעולם את גיבור העל הראשון בהיסטוריה. השניים ניסו במשך ארבע שנים למכור את הסיפור והצליחו לבסוף תמורת 200 דולר. הציבור שנתקל אז ברוע מוחלט בדמותה של גרמניה הנאצית, התחבר לז'אנר ה-super heros שנלחמים בעוולות העולם. שוסטר וסיגל שניסו לימים לתבוע את זכויות היוצרים שלהם, פוטרו אחרי כמה שנים מהחברה, ובשנות ה-70דווח שהגיעו לפת רעב.

רק אחרי הפגנות של יוצרי קומיקס ברחבי המדינה, החליטו "האחים וורנר", הבעלים החדשים של הגיבור המצוייר, לצ'פר את היוצרים ושילמו להם פנסיה לכל החיים עד יום מותם. הקומיקס של סופרמן ממשיך לרוץ עד היום, מה שהופך אותו לחוברת הרצה הותיקה ביותר בעולם, יחד עם זו של באטמן.

לא עוצר באדום

וזה עדיין לא נגמר. כמעט 20 שנה אחרי שכריסטופר ריב פשט בפעם האחרונה את המדים הכחולים-אדומים, יוצא הסרט החמישי בסדרה. אחרי שנים של מריבות (ניקולס קייג' שנשכר לגלם את סופרמן וקיבל פיצוי שמן כשהאולפן התחרט), סכסוכים (טים ברטון כבמאי וקווין סמית' כתסריטאי עברו תהליך דומה) ודם רע, החליטו החברים בוורנר על הצוות המנצח שלהם.בריאן סינגר שקנה את עולמו ב"חשוד המיידי" ומילא את כיסו ב-"X מן", הוא הבמאי, קווין ספייסי הוא לקס לות'ר, קיית בוסוורת' המצודדת היא לויס ליין ומי בכיסא הטייס? שחקו אלמוני שדומה באופן קצת מטריד לכריסטופר ריב. האם ברנדון ראות' יישאר אלמוני? סביר להניח שלא. מה שבטוח, לכולנו נעים לדעת שבשעת צרה האיש הביישן והממושקף שיושב לידנו באוטובוס יכול לפשוט את החליפה ולהציל את המצב.

במשך השנים יצאו סדרות טלוויזיה בכיכובו של סופרמן, בגרסה מצוירת או אמיתית, שסיפרו את מעלליו. הזכורה ביותר היתה "הרפתקאותיו של סופרמן" בכיכובו של ג'ורג' ריבס שרצה שש שנים במהלך שנות ה-50. באותה תקופה החלה דעיכה קלה בפופולאריות של הגיבור, מה שגרם לעורך הראשי של DC קומיקס, להבין שזה הזמן להמציא דמויות חדשות ולעגן את דמויות המשנה בסדרה. מערכת היחסים של קלארק עם לויס ליין, פרי וייט וג'ימי אולסן חבריו לעבודה במערכת עיתון "הדיילי פלנט" התחדדה וחשוב מזה – התבסס הקשר הסבוך עם גדול אויביו – לקס לות'ר.

בשנת 1976 חברת "האחים וורנר" רכשה את DC קומיקס ושנתיים אחרי, ב-1978, החליטו ב-WB שזה רק מתבקש להפיק את הגרסה הקולנועית לקומיקס הפופולארי. החוברות מוכרות טוב, ילדים דבוקים למסך הקטן, גם המרצ'נדייז עושה יופי של כסף, אז למה לא בקולנוע? כך בא לעולם "סופר-מן הסרט". הליהוק לקומיקס מצליח כל כך היה נקודת מפתח ולאחר עבודה רבה יצא הצוות הנבחר לעבודה. ריצ'רד דונר ניצח על הבימוי ע"פ התסריט של כוכב העל הספרותי מאריו פוזו ("הסנדק"). את ג'ור-אל, אביו של הכל יכול, גילם אז מרלון ברנדו (שהסכים לבוא בעיקר בגלל התסריט של פוזו) ואת לקס לות'ר הנתעב, גילם עוד כוכב רציני בזמנו – ג'ין הקמן.

את שאלת הליהוק האדירה, מי יגלם את סופרמן, פתרו החברים בוורנר בצעד אמיץ שמאוחר יותר השתלם להם. במקום לחפש פרצוף מוכר הם שכרו שחקן אנונימי יחסית ובנו על כך שהתסריט של פוזו והצלחת הקומיקס יעשו את העבודה. כריסטופר ריב הצעיר נבחר לגלם את הגיבור וסופרמן הפך ללהיט ענק שרבים רואים בו את אחת הסיבות להצלחת ז'אנר גיבורי העל שעד היום מוביל את הפקות הענק ההוליוודיות.

ב-1981 יצא "סופר-מן 2" בבימויו של ריצ'ארד לסטר (שבוים בפועל על ידי ריצ'ארד דונר) וב-1983 יצא הסרט השלישי הפעם עם ריצ'ארד פריור כאוגוסט גורמן הנבל ואנט אוטול הצעירה כלארה לאנג..אותה אוטול תשחק לימים את אימו של קלארק קנט בסדרת הטלוויזיה "סמולוויל". אחרי שלושה סרטים הודיע כריסטופר ריב שעייף מלגלם את סופרמן. המפיקים נבהלו והחליטו לצאת מיד עם ספין אוף בדמותה של "סופר גירל", בת דודתו הכל יכולה מקריפטון. הסרט יצא ב- 1984 ולמרות הפיגורה המרשימה של הלן סלייטר בטייץ המסורתי, היה הסרט כישלון קופתי. ב-WB שיוועו להצלחה נוספת ושכנעו את ריב לחזור בסרט הרביעי שיצא ב-1987 וחתם זמנית את הסדרה.

במקביל להצלחת הסרטים, החליטו היוצרים ב-DC להעמיק את סיפור המסגרת של סופרמן ולתת זריקת מרץ לקומיקס הוותיק שלהם. הם שכרו את ג'ון ביירן, מארק וולפמן ועוד מומחי קומיקס שיחזירו את סופרמן לעמדתו כגיבור העל של DC. יחד הם יצרו את "איש הפלדה", סדרת קומיקס בת ששה חלקים שמספרת את עלילותיו של קלארק מהשמדת כוכב קריפטון, השילוח לכדור הארץ ועד השנים הראשונות כסופרמן מודרני.

ב-DC עלו על הנוסחה והחליטו ליצור עוד סדרות בת של גיבור העל כדי להכיר לקוראים את הוריו וחבריו מילדותו ונערותו. ב-1987 ו-1988 יצרו את "העולם של קריפטון", "העולם של סמולוויל" ו"העולם של מטרופוליס" שסקרו את עלילות סופרמן בשלבים שונים בחייו.

בנוסף לסרטי הקולנוע ולסדרות הקומיקס הרבות, סופרמן כיכב בסדרות וסרטי טלוויזיה שונים ומשונים. אחד מהם היה "השעה של סופרמן ובאטמן", סרט טלוויזיה מצויר בן שעה בו באטמן וסופרמן נפגשים לראשונה ומאחדים כוחות נגד לות'ר והג'וקר. ואיך אפשר בלי "לויס וקלארק", סדרת הטלוויזיה המהוללת שיצאה לראשונה ב-1993 וסיפקה לנו את טרי האצ'ר הכחושה כגב' ליין ואת דין קיין כסופרמן מאוהב. ויש גם את "סמולוויל" שרצה בארה"ב כבר 5 עונות ולא מתעייפת. טום וולינג תכול העיניים מגלם שם את סופרמן הנער שחי בשלווה מסוימת בסמולוויל ומאוהב עד עמקי נפשו הצעירה בלאנה לאנג.

כשנופל כוכב

כריסטופר ריב, למרות היותו שחקן שהעדיף בכלל את במת התיאטרון, הפך למיתוס אחרי שכיכב בארבעת סרטי סופרמן. קשה לדבר על האיש והטייץ בלי להזכיר את שמו של ריב. אחרי שיצא הסרט הראשון בסדרה ב-1978 היה ריב לשם נרדף לגיבור שמציל את העולם ועד כמה שלא ניסה להתנער מדימויו של קלארק קנט, זה לא צלח.

כריסטופר, ילד ניו-יורקי מבית טוב, ניסה שנים אחרי לשחק במה שהגדיר "סרטים שדורשים יותר מלרוץ עם מכונת ירייה" וזכה פה ושם לשבחים, אבל לא הצליח לחזור על התהילה שהביאו לו סרטי סופרמן. ב-1995 הוכיח ריב שגם גיבורים לא מחוסנים מפני תאונות כשנפל מסוסו בזמן תחרות רכיבה בוירג'יניה. הוא שבר את צווארו והפך משותק מהצוואר מטה. הפציעה אילצה אותו לפרוש מהביזנס ויחד עם אשתו דנה, הקים את "מרכז המחקר לשיתוק" בניו ג'רסי.

במסגרת פעילות למען המשותקים, הוא אפילו ביקר בארץ כאקט של תמיכה בנפגעי הטרור. באופן אירוני משהו, דווקא הפציעה החזירה את ריב לאור הזרקורים בזכות מאבקו העיקש במציאת תרופה למכאובו. הוא קנה לעצמו שם אחרי שהשקיע כספים רבים בתמיכה במדענים שחוקרים את נושא הפגיעות בעמוד השדרה.

לפני מותו עוד הספיק ריב לחזור ולהתחכך בזוהר של איש הפלדה כשהופיע בתפקיד אורח בסדרה "סמולוויל" שמספרת את קורותיו של קלארק בנערותו. ריב, על כסא גלגלים כמובן, גילם את ד"ר סוואן שמנסה לתת לקנט הצעיר רמזים על מוצאו האמיתי, וזכה לשבחים על הופעתו. ב-2004 הוא נפטר מדום לב. שנתיים אחרי נפטרה גם אשתו.