"זה רק סוף העולם" הוא עוד ארוחה משפחתית שאפשר לוותר עליה

האם זה צירוף מקרים או החלטת הפצה מחושבת שבסוף השבוע הראשון שלאחר חג הפסח - שבמהלכו התמלאו הפידים של כולנו בדיחות, תמונות וסיפורי אימה על מנת יתר של ארוחות משפחתיות - נוחת אצלנו בישראל "זה רק סוף העולם"?

לואי (גספר אוליאל, "איב סאן לורן") הוא סופר צעיר ועדין נפש שחוזר לפגוש את משפחתו אחרי נתק ממושך, כדי לבשר להם על מותו המתקרב. מיד עם הגעתו מתברר מדוע היו לו סיבות טובות לברוח. אמו הדומיננטית והחונקת מנג'סת (נטלי ביי, "ונוס ביוטי"), ואחיו הברוטאלי אנטואן (וינסנט קאסל, "אויב הציבור מס' 1") בקושי מסוגל להוציא מפיו משפט שאינו בגדר התעללות נפשית. מי שמעוררת בו חום היא בת הזקונים סוזן (ליה סיידו, "ספקטר"), שמצאה עצמה בתחתית שרשרת המזון הביתית ברגע שנטש. ברגע מסוים האם מספרת באדישות שהמשפחה הפסיקה לצאת לטיולים בסוף השבוע כשהבנים בגרו, כי "רק בשביל בת אחת אין טעם".

אל התא המשפחתי מצטרפת גם גיסתו (מריון קוטיאר, "בעלי ברית", "חלודה ועצם") אותה הוא פוגש לראשונה. כמו לואי, גם היא מושפלת ללא הרף בהתפרצויות הזעם של אנטואן, ומה לעזאזל גרם לה להתחתן עם יצרן כלי העבודה הפשוט מהכפר לא מבהירים כאן. אז מרגע שהמשפחה כולה מתכנסת בוילה הכפרית נפתח סבב ויכוחים במידות שונות של אינטנסיביות.

רק חבל שלואי שכח לארוז במזוודה ולהביא עמו גם עלילה או התפתחויות. זהו עיבוד למחזה מאת ז'אן לוק לגארס, שמת מאיידס בשנת 1995, וזכה לתהילה רק לאחר שהלך לעולמו בגיל 38 בלבד. הבמאי הקנדי קסבייה דולן, שמילא בעבר את משבצת ה"ילד הרע" התורן של הקולנוע, הרבה לעסוק בנושאים של גיבור הומוסקסואל עם יחסים משפחתיים סבוכים, ולא מפתיע שנמשך לסיפור. למרות שאין כאן יותר מדי מעבר לקבוצת אנשים שצועקים זה על זה בכל אחד מחדרי הבית, דולן מצליח להימנע מהתחושה שאנו צופים במחזה מצולם בעזרת עריכה חכמה, קלוז אפים דרמטיים, תאורה מסוגננת וריבוי צילומי חוץ, בין היתר כשהוא כולא את לואי עם אחיו באוטו לנסיעה מלחיצה.

גם צוות השחקנים, מהטובים ביותר שיצאו מצרפת (ארבעה זוכי פרס סזאר ואחת ש"רק" הייתה מועמדת), תורמים כמיטב יכולתם, על אף שקוטיאר הנהדרת לרוב נראית כאן מעט אבודה. אלא שכל זה לא מספיק.
אף אחת מהדמויות אינה עמוקה או מעניינת במיוחד, למרות שהסרט מנסה בריפיון להימנע מהחלוקה הברורה שמציבה רק את האם והאח הגדול כרשעים היחידים בסיפור, ולרמוז על שגיאות של עוד מעורבים ביצירת הדינמיקה הרעילה בין בני הבית.

אין כאן שום פיצוי עבור צופים שמשום מה יבחרו להטיל את עצמם אל תוך הקלחת המבעבעת של המשפחה הדוחה הזו. הוא מקמץ מדי ברגעים חיוביים שינמקו כיצד האנשים המבוגרים הללו עדיין סובלים זה את זה. בסצנה היחידה שבה האם והבת פוצחות בריקוד דולן לא מסוגל להתאפק ובוחר לעשות זאת לצלילי יורו-טראש קאמפי, " Dragostea Din Tei", כך שבמקום מרגש זה מגוחך.
"זה רק סוף העולם" אמנם זכה בפסטיבל קאן האחרון בפרס ה"גרנד פרי" היוקרתי, אך היו גם מי ששרקו לו בוז בתום ההקרנה. נאמר זאת כך - זה לא סוף העולם אם לא תצפו בו.

עוד ברשת תרבות:

הלהיט של איב אנד ליר מתעלה על זה של ליאור נרקיס ודודו אהרון

 סערה ברשת: למה השחקנית הישראלית לא לובשת חיג'אב?

תכנית הסאטירה "פולישוק" מגיעה לתאטרון