"הנזירה": איך קרה שסרט האימה המדובר של השנה מפחיד בקושי?

הסרט שהוגדר בתור "הפרק האפל ביותר" בתולדות סדרת האימה שוברת הקופות "לזמן את הרוע", סיפק בסופו של דבר ביצוע חלש לעלילה חזקה. ביקורת

הנזירה
הנזירה | צילום: יח"צ

חודשים לפני יציאתו של "הנזירה" לאקרנים, הרשתות החברתיות געשו עקב סרטון הטריילר המבעית שהופק עבור מה שהיה נדמה כאחת מההברקות הגדולות של ז'אנר האימה בשנים האחרונות. הסרט, שהוגדר על פי ענקית ההפקות "האחים וורנר" בתור "הפרק האפל ביותר" בתולדות סדרת סרטי האימה המצליחה, "לזמן את הרוע", היה אמור להיות להיט אמיתי ולהפוך בין רגע למלך החדש של הסדרה, אך לצערי- לא הצליח לענות לאתגר הענק שריחף מעליו מהרגע בו הושק.

 

בסרט החדש של הסדרה, מסופר על תקופה חשוכה וקודרת, זו שהתרחשה עשרות שנים לפני חשיפת בובת האימים- אנאבל, והרבה לפני תחילת מסעם של מגרשי השדים והרוחות המפורסמים בהיסטוריה, אד ולוריין וורן. למעשה, הסיפור מתחיל ברגע מחריד אחד שהתרחש בשנת 1952, בו תושב בשם פרנצ'י מגיע מפרברי כפר נידח ברומניה ליערות מסתוריים במיוחד כחלק מעבודתו באזור. במהלך שהותו שם הוא נתקל בגופתה של נזירה התלויה מהקומה הגבוהה ביותר של המנזר בו התגוררה. מכאן, העלילה שהייתה בעלת פוטנציאל להפוך למטלטלת במיוחד- מסתעפת והופכת למורכבת בהרבה כאשר הוא חובר לכומר ונזירה מתלמדת אשר נשלחו למקום מטעם הוותיקן לאחר הטרגדיה, בכדי לבדוק האם רוח הקודש עדיין שוכנת בו.

 

עלילת הסרט מתמקדת בפרק הזמן שהתרחש לפני כל פרקי הסדרה. מדובר בראשית ההיסטוריה של אחת מסדרות האימה המצליחות בכל הזמנים. היא הופקה ותוכננה על ידי חברת הענק "אטומיק מונסטרס פרודקשן", שביססה את מעמדה בתור מקצוענית כאשר השיקה את הסדרה, ושלא תבינו לא נכון- אין ספק שמאחורי קו העלילה המרתק מסתתרים מוחות גאוניים אך מבחינת הוצאתה לפועל, במיוחד מבחינת בניית התסריט- נראה שהסרט קורס ובענק.

 

ניסיונות הפחדה די עלובים שרוכבים בעיקר על אלמנט הפתעה מקשים על הצופה "להנות" מחוסר הנוחות המטרידה והאהובה שהוא רגיל לקבל מסרטים אחרים בסדרה, כמו "לזמן את הרוע 1". רוכשי הכרטיסים וגם אני, שהסתקרנו מההבטחה הגדולה של הטריילרים השונים, מצאנו אכזבה גדולה כאשר לא זכינו להנות מהאווירה המתוחה והמסעירה, ואם לסכם את זה במילים, הרגשתי כאילו מישהו רוצה שאבהל ואלך הביתה. מכל סרט אחר, הייתי יכול לקבל את הגישה, אך מסדרה בקנה מידה שכזה- וויתור על האווירה הייחודית עושה עוול ענק לצופים באולם.

 

הנזירה
הנזירה | צילום: יח"צ

בגדול, אפשר לסכם את האכזבה בשני גורמים מרכזים: הביצוע הכושל של חברת ההפקות לייצר תסריט שישקף את הרעיון העלילתי המעולה וההבטחה הגדולה שריחפה מעליו. השניים יירטו את הפוטנציאל הענק שהיה מאחורי הסרט. בסופו של דבר, הוא היה אמור להפוך למנצח על יקום אימה קולנועי שלם עם רווח מצטבר של כמעט מיליארד וחצי דולרים.

 

האתגר העצום שקיבל על עצמו יחד עם מרקטינג אינטנסיבי שנערך חודשים לפני שחרורו, הביא ליצירת רף ציפיות כמעט לא הגיוני, כזה שהסרט בטוח לא יכול להתמודד עימו. התוצאות הן סרט שמכניס סכום כסף מכובד לקופת המשקיעים- אך לא מרוויח מספיק כדי להקרא הרווחי מכולם. גרוע מכך, הוא בכלל לא מצדיק את ההייפ העצום שייצר לעצמו, ובכך מזיק לסדרה יותר מאשר מועיל.

 

הנזירה
הנזירה | צילום: יח"צ

לעומת זאת, נזקוף לזכות הסרט את הלוקישנים המעולים בו צולם, את בניית המתח שהזכירה לי לעיתים נדירות מדוע התיישבתי על הכסא מלכת התחילה, את עבודת המחשב והאפקטים הרבים שנעשו בסרט ואת הרעיון העלילתי המעולה.

 

היה קשה לחזות שאטומיק מונסטרס פרודקשנס ישחררו סרט שכזה כחלק מהסדרה המצליחה. כל מה שנותר כרגע הוא להמתין לסרט ההמשך של אנאבל, תת-סרט נוסף בסדרה, שעתיד לצאת לאקרנים ב-2019 ואולי לשפר את הטעם הסביר והלא מספק שנשאר לנו בפה.

 

 

"הנזירה": 3 כוכבים.