"תוצרת אמריקה" מצליח להעביר סאטירה קלילה אך ביקורתית

ברון הסמים הקולומביאני פבלו אסקובר גרם בימי חייו להמוני אנשים להתמכר לחומרים מסוכנים, ועשרות שנים אחרי מותו גורם להם להתמכר לעלילות הפשע שלו. אחרי סדרת הטלוויזיה "נרקוס", והסרט "המסתנן" עם בריאן קרנסטון (כוכב "שובר שורות" המעולה, שודאי תרמה לקריז של הצופים המבקשים עוד ועוד סיפורים בסגנון) מגיחה דמותו של המאפיונר המשופם גם ב"תוצרת אמריקה", המבוסס על סיפור אמיתי.

טום קרוז, שפעם, מזמן, היה טייס קרב צעיר, פטריוטי ואידיאליסט ב"אהבה בשחקים", שב לאחוז בהגאים בדמותו של בארי סיל הנכלולי, החמדן והאגואיסט. יאיר לפיד היה שואל - מה קרה לנו?
סיל היה טייס שמאס בחייו כ"נהג שכיר" בחברת התעופה TWA, וחיפש את הכסף הגדול בחלטורות. בתחילת שנות השמונים הוא הבריח והצניח לארה"ב אלפי קילוגרמים של קוקאין ומריחואנה בשירות קרטל מדיין הנודע לשמצה, שאסקובר היה אחד מראשיו. כשנתפס בידי בלשי המנהל לאכיפת סמים, לא חשב פעמיים ומיהר ליזום עסקה שבה יעבור לשורותיהם, יספק מידע, ירגל ויפליל את המבריחים. רק שהזיקית לא לקח בחשבון שהארגונים שבהם הוא מנסה לשטות עלולים להתגלות כנאמנים אפילו עוד פחות ממנו. הסרט מחריף את הזיגזג של הגיבור בין צידי החוק בעזרת דמותו של הסוכן שייפר, שכביכול שלף את סיל מחייו הנורמטיביים, פיתה וגייס אותו לבצע גיחות איסוף מודיעין במדינות מדרום בשירות הCIA, וערך את ההיכרות בינו לבין עולם הסמים של אמריקה הלטינית. כך מתפתחת לה בלדה לסוכן כפול.

קרוז מבוגר בעשור וקצת מכפי שסיל היה בעת שהאירועים קרו במציאות, וגם טובי מאמני הכושר ואשפי הקוסמטיקה בהוליווד, שעשו הכול כדי להסתיר את גילו, לא מצליחים לטשטש את הצרימה בליהוק. עם זאת, החיוך הזחוח שלו יושב בול על פרסונת הקפטן שחש שהקוקפיט קטן עליו ויוצא להרפתקאות. (מי שרוצה מוזמן להשוות עם האופן שבו גילם דניס הופר את סיל בסרט הטלוויזיה "דאבלקרוסד" מראשית שנות התשעים).

גם הכוכב קרוז וגם הבמאי דאג לימן סיפקו רק לפני כמה חודשים, בנפרד, תוצרים פחות מוצלחים – השחקן ב"המומיה" המביך, והבמאי ב"הצלף" המפוספס. "תוצרת אמריקה" מחזיר אותם לליגה שעמה הם מזוהים.
הסרט אינו מתייחס לפרשה האמיתית ביראת כבוד, ובוחר לשים בראש סדר העדיפויות את הבידור. מבלי להזניח את הדרמה, הוא מרעיף על הקהל גם אקשן, מנעמי חיים של גנגסטרים, ורגעים משעשעים. עם כל הכיף, הוא שומר על ביקורתיות כלפי התנהלותם של כל הצדדים בסיפור, ומנסה להרחיב את התמונה להקשר של פרשת איראן-קונטראס, וההתערבות השנויה במחלוקת של ממשל רייגן בניקרגואה. הקונטקסט ההיסטורי מועבר בצורה סאטירית קלילה, כפי שנעשה למשל ב"כלבי מלחמה". לימן מתבל בכמה שוטים שנונים, דוגמת הרגע שבו מצטרפים סיל ואשתו (שרה רייט) למועדון המייל בשחקים.

עוד תמצאו כאן את קיילב לנדרי ג'ונס, בעוד תפקיד של קריפ, הפעם בתור הגיס הבטלן של סיל עם לוק אייטיז איום. וגם את ג'סי פלמונס, טוד מ"ברייקינג בד", בתפקידון שמחזיר אותו אל עלילות נרקוטיות.
את הסוכן שייפר מגלם הג'ינג'י החביב דונל גליסון. כך שצופי הקולנוע הישראלים שמזדמנים בסוף השבוע הזה לקולנוע יכולים לבחור בין סרט עם דונל, סרט בכיכובו של אביו ברנדן ("המפסטד שלי") או סרט בהשתתפות אחיו בריאן ("לוגאן לאקי"). אם אתם שואלים אותי, בחרו בסרט הזה.