קטניס חוזרת - וזה ממש לא הכול: מה שצריך לדעת לקראת "משחקי הרעב" החדש
יותר מעשור אחרי שהסאגה המקורית הגיעה לסיומה ו-3 שנים אחרי "בלדה לנחשים וציפורי שיר", סדרת הסרטים המצליחה חוזרת לקולנוע - כשהפעם היא מציגה את המשחקים שהפכו את היימיטץ' לאדם שהכרנו. עם 48 מיועדים, גרסאות צעירות לדמויות אהובות וקאמבק מרגש של ג'ניפר לורנס וג'וש האצ'רסון, "זריחה על האסיף" יחבר בין העבר של פאנם לסיפור של קטניס - ויספק רקע נוסף על הסיפור שבמרכזו
ב-2012, נערה בת ממחוז 12 נכנסה אל כיכר האסיף, התנדבה להחליף את אחותה הקטנה - ושינתה כמעט בן לילה את עולם הקולנוע לנוער. הקשת, הצמה, סיכת העורבני החקיין והמשפט "May the odds be ever in your favor" ("מי ייתן והסיכויים יהיו תמיד לטובתכם", בתרגום מאנגלית לעברית) הפכו לחלק מתרבות הפופ, ג'ניפר לורנס הפכה לאחת הכוכבות הגדולות בעולם, ו"משחקי הרעב" צמח מסדרת ספרים מצליחה לאחד הזיכיונות הקולנועיים המזוהים ביותר עם העשור הקודם.
ב-2015, כשהסדרה הקולנועית הגיעה לסיומה עם "עורבני חקיין - חלק 2", נדמה היה כי הסיפור הסתיים. קטניס ופיטה קיבלו את הסוף שלהם, המרד הגיע להכרעה ופאנם כפי שהכרנו אותה השתנתה. אלא שסוזן קולינס, מחברת הספרים, עוד לא סיימה עם העולם שיצרה. ב-2023 חזרנו אליו עם "בלדה לנחשים וציפורי שיר", פריקוול שהתרחש 64 שנים לפני סיפורה של קטניס, והציג את הנשיא סנואו הרבה לפני שהפך לרודן קר המזוהה עם ורדים לבנים.
בסוף השבוע הקרוב עולה לאקרנים ברחבי הארץ "משחקי הרעב: זריחה על האסיף", הפרק הבא - או ליתר דיוק, הפרק הקודם - בסדרת הסרטים המצליחה, ובניגוד לקודמו, הסרט החדש מחזיר את הצופים היישר אל אחת הדמויות החשובות והאהובות ביותר מהסדרה המקורית. במרכזו של הסרט, השישי בזיכיון והשני שמתרחש לפני סיפורה של קטניס, נמצאת דמותו של היימיטץ' אברנתי - אלא שהפעם הוא לא המנטור השיכור, המריר והציני בגילומו של וודי הרלסון, אלא נער בן 16, שעדיין אין לו מושג מה עומד לקרות לו.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

רגע, איפה אנחנו נמצאים?
כדי להבין את הסרט החדש, צריך לחזור 24 שנים לפני אירועי "משחקי הרעב" המקורי, אל משחקי הרעב ה-50 - אירוע שמעריצי הסדרה מכירים בשם "הגמול הרבעוני השני". אחת ל-25 שנה, משנה הקפיטול את חוקי המשחק במסגרת "Quarter Quell", מעין מהדורת אימה חגיגית שנועדה להזכיר למחוזות מי ניצח במלחמה ומי עדיין שולט בהם. בשנה שבה היימיטץ' נבחר, העונש היה אכזרי במיוחד: במקום נער ונערה מכל מחוז, נשלחים לזירה שני נערים ושתי נערות. 48 מיועדים נכנסים למשחקים. רק אחד מהם יכול לצאת. -ומי שראה את הסרטים המקוריים, כבר יודע מי זה יהיה. וזו בדיוק הנקודה המעניינת ב"זריחה על האסיף": הסרט לא באמת יכול לבנות את המתח סביב השאלה אם היימיטץ' ישרוד. אנחנו יודעים שהוא ישרוד, אנחנו יודעים שהוא ינצח, אנחנו אפילו יודעים שבעוד 24 שנים הוא יעמוד לצידם של קטניס ופיטה. השאלה שהסרט צריך לענות עליה קשה הרבה יותר: מה קרה בתוך הזירה שהפך נער בן 16 לאדם השבור שפגשנו שנים אחר כך?
לתפקיד היימיטץ' הצעיר נבחר ג'וזף זאדה, שנכנס לנעליים הגדולות של הרלסון. בתחילת הסיפור הוא עדיין נער ממחוז 12 שמנסה לחיות את חייו ולהיות עם אהובתו, לנור דאב ביירד (וויטני פיק), אלא שיום האסיף משנה הכול. לצידו נבחרת גם מייסילי דונר, בגילומה של מקנה גרייס ("מכסחי השדים: אימפריה קפואה", "צעקה 7"). השם הזה אולי יישמע מוכר למעריצים האדוקים: מייסילי הוזכרה כבר בספרי "משחקי הרעב" המקוריים והייתה בעלת סיכת העורבני החקיין שמאוחר יותר הגיעה לקטניס. כלומר, עוד לפני שקטניס בכלל נולדה, הסרט החדש נוגע באחד הסמלים המזוהים איתה ביותר.
ככל שהמשחקים מתקדמים, הסיפור של היימיטץ' הופך למשהו גדול יותר מניסיון לשרוד: הוא מתחיל להבין כיצד הקפיטול בונה את ההצגה, כיצד הוא שולט בסיפור שמגיע לצופים - ואיך אפשר להשתמש במערכת עצמה נגדה. מי שמכיר את היימיטץ' המבוגר כבר יודע שלמרדנות הזאת יהיה מחיר.

(כמעט) כולם חוזרים - אבל צעירים יותר
אחת האטרקציות הגדולות של הסרט החדש היא כמות הדמויות המוכרות שמקבלות לפתע חיים חדשים. רייף פיינס ("עד שיצא עשן לבן", "רשימת שינדלר", "התפריט") יגלם את הנשיא קוריולנוס סנואו, שכבר אינו הצעיר השאפתן שראינו ב"בלדה לנחשים וציפורי שיר", אבל עדיין לא הגיע לגיל שבו גילם אותו דונלד סאת'רלנד בסרטים המקוריים. המועמדת לאוסקר אל פנינג ("ערך סנטינמנטלי", "הטורף: שטח פראי") תיכנס לנעליה הצבעוניות של אפי טרינקט, מי שתהפוך שנים אחר כך למלווה הבלתי נשכחת של קטניס ופיטה. זוכה האוסקר והאמי קירן קאלקין ("כאב אמיתי", "יורשים") יגלם את המנחה סיזר פליקרמן, המועמד לאוסקר ג'סי פלמונס ("בוגוניה", פארגו") את פלוטארק הוונסבי, מאיה הוק ("דברים מוזרים") את ווירס בעוד קלווין הריסון ג'וניור ("משפט השבעה משיקגו") את ביטי.
במילים אחרות, הסרט החדש משחק כמעט בכוונה בנוסטלגיה של מי שגדלו על הסדרה. אנחנו יודעים מי האנשים האלה יהיו בעתיד; עכשיו אנחנו מקבלים הזדמנות לראות מי הם היו לפני שהכרנו אותם. ולמרות הכול, אף אחד מהשמות האלה לא עורר את ההתרגשות שעוררה החזרה שעליה המעריצים חיכו יותר מעשור: אחרי תקופה ארוכה של דיווחים ושמועות, ג'ניפר לורנס אישרה בחודש שעבר כי היא חוזרת ל"משחקי הרעב" - לראשונה מאז "עורבני חקיין - חלק 2". והיא ממש לא לבד: גם ג'וש האצ'רסון חוזר כפיטה מלארק, וגם הרלסון צפוי לשוב בתור היימיטץ' המבוגר. גם פרנסיס לורנס, שביים את כל סרטי הסדרה (למעט הראשון שבהם), שב לכס הבמאי.
החזרה שלהם מעניינת במיוחד משום שהיא כלל לא מתחייבת לתקופת הזמן שבה מתרחשת עלילת הסרט החדש. קטניס ופיטה עדיין לא נולדו בזמן משחקי הרעב ה-50, ולכן נוכחותם צפויה להגיע במסגרת קפיצה קדימה בזמן, ככל הנראה בחלקו המאוחר של הסרט. לורנס כבר סיפרה כי החזרה לעולם של "משחקי הרעב" הייתה חוויה רגשית במיוחד עבורה, לא רק בגלל הדמות שהפכה אותה לכוכבת עולמית, אלא גם בגלל המפגש המחודש עם האצ'רסון, הרלסון ואנשי צוות שעבדו איתה על הסרטים המקוריים. ויש משהו כמעט מושלם בכך שהחזרה שלה מתרחשת דווקא בסיפור של היימיטץ': במשך שנים הכרנו אותו כאדם שהדריך את קטניס כיצד לשרוד, ועכשיו אנו עומדים לראות מה היה צריך לקרות לו כדי שיוכל לעשות זאת.

להתחיל מבראשית
קל לזכור את הזיכיון בזכות השמלות הבוערות, הזירות, הנשקים והמרד, אבל סוזן קולינס מעולם לא הסתירה שהסיפור שלה נבנה סביב שאלות פוליטיות הרבה יותר גדולות - וגם הפעם היא לא חזרה לפאנם רק כדי לספר כיצד היימיטץ' ניצח. קולינס סיפרה כי אחד ממקורות ההשראה המרכזיים ב"זריחה על האסיף" היה הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום, והשאלה שבמרכז הספרים היא כיצד רבים כל כך מאפשרים למעטים כל כך לשלוט בהם. לצידה נמצאת שאלה נוספת שהופכת את הסיפור לרלוונטי במיוחד: מי מחליט מהי אמת?
בתקופה שבה מתרחש הסרט, עברו כבר עשרות שנים מאז המרד שהוביל להקמת משחקי הרעב. חלק גדול מתושבי פאנם כלל לא חיו בזמן האירועים שהקפיטול משתמש בהם כדי להצדיק את המשך העונש, ולכן השלטון נדרש לא רק להפעיל כוח - אלא לספר סיפור. בנקודה הזו נמצא אולי החיבור החזק ביותר לסדרה המקורית: "משחקי הרעב" תמיד הציגו ילדים שנאלצים להרוג זה את זה, אבל הסיפור מעולם לא עסק רק במה שקורה בתוך הזירה, אלא גם במי שמצלם אותה, שעורך אותה, מי שמספר לציבור מה קרה בתוכה - ומי מצליח לגרום לאנשים לצפות בזוועה ולהתייחס אליה כבידור. היימיטץ' מתחיל להבין את זה הרבה לפני שקטניס נכנסת לתמונה.

יש אירוניה מסוימת בכך ש"משחקי הרעב" ממשיכים לחזור לעבר דווקא אחרי שסיפרו לנו כיצד הסיפור נגמר. אנחנו יודעים שסנואו יהפוך לרודן, אנחנו יודעים שפאנם תמשיך לשלוח ילדים לזירה, אנחנו יודעים שהיימיטץ' ישרוד את המשחקים שלו, ואנחנו יודעים שבעוד 24 שנים נערה בשם קטניס אוורדין תתנדב להחליף את אחותה ותתחיל שרשרת אירועים שתמוטט את הסדר כולו. אבל אולי בגלל זה, "זריחה על האסיף" מסקרן כל כך: כי הפעם אנחנו לא מחכים לגלות מי ניצח במשחקי הרעב - אנחנו מחכים לגלות מה הניצחון הזה לקח ממנו.
בסוף המסע, אחרי שנראה את היימיטץ' כנער שנכנס לזירה, מחכה לנו גם ההיימיטץ' שכבר הכרנו - ולצידו קטניס ופיטה. שלושה אנשים שהקפיטול הכניס למשחק בזמנים שונים, ושלושה אנשים שבסופו של דבר שרדו מספיק זמן כדי לראות אותו נופל. 14 שנים אחרי שקטניס אוורדין ירתה את החץ הראשון שלה על המסך הגדול, ג'ניפר לורנס חוזרת לפאנם. אלא שהפעם, לשם שינוי, הסיפור לא מתחיל בה - הוא מתחיל באיש שלימד אותה איך לנצח.


