הדרמה המתקתקה "חיבור פשוט" מתאימה יותר למסך הקטן

מרי הקטנה משתעממת בכיתה א'. היא כבר יודעת להוציא שורש ממספרים שתופסים שורה שלמה במחברת, בזמן שהילדים סביבה בקושי מצליחים להבין למה אסור לאכול את העפרונות הצבעוניים שלהם. הצוות החינוכי בבית הספר מבין שהתלמידה יוצאת הדופן מחוננת. הגילוי לא מפתיע את פרנק, שמגדל לבדו את מרי. הילדה החריפה והסקרנית מפגינה יכולות מתמטיות נדירות, מתנהגת באופן הרבה יותר בוגר מגילה, ומוצאת שפה משותפת עם השכנה רוברטה בת הארבעים ומשהו במקום להתחבר עם הבנות בגינה הציבורית.

עוד ברשת תרבות ובידור:

הגזרה המלאה של ריהאנה מעוררת סערה ברשת

מי הסלבס שחגגו בחתונה של דנה פרידר?

מה קרה כשהתקלנו את הסלבס עם חידון שבועות?

כך כבר בשלב מוקדם בסרט מובאת לפתחו של פרנק הדילמה האם לשלוח את מרי אל מוסד מיוחד שיפתח את יכולותיה, ויאפשר לה למצות את הפוטנציאל הגדול שטמון בה, כפי שנשות החינוך מבקשות, או לאפשר לה להיות עוד אחת כמו כולם, לקוות שבכל זאת תשתייך ותהיה פשוט "נורמאלית", כמו שהוא מאמין שטוב עבורה.

על אף שעמדתו של פרנק ברורה, ובהמשך כמובן נגלה את הסיפור המשפחתי שעיצב אותה באופן כה חד משמעי, נשות בית הספר שמתעקשות על האופציה החלופית אינן מוצגות כדמויות שליליות. להפך, המנהלת אפילו מוכנה לנצל את קשריה האישיים ולהפעיל פרוטקציה על מנת לסדר למרי מלגה יוקרתית. נוצרת בעיה נוגעת ומעוררת הזדהות. מרי, הילדונת ה"חכמה מדי", שהמתנה שקיבלה מהטבע מבלי שאיש שאל אותה אם היא מעוניינת בה אילצה אותה לוותר על תום הילדות, חשה תסכול ובלבול.

אלא שאז מתווסף למשוואה גורם נוסף, שמסיט את הסרט למחוזות בנאליים. סבתה של מרי, אוולין, שבה לחייה. היא שמעה על התכונות הגלומות בנכדה ומייעדת לה גדולות ונצורות. בין פרנק לאמו מתפתח מאבק על חזקת הילדה. אוולין היא מרשעת. איך אנחנו יודעים? קודם כל, יש לה מבטא בריטי, והרי ידוע שלרשעים בסרטים יש מבטא בריטי. שנית, היא עצמה אקדמאית שלא הגשימה את עצמה בתחום המתמטיקה, ואוחזת באובססיה כלפי בעיה שהחוקר שיפתור אותה יזכה לתהילת נצח. אובססיה שכבר השפיעה על צאצאיה והובילה לתוצאות טרגיות בעבר.

הבמאי מארק ווב, שאחראי לסרטי ספיידרמן בכיכובו של אנדרו גרפילד, מנסה לקחת צעד אחורה לכיוון סרט הפריצה שלו, הקומדיה הרומנטית השטיקית "500 ימים עם סאמר", ובונה את "חיבור פשוט" כדרמת אינדי קטנה ומתקתקה, עם נגיעות היפסטריות כמו חתול המחמד חד העין שמגדלת מרי. אלא שריבוי השקיעות במרינה של פלורידה, ההיסחפות לשמאלץ, התסריט הצפוי, והליהוק החורק הופכים את הסיפור הקטן לכזה שמתאים יותר למסך הקטן. עוד דרך להעביר אחר צהריים למי שמחפש להיזרק מול דרמה משפחתית שתנסה לחלץ ממנו דמעה.

נניח שקניתם את זה שכריס "קפטן אמריקה" אוונס היפיוף, שמנסה ללא הצלחה לעמעם את הזוהר, הוא מוסכניק בודד שגר בחור, כי המלבישה בחרה עבורו חולצות מקומטות ומוכתמות. את המורה של מרי מגלמת ג'ני סלייט, שחקנית שמרבה בתפקידי דיבוב והופעות על המסך הקטן, ובעלת לוק יותר ייחודי. היא מתאימה לניסיון של הבמאי להוסיף איזו אותנטיות שכונתית ויומיומית, אך הזיווג שלה עם אוונס תמוה. מי שמדלג על מדורי הרכילות ולא קרא ששני השחקנים שהכירו על הסט יצאו למשך תקופה גם בחיים האמיתיים - כי המציאות נוטה להתעלות על הדמיון– אולי יחוש בחוסר איזון בין הכוכב לשחקנית.

זוכת האוסקר אוקטביה ספנסר לא ממש מאותגרת בתפקיד השכנה השחורה והעממית מהבלוק. את הבחירה לוותר על אמריקניות לטובת שחקנית האופי הבריטית לינדזי דנקן בתור האם כבר הזכרנו. לפחות בדמות של מרי דייקו. מקינה גרייס בת האחת עשרה משלבת בין האינטליגנציה הגבוה לבין האינפנטיליות שמתחייבת מגילה הביולוגי של מרי, ויוצרת דמות מעניינת ואמינה. עושה רושם שגרייס היא ילדה מחוננת בתחום המשחק.