לאחר המחאה הגדולה בטקס: "הים" זכה בפרסי אופיר - וייצג את ישראל באוסקר הקרוב

"הים", סרטו של שי כרמלי-פולק העוקב אחר ילד פלסטיני שלא מורשה לעבור מחסום בדרכו לטיול כיתתי, הוא הזוכה הגדול הערב (שלישי) בטקס פרסי אופיר 2025, לאחר שזכה בלא פחות מב-5 פרסים, בהם לסרט הטוב ביותר - ובכך, הפך באופן רשמי לנציג ישראל באוסקר הקרוב. גם "נאנדאורי" זכה במספר דומה של פרסים, בהם בקטגוריות הבימוי והשחקנית הראשית.

"הים" היה הסרט עם מספר המועמדויות הרב ביותר - 13 בסך הכול. אחריו ברשימה ניצב "שפה זרה" של מיכל ברזיס ועודד בן נון, שקיבל 12 מועמדויות - שהסתפק בפרס אחד בלבד: העיצוב האמנותי הטוב ביותר. את הטקס הנחו השחקנית שירה נאור והקומיקאית תום יער, ובמהלכו הוענקו פרס מפעל חיים לבמאי הוותיק אורי ברבש ופרס הוקרה מיוחד על הישגים מקצועיים לשלישיית "מה קשור", לאור הצלחת שני סרטי "לשחרר את שולי" שלהם. כמו כן, השנה נחנכה קטגוריה חדשה בטקס: "סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר".

לאחר סיום הטקס, שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שהותקף לא פעם במהלך האירוע (יחד עם הממשלה עצמה), מסר: "טקס פרסי אופיר מוכיח שוב ושוב כמה הוא לא רלוונטי ולא באמת מייצג את הציבור הישראלי והתעשייה. כנראה שקשה להם עם רפורמת הקולנוע שהובלתי, כי היא נותנת את הכוח אך ורק בידי אזרחי ישראל להחליט איזה סרט יקבל מימון ואיזה לא. זהו רק הצעד הראשון שלי בשינוי תעשיית הקולנוע בישראל, יהיו עוד נוספים בהמשך. הגיע הזמן שכספי הציבור ילכו לסרטים שהישראלים אוהבים, ולא לסרטים שנועדו להכפיש את חיילי צה"ל".

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• קומדיה רומנטית בחיפה ויהורם גאון פותר תעלומות: 5 המלצות ליום הקולנוע הישראלי

• זוכה האוסקר יפתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי הקרוב בחיפה

• הישג מטורף: נגה ארז תופיע באחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים בעולם

יריב מוזר, הבמאי זוכה האמי על סרטו התיעודי "עוד נחזור לרקוד" שנכנס ממש היום לפוליטיקה כשהצטרף למפלגתו החדש של גדי איזנקוט, אמר בפתיחת הטקס: "אין אנו יכולים להתעלם מהמציאות הקשה שמלווה אותנו מאז 7 באוקטובר. מחובתנו ואחריותנו להחזיר אותם הביתה עכשיו. גם בימים הקשים ביותר, אנו ממשיכים להביא את הסיפורים למסך - אנושיות, חמלה וגם ביקורת. טועה מי שחושב שתפקידינו לעשות סרטי תעמולה, תפקידינו לעשות סרטים שמציגים את האמת על המקום הזה, גם אם האמת היא קשה".

הוא הוסיף: "ישראל עדיין היא מדינה דמוקרטית, ליברלית. פריפריה ומרכז, דתיים וחילוניים, וכן, גם יהודים ופלסטינים. חשוב לזכור שהקולנוע הישראלי מספק גם הפוגה בימים אלו".

אורי אבינועם, זוכת פרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"כי את מכוערת", אמרה במהלך נאום הזכייה שלה: "קולנוע זה החיים שלי באופן טוטאלי ואובססיבי. ידעתי מגיל 10 שאני רוצה להיות שחקנית וליצור קולנוע, ולא העזתי להגיד את זה כי ידעתי שאף אחד לא יאמין לי. המשחק הציל אותי. תודה להורים שלי שהתגרשתם, עשיתם אותי שחקנית טובה יותר".

ח'ליפה נאטור, שזכה בפרס שחקן המשנה המצטיין על תפקידו ב"הים", אמנם לא הגיע לטקס - אך במאי הסרט, שי כרמלי-פולק, הקריא בשמו את נאום הזכייה שלו, שבמהלכו אמר: "בעקבות כניסת הצבא לעזה ורצח העם שקורה, כל דבר שקורה הופך שולי עבורי - גם קולנוע ותיאטרון".

עמוס תמם הקדיש את פרס ההוקרה לשלישיית מה קשור, חברי ילדותו, והיה נרגש במיוחד: "אין ראויים מכם לפרס. אתם עושים את דרככם הבטוחה לפנתאון התרבות הישראלית - אוהב אתכם!". שלום מיכאלשווילי, חבר השלישייה, הקדיש את הפרס לחבריהם האחים גלי וזיוי ברמן, שנחטפו בידי חמאס ב-7 באוקטובר, שהיו תאורנים בסרט "לשחרר את שולי סאן": "תודה על הזכות להצחיק את עם ישראל כבר 25 שנה, לא פחות בתקופה כזו. הפרס מוקדש לגלי וזיוי ברמן, התאורנים שלנו, שחטופים בעזה יותר מדי ימים. הם היו איתנו בצילומים ביפן בכל רגע נתון. אנחנו מתגעגעים ואוהבים אתכם מאוד".

רגע לא שגרתי נרשם כאשר גן דה לנגה, שזכתה בפרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר על סרטה "הציפור שרצתה", הקריאה את נאום הזכייה שלה - שכלל את שמות 48 החטופים והחטופה שעדיין מוחזקים בשבי חמאס בעזה מזה קרוב לשנתיים.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-cinema-news-part-11-external' autoplay='0' credit='גן דה לנגה מקריאה את שמות החטופים בנאום הזכייה שלה טקס פרסי אופיר 2025' desc='דניאל עמיר' poster='' kid='1_matrs1bt' duration='15']

נילי פלר, שזכתה בפרס העריכה הטובה ביותר על "כן", אמרה בנאום הזכייה שלה: "דווקא עכשיו, חשוב לעשות קולנוע נועז. העריכה הזו הייתה עבורי נחמה גדולה. זה מראה את מה שנעשה בשמנו כל יום".

בהמשך הטקס, קיבל ברבש את פרס למפעל חיים, ובמהלך נאום התודות שלו הוא יצא נגד הממשלה - ונגד שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שתקף כמה מהמועמדים השנה: "יצירה מקורית כמוה כחמצן לחברה דמוקרטית, בלעדיה אנחנו נידונים לחיות בשקר עם עצמנו. שר התרבות הכריז כי אנחנו מנותקים מהחברה הישראלית. תרשה לי, אדוני השר, להפנות את כבודו, כמייצג של ממשלת הדמים, לקטע מהקולנוע הישראלי 'המנותק' שהיה לי חלק ביצירתו - 'מונולוג המנייאקים' מ'מאחורי הסורגים' (סרטו של ברבש מ-1984, שהיה מועמד לפרס האוסקר). בסרט ניסתה הנהלת הכלא לשלוט באסירים בשיטה המוכרת לכם, 'הפרד ומשול', אבל האסירים, יהודים וערבים, חברו יחד לחזית סולידרית שהפכה לשביתה חסרת פשרות נגד ההנהלה. אסיר דומיננטי אחד הכריז: 'אני לא שובת עם ערבים!', ענה לו אחד ממנהיגי השביתה: 'גם כאן, בכלא, אפשר להיות חופשי. להיות חופשי זה לבחור. לבחור להיות נאמן לעצמך או לשחק לידיים שלהם. להיות המניאק שלהם. יש שני סוגים של מניאק – יש מניאק שיודע שהוא מניאק, ויש מניאק אחר, שיושב ואוכל ומעלה גירה כמו חזיר ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם. הוא לא יודע. אבל אני יודע דבר אחד, השביתה הזו היא שלנו נגדם, וכל אחד צריך לבחור אם הוא איתנו או איתם'".

הוא המשיך: "אנחנו בחרנו, אנחנו נישבות ונמחה, וניצור, כולנו יחד, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים. כולנו יחד נמגר את הרוע מארצנו האהובה. קדושת החיים, פיקוח נפש וצלם האדם, אסור שיהיו להם גבולות לא אתניים ולא גאוגרפיים. חובתנו הקדושה היא להשיב את כל החטופים לחיק משפחתם, ומיד לסיים את המלחמה הארורה ולהחליף את שלטון 'הפרד ומשול' שהכריז מלחמה על החברה הישראלית".

מוחמד גזאווי בן ה-13, שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"הים", לוהק ללא ידע מקדים במשחק - ועם זכייתו, הפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בקטגוריה. ב-1996 נרשמה זכייה דומה לאחר שלוסי דובינצ'יק זכתה בפרס השחקנית על "קלרה הקדושה".

תום שובל, שזכה בפרס הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר על סרטו "מכתב לדויד", העוסק בחייו של החטוף דויד קוניו, אמר בנאום הזכייה שלו: "זה סרט לא גמור, הוא יישאר פתוח עד שדוד יחזור. המלחמה הארורה חייבת להסתיים". בהמשך, הקריא דברים שאמרה אשתו של קוניו, שרון אלוני-קוניו: "מ-7 באוקטובר, חיינו הפכו לסרט אימה. הלוואי ויכולתי לבקש מהיוצרים לכתוב סוף אחר, סוף שבו המסוק נוגע באספלט, ודויד ואריאל (אחיו הצעיר של אריאל, שמוחזק גם הוא בשבי מאז השבת השחורה, ד"ע) חוזרים אלינו לחיבוק המשפחתי. לצערי, הסוף הזה עדיין רחוק. אני מבקשת מכל מי שיושב באולם ורואה אותנו בבית, אל תפסיקו להשמיע את קולם של החטופים. מאחורי כל חטוף יש משפחה שלמה שמחכה לשובו. אני לא מוכנה שסרט האימה שלנו יסתיים בארון קבורה. הבנות שלי צריכות את אביהן, ואני את בעלי".

השחקנית יבגניה דודינה נפרדה במהלך הטקס מחברה, השחקן רמי הויברגר ז"ל, שנפטר בחודש שעבר: "אני רוצה להזכיר חבר, שחקן, שהלך מאיתנו השנה - השחקן והבמאי רמי הויברגר. לרמי הייתה היכולת הנדירה הזאת במשחק שלו, להביא בדיוק את כמות הקומדיה הנכונה אל תוך טרגדיה, ולהיפך. רמי יצר עבורנו דמויות ורגעים בלתי נשכחים, והוא ייחסר לנו מאוד. אני נושאת תפילה עמוקה לשובם של החטופה והחטופים".

פרידה נוספת נרשמה כשהמנחה שירה נאור ספדה לאלון אבוטבול ז"ל, שהלך לעולמו במפתיע בחודש יולי האחרון: "אני רוצה להזכיר כאן שחקן שזכה בעבר בפרס הזה - אלון אבוטבול. אלון היה אחד מהשחקנים הגדולים והמשפיעים, עמוד תווך של הקולנוע הישראלי לדורותיו. ההצלחה הבינלאומית שזכה לה חשפה את הכישרון הנדיר שלו לעולם – והעולם אהב אותו, התרגש ממנו, ורצה ממנו עוד. ההצלחה של אלון הייתה גדולה, אבל הלב שלו היה גדול עוד יותר. כמות השחקנים והשחקניות שאלון נגע בהם באופן אישי, שמעידים על נדיבותו, על ההשראה שהעניק, ועל טוב הלב שהפגין כלפיהם לאורך השנים – מבטאת את תחושת האובדן העמוקה של עולם התרבות, ושל כולנו כצופים ומעריצים. אלון ייחסר לנו מאוד".

כרמלי-פולק זכה במהלך הטקס גם בפרס התסריט הטוב ביותר, ונאם נאום זכייה חריף במיוחד: "יש לי חבר בעזה, עשרות שנים, ואני שומע ממנו עדכונים - הנכד שלו ולא מעט ממשפחתו נהרגו. רק אתמול הוא ניצל מקריסה. אנשים צריכים לדעת שאנחנו מתים גם מההפצצות וגם מהרעב. אל מול ממשלה של דיקטטורה וטיהור אתני, הבאנו סרט של שותפות אמיתית. כמה דומים אנחנו אל מול אלו המפרידים בינינו. צריך להיות אחרת, חייב להיות אחרת".

אתי ציקו, שזכתה בפרס הבימוי על סרט הביכורים שלה "נאנדאורי", אמרה במהלך נאומה: "הלב שלנו משתוקק יותר מדי זמן שהמלחמה הזו תיגמר, שהזוועות בעזה ייגמרו ושהחטופים שלנו ישובו הביתה. אסור לנו לוותר כאמנים. האנושיות שלנו מפציעה. שום חרם ושום ממשלה לא ימיתו את ההכרח ביצירה ישראלית שמסרבת לוותר על המורכבות האנושית".

בסוף הטקס, היה זה ששון גבאי שהכריז על המנצח הגדול - "הים". לפני ההכרזה, אמר: "התקופה שאנחנו עוברים היא תקופה פרדוקסלית, שנתיים של מכאוב ושכול ודם והרג במדינה ובאזור שלנו. אחינו ואחיותינו עדיין בשבי חמאס, יש להם זמן מדוד לחיות. אני קורא מכאן לכל מקבלי ההחלטות לזעוק ולהביא אותם לכאן, זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות. אני גאה להיות חלק מקהילת הקולנוע הישראלית, הרגישות הזו היא מצרך נדיר בעולמנו".

רשימת הזוכים המלאה

הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר

"הים"
"חמצן"
"כן"
"נאנדאורי"
"שפה זרה"

הבימוי הטוב ביותר

אתי ציקו, "נאנדאורי"
מיכל ברזיס ועודד בן נון, "שפה זרה"
נדב לפיד, "כן"
נטעלי בראון, "חמצן"
שי כרמלי פולק, "הים"

השחקנית הראשית הטובה ביותר

דאנה איבגי, "חיים ללא כיסוי"
דאנה איבגי, "חמצן"
נטע ריסקין, "נאנדאורי"
ריקי רייף סיני, "כי את מכוערת"
שרה אדלר, "שפה זרה"

השחקן הראשי הטוב ביותר

אריאל ברונז, "כן"
יחזקאל לזרוב, "שפה זרה"
מוחמד גזאווי, "הים"
עידו טאקו, "מכולת"
שי אביבי, "ברנינג מן"

שחקנית המשנה הטובה ביותר

אורי אבינועם, "כי את מכוערת"
הילה וידור, "מכולת"
יבגניה דודינה, "בתים"
מרלן בג'אלי, "הים"
נעמה פרייס, "כן"

שחקן המשנה הטוב ביותר

אמיתי שולמן, "מכולת"
ח'ליפה נאטור, "הים"
יוסי מרשק, "כי את מכוערת"
יעקב זדה-דניאל, "בן בית"
מרק רוזנבאום, "חמצן"

התסריט הטוב ביותר

אתי ציקו, "נאנדאורי"
מיכל ברזיס ועודד בן נון, תום שובל ועמיטל שטרן, "שפה זרה"
נטעלי בראון, "חמצן"
שי כרמלי-פולק, "הים"
שרון אנגלהרט, "כי את מכוערת"

הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר

"ההספד"
"התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י"
"זיכרון אשר דוהה"
"כי תצא"
"לא שבת שלי"

הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר (מעל ל-60 דק')

"המושל"
"מכתב לדויד"
"ספק ילדה ספק אישה: אלה ודפנה ארמוני"
"עיר המתים"
"שוטינג"

הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר (מתחת ל-60 דק')

"איפה תלכי"
"דברים שאין להם שמות"
"קראו לה זהבה"
"שום דבר מיוחד"
"שיבטאון"

סרט האנימציה הטוב ביותר

"אין מכשפות בעמק"
"גיאגו"
"הציפור שרצתה"
"לב אוחז"
"נשיקת פרפר"

הצילום הטוב ביותר

גיא סחף, "שפה זרה"
יניב לינטון, "בתים"
שי גולדמן, "הים"
שי גולדמן, "כן"
שי גולדמן, "נאנדאורי"

המוזיקה המקורית הטובה ביותר

אבי בללי, "ברנינג מן"
אבי בללי, "הים"
דודו טסה, "חשבונות שמיים"
יובל סמו, "על כלבים ואנשים"
ישראל ברייט, "בלה"

הליהוק הטוב ביותר

אורית אלדמע ופראג בנבניסטי, "כן"
הילה יובל, "שפה זרה"
מאיה קסל, "נאנדאורי"
סלים אבו ג'בל, "הים"
ריטה ברודיאנסקי, "כי את מכוערת"

העריכה הטובה ביותר

יובל שר, "שפה זרה"
יוסף גרינפלד, "הים"
מרגריטה לינטון, "נאנדאורי"
נילי פלר, "חמצן"
נילי פלר, "כן"

העיצוב האמנותי הטוב ביותר

אהוד גוטרמן, "שפה זרה"
בן-ציון פורת, "טרופיקנה"
ניצן ציפרוט, "חמצן"
שקד נאור, "כי את מכוערת"
שרון איזבלה דה לוי, "בתים"

עיצוב התלבושות הטוב ביותר

חמאדה עטאללה, "הים"
נלי הורוביץ, "טרופיקנה"
ענבל שוקי, "נאנדאורי"
רייצ'ל בן דהן, "שפה זרה"
רייצ'ל בן דהן, "כי את מכוערת"

האיפור הטוב ביותר

אורלי רונן, "נאנדאורי"
אניה וולקוב, "חיים ללא כיסוי"
זיו קטנוב, "שפה זרה"
מיכה סעאדה, "הים"
שיר מצרפי, "מכולת"

הפסקול הטוב ביותר

אביב אלדמע ונין חזן, "חמצן"
איציק כהן, "חיים ללא כיסוי"
מוטי חפץ ואביב אלדמע, "כן"
נתי זיידנשטדט ורביד דביר, "הים"
רונן נגל, "שפה זרה"