"זה תפקיד מתנה": הכוכבת פותחת הכול על משחק, זהות וההורות שבדרך
בין קולנוע ומציאות פוליטית טעונה, אסיל פרחאת מככבת בימים אלו בסרט המדובר "בלה", עליו אמרה השחקנית שהוא נותן מקום לאנושי לפני הפוליטי: "זה דבר חזק מאוד". בריאיון לרשת 13, היא סיפרה כיצד עולם המשחק סייע לה לקבל תפקיד של מגישת חדשות, מהו סוד הקסם של הסרט – ואם הייתה רוצה שהילד שבבטנה ייכנס גם הוא לתחום: "אני מתכננת להיות אמא מכילה ומבינה"
בין היריון מתקדם, קריירה שנעה בין משחק ואקטואליה, וסרט חדש בכיכובה ("בלה"), אסיל פרחאת נמצאת בנקודת זמן טעונה במיוחד. בריאיון מיוחד לרשת 13 לרגל צאת הסרט, השחקנית מדברת בפתיחות על בחירות, זהות ועל הכוח שיש לקולנוע להקשיב.
בסרטם של זהר שחר וג'מאל חלאילה, העוקב אחר צעיר שיוצא עם חברו של אביו המנוח ובנות זוגם להשבת יונה ששווה הון אשר עושה את דרכה לחתונה ברשות הפלסטינית, מגלמת פרחאת את נרג'יס, בת זוגו של בילאל, שהיה חברו של האב המנוח. כמי שבזמן לימודי המשחק שלה באוניברסיטת תל אביב שיחקה בשלל מחזות תקופתיים, כמו כאלו של ויליאם שייקספיר ולואיג'י פיראנדלו, מוצאת את עצמה השחקנית משחקת דמות שמוטמעת ב"כאן ועכשיו". "בתפקידים קלאסיים יש שכבה של מרחק – שפה, תקופה, מוסכמות. העבודה היא לפרק טקסט מאוד בנוי ולמצוא בו אמת אנושית", היא מסבירה, "כאן זה היה הפוך: הכול הרבה יותר 'אמיתי' וקרוב למציאות. לא הייתי צריכה 'להלביש' על הדמות משהו, אלא בעיקר להסיר שכבות, להיות נוכחת ומשוחררת, בעיקר כי זו דמות כל כך דומיננטית וחזקה".
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
לדבריה, העבודה על דמותה של נרג'יס ב"בלה" הגיעה ממקום של עבודה על הדמות הזו ועל פעולות שיכולות לאפיין אותה במהלך המסע שהיא עוברת. "זאת דמות שהיה מאוד כיף לשחק, במיוחד כי בחרתי לתת לה אופי מאוד חזק, וזה משהו שלא תמיד מתאפשר בדמויות מינימליסטיות", אמרה, "האופן שבו נרג'יס הייתה כתובה בתסריט והסיטואציות הקיצוניות אפשרו לי באמת לשחק ולהגזים מבלי שזה יהיה מוגזם. זה תפקיד מתנה, כזה שלא תמיד מקבלים, במיוחד בעידן שבו תמיד כותבים דמויות מינימליסטיות שאין בהן שום הגזמות או אופציה לווירטואוזיות".
היא הוסיפה: "עם נרג'יס, קצב היה משהו שמאוד הניע אותי איתה. הרגשתי שהיא אישה שיודעת מה היא רוצה, שתמיד יש לה תשובות מוכנות, ושהיא תמיד צריכה להגיד את מה שהיא חושבת. כשחקנית אני אוהבת לעבוד עם נתונים, עם פעולות שדרכן אני בונה את הדמות".
כמה הכנסת לדמות הזו מעצמך?
"כמובן שחלק מנרג'יס זה אסיל, אני מאמינה בזה בכל דמות, אחרת לא היו בוחרים שחקן מסוים לדמות מסוימת, כי כנראה שיש בו צד מסוים או תכונות מסוימות שמתאימות לדמות הזו. כבני אדם, אנחנו מאוד מורכבים ובנויים משכבות, והשחקן צריך לחשוף צדדים מסוימים בו כשהוא מגלם דמות מסוימת".
קופצת על ההזדמנות
במקביל לעבודתה כשחקנית, פרחאת בת ה-28 משמשת גם כמפיקה, עורכת ומגישת חדשות בערוץ i24NEWS – תחום שונה מאוד מעולם המשחק. "זה קרה כמעט במקרה, מתוך צורך בהפסקה מעולם המשחק שהיה לי בזמנו", היא אומרת, "עברה עליי תקופה שהייתי צריכה הפסקה מעולם המשחק, כי כולנו יודעים כמה זה תחום שאין בו יציבות, מכל הבחינות. התחלתי לעבוד בתור מפיקה, ומהר מאוד הפכתי להיות מגישת חדשות. זה תחום שלא ידעתי עליו כלום, אך הבנתי שיש פה הזדמנות וקפצתי עליה. אני יכולה להגיד בפה מלא שהמשחק עזר לי להיות מגישה, השחקנית שבי עזרה לי לעבור את הטסטים לתפקיד – פשוט שיחקתי מגישת חדשות".
היא משתפת שלמרות שאין לה רקע בתחום, היא מצאה את עצמה מתחברת אליו מאוד. "זה נתן לי סיפוק כי זה לא פשוט בכלל, וגם יציבות שהייתה חסרה לי בעולם המשחק", היא מתוודה, "העבודה שלי בתחום הזה נתנה לי בשלות ובגרות כי נחשפים בה לתכנים באמת קשים, ועדיין ממשיכים לעבוד. עיקר עבודתי כמגישה אפשרה לי לעשות בחירות יותר נכונות כשחקנית וגם נתנה לי את הפריווילגיה לבחור איזה תפקידים אני באמת רוצה לעשות".
החבורה שבלב הסרט מנסה להישאר מחוץ לפוליטיקה, אבל כיאה לחיים בישראל – למציאות כאן יש תוכניות משלה. בהתייחסות לעיסוק של הסרט בסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם אם הוא לא העיקר שלו, פרחאת אומרת כי היא מאמינה שכוחו של "בלה" נמצא דווקא בעדינות שלו. "הוא לא בא להצהיר או להטיף, אלא לפתוח מרחב של התבוננות", הסבירה את עצמה. "בעיניי, העובדה שהסרט נותן מקום לאנושי לפני הפוליטי מאפשרת לצופה לפגוש את הסיפור ללא מגננות – וזה דבר מאוד חזק".
עם זאת, היא מודעת לכך שאי אפשר להתעלם מכך שהסרט נכתב וצולם לפני 7 באוקטובר: "כל המציאות השתנתה לאחר מכן, ותפיסת ה'קונפליקט' השתנתה. אני יכולה להבין שאולי קשה לצפות בסרט כל כך יפה ועדין בתוך כל מה שאנחנו עוברים".
פרחאת אומרת כי המצב בתחום עבור שחקנים ערבים-ישראלים מורכב יותר מאשר עבור עמיתיה היהודים. "הבנתי מהר מאוד שהתפקידים שאקבל בארץ תמיד יהיו דומים", היא אומרת, "תמיד אשחק את 'הערבייה', בנוסף לכך שהשתתפותי בהפקות ישראליות תעלה לי ביוקר ותוביל לביקורת מהעולם הערבי. ככה זה אצל שחקנים פלסטינים בישראל, הם תמיד מוצאים את עצמם באמצע – אנחנו לא פה ולא שם, ואף אחד לא באמת רוצה לעבוד איתנו".
כמי שנמצאת בתחום המשחק, פרחאת, שתוסיף לעצמה בקרוב גם את התואר "אמא", מתוודה שהיא לא הייתה רוצה שהילד שלה ייכנס לתחום המשחק כמוה. "אני מתכננת להיות אמא מכילה ומבינה, ואני לא אתערב לו בעתיד בבחירת המקצוע שלו, אבל לא הייתי רוצה שהוא יעסוק בתחום המשחק. זה תחום מאוד קשה, מאוד לא הוגן ודרך ההצלחה בו אינה ברורה", היא אומרת, ולסיכום – אפילו צוחקת: "בקיצור, אני ממש לא רוצה בכך".
