"נקמה זרה" הוא יותר רומן מתח משואו של אפקטים
ג'קי צ'אן חוזר למסך הגדול בדמות שבוה עם מבט כבוי, ארשת פנים קפואה, והתנהלות מצמררת
כשהוא מחייך גם אנחנו מחייכים, וכשהוא עצוב אנחנו לא מבינים, איך אפשר להיות עצוב כשאתה ג'קי צ'אן?
הכוכב ההונג קונגי המזוהה כל כך עם קומדיות אקשן עתירות סלפסטיק, שהוא אולי השחקן האסייתי הכי מפורסם בעולם, עושה מהפך מהפרסונה המוכרת מ"שעת שיא", "שנחאי נון", וסרטים בסינית שנפלתם עליהם בשעות הקטנות בערוצי הכבלים. האם היעדר היצע של סלבס מהמזרח באותו סדר גודל היה מה שהוביל להחלטת הליהוק הלא שגרתית ב"נקמה זרה" (המבוסס על ספר בשם "הסיני")? צ'אן מגלם בו את קוואן, אב שאיבד את בתו היחידה בפיגוע ויוצא לנקום. איש המצולק מאסונות ממסע ההגירה הנורא שלו לבריטניה, שבמהלכו איבד את כל קרוביו האחרים, ועתה איבד גם את הטעם לחיים.
עוד ברשת תרבות ובידור:
מז"ל טוב הוא סרט האימה הכי מצחיק שראינו, בקטע טוב
13 שאלות: עד כמה אתם מכורים לסרטי אימה?
בחנו את עצמכם: כמה זמן תחזיקו מעמד בבית "האח הגדול"?
בשנים האחרונות הקריירה של צ'אן הורידה הילוך ולא ידעה להיט משמעותי. בעוד כוכבי אקשן מקשישים כסטאלון ושוורצנגר משמרים היטב קריירה ושרירים, צ'אן די נעלם מהרדאר מאז הרימייק ל"קרטה קיד". המפגש המחודש איתו אחרי תקופה שלא חזינו בו על המסך גורם ללוק שהעניקו לו, שכולו נועד להדגיש את סימני הזמן, להיות אפקטיבי עוד יותר. ריבוי קלוז אפים על השיער שהאפיר והקמטים שצצו בפניו של מאסטר אמנויות הלחימה בן ה63 תורמים גם הם להופעתו המשכנעת כאדם שבור עם משאלת מוות. הוא עושה זאת במבט כבוי, ארשת פנים קפואה, והתנהלות מצמררת.
על הכוונת שלו ניצב סגן השר ליאם הנסי. אקס-טרוריסט עם עבר ב-IRA שבוית והחליף את הרובים במחתרת בעד סיגרים בלשכה. קוואן משוכנע שהפוליטיקאי שצמח מהמגזר הבדלני יודע את שמות חברי החוליה שגרמה לפיצוץ הקטלני, ורודף אותו עד שיקבל את מבוקשו. הוא נדבק אליו, מטריד אותו, מסכן את סביבתו. אבל כדי שלא נרחם מדי על הנסי, הסרט והשחקן שמגלם אותו, פירס ברוסנן (המסגל מבטא כבד), מעצבים אותו כטיפוס דו פרצופי. כך למשל הפעם הראשונה שבה רואים אותו היא כשהוא עונה לשיחה מאשתו המודאגת מבין הסדינים במיטת המאהבת. מלבד הלחצים מצד הזר התימהוני שאורב לו בכל פינה, הנסי נאלץ לתמרן בין תככים פוליטיים, זרמים קיצוניים יותר ופחות בקרב קהל הבוחרים, וצרות משפחתיות. כמה מהסצנות הנוגעות לכיבוד הסכמי שלום או לאומיות ולאומנות ודאי יקרצו לקהל המקומי, גם אם הן מתרחשות באי הבריטי.
הבמאי מרטין קמפבל היה אחראי, בין היתר, על השקת שני גלגולים בסדרת 007: "קזינו רויאל", הראשון של דניאל קרייג בשירות הוד מלכותה, ועוד לפני כן "גולדן איי", הופעת הבכורה של ברוסנן בתפקיד. אולם בחיבור המחודש בין השניים אין שום דבר ג'יימס בונדי, זוהר וגדול מהחיים. זה סרט מאופק יחסית. יש בו פיצוצים ויריות, אך הוא ממעט בסצנות מכות מהסוג שמנצל את יכולות הפעלולים הנודעות של צ'אן. יותר רומן מתח משואו של אפקטים. הרי בינינו, זה לא רק צ'אן וברוסנן שכבר לא מתרוצצים כמו פעם, אלא גם המעריצים שלהם שיושבים באולם. כן, אל תגלו, אבל גם להם כנראה כבר צמחו כמה שערות שיבה. אבל אז מה? הנה, שני הכוכבים מוכיחים שכושר המשחק שלהם עודנו רענן.