100 שנים להיוולדה, ונדמה שמרילין מונרו מעולם לא עזבה
את הדימויים שיצרה חיקו כולם, את השמלות שלבשה שבים ומעתיקים מעצבי אופנה מכל העולם, שיערה הבלונדיני והנקודה שעל לחיה מוכרים לכל ילד בגיל הגן: 100 שנים בדיוק אחרי שהגיחה לעולמנו ו-64 שנים אחרי שעזבה אותו, המותג "מרילין מונרו" לא מראה שום סימני האטה. אז איך כן ראוי לזכור את אחד מהאייקונים הגדולים בעולם, ומה כל זה אומר על התרבות הנוכחית?
רבים הם האייקונים של המאה ה-20 שהפכו למיתוסים, חלקם עוד בחייהם. כיאה למאה שבה הפך העולם יותר ויותר לכפר גלובלי, סימנו אנשים מסוימים תופעות מסוימות עבור האנושות כולה: צ'ארלי צ'פלין היה לכוכב הקולנוע הראשון שריתק מיליונים לכסאותיהם; ג'יימס דין היה לסמל הנעורים והטראגיות שטמונה בהם; ג'ון פ. קנדי, היה לפוליטיקאי הפופולרי הראשון בעידן המודרני (או זה שהמציא את הפופוליזם הפוליטי), ושהירצחו הכניס את ארה"ב לסערה שעוד לא שכחה; הביטלס, שהתניעו מהפכת מוזיקה ותרבות שעוד לא נראתה עד אז; ומרילין מונרו אחת, שמספיק מבט אחד בשיערה הבלונדיני הקצר והנקודה השחורה על לחיה בכדי לעורר עשרות תגובות שונות.
כן, גם ב-2026, 100 שנים בדיוק אחרי שנולדה אותה נורמה ג'ין מורטנסון ו-64 שנים אחרי שהלכה לעולמה באופן אלים - בגיל 36 בלבד - אותו שם של מונרו ממשיך להיות אחד המדוברים ביותר בעולם. יש אלו שישמעו אותו וייזכרו במהפכה המינית העצומה שהביאה עימה לקולנוע, לארה"ב ולתרבות העולמית כולה, כשהחלה למוטט את חומות השמרנות ששלטו עד אז; ויש אלו שיסתכלו על אותה העובדה ויראו קורבן טראגי לפטריארכיות נצלנית ומיזוגנית, ששרפה עד תום את אחת השחקניות המוכשרות בזמנה; ויש גם כאלו שייזכרו איפה היו בפעם הראשונה שראו את אחד מסרטיה או שמעו את "Candle in the Wind" (שיר הזיכרון האולטימטיבי שכתב עליה אלטון ג'ון), ויש אלו שזוכרים דווקא את הרגע בו התוודעו למותה.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
לפני כ-4 שנים, ליהק הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק ("הורג אותם ברכות") כוכבת גדולה נוכחית - אנה דה ארמס ("בלייד ראנר 2049", "רצח כתוב היטב") - בכדי לגלם את מונרו בסרטו החדש דאז "בלונדינית", המבוסס על ספר באותו השם של ג'ויס קרול אוטס, שהציג את חייה הסבוכים של השחקנית כרצף אירועים טראגי וצעקני, סיפור אימה גותי על בחורה פשוטה שנרדפת על ידי דימוי גדול ממנה בהרבה. "בלונדינית" נקטל על ידי קהל המבקרים והצופים כאחד - שראו בו המשך לניצולה הבלתי פוסק של מונרו, גם עשרות שנים אחרי מותה - אך תהיה הדעה אשר תהיה על סרטו של דומיניק, בדבר אחד צדק אותו במאי: מונרו הייתה אדם רדוף בחייה ורודף במותה; לא משנה השנה, רוחה ודימויה ממשיכים לרדוף את העולם גם היום. כל עוד ימשיך העולם במסורות הניצול והפוריטניות שלו, אלו כנראה לעולם לא יפסיקו לרדוף אותו.
אך מדוע? כשהדימויים שיצרה - מהשמלה המתנופפת ברוח ב"חטא על סף ביתך" (1955) ועד ביצועה ל-"Diamonds are a Girl's Best Friend" ב"גברים מעדיפים בלונדיניות" (1953) - ממשיכים ללוות את התרבות העולמית עשרות שנים אחרי, ימשיכו אמני ואמניות העולם להעתיק אותם ולהיות מושפעים מהם, מאנדי וורהול ועד מדונה וכלה בנועה קירל; כשהמונח "פצצת מין" או "סמל סקס" שב ועולה, ומשומש בכדי לתאר את הכוכבות החדשות מהוליווד - כדוגמת סידני סוויני - שוב תעלה מונרו בזיכרון הציבורי, ואלו יושוו שוב ושוב לאותה דמות מיתולוגית; כשתצוגת אופנה חדשה תושק או עוד מפורסם ומפורסמת יצעדו במדרגות ה"מט גאלה", שוב יחזרו המעצבים לאותן השמלות האייקוניות שלבשה מונרו בחייה, אלו שעוד לא נס ליחן; כשמתחם קולנוע חדש א-לה "סינמה סיטי" ייפתח וירצה להציב דמויות מהסרטים בלובי ועל הקירות, הוא ישוב לאותה שחקנית בלונדינית זוהרת, שפרצופה מוכר אף לילדי הגן.
אז מה המסקנות אם כך, 100 שנים אחרי שהגיחה לעולמנו אחת מהדמויות המוכרות ביותר שהלכו בו? ראשית, שדימויים כמו הדימויים שיצרו המאות שלפנינו כבר כנראה לא נשוב ונראה. בעולם מקוטב מתמיד, שמונע על ידי חילופי נושאים וטרנדים בקצב מהיר מהרגיל, לא תהיה עוד תופעה תרבותית או "מדורת שבט" שתתפוס את *כל* העולם ותשנה אותו מן הקצה אל הקצה - לא יהיה עוד אלביס, עוד ביטלס, עוד מונרו. אך יותר מכך, אולי הגיעה השעה לראות את דמויות אלו לא רק דרך המיתוסים שהן הותירו איתנו - אלו שיחיו לנצח - אלא גם כאנשים; אמנים שיש לנתח את גוף עבודתם כמו כל אחד אחר; אינדיבידואלים עם סט אמונות ספציפי, שהשפיע על יצירתם. אולי דווקא היום, כשמציינים 100 שנה להיוולדה, בחרו לזכור את מונרו כשחקנית מצטיינת - מקומדיות כמו "חמים וטעים" (1959) ועד סרטי מתח/פילם-נואר כמו "ניאגרה" (1953); כאינטלקטואלית שרחוקה שנות-אור מדימוי ה"הבלונדינית הטיפשה" שדבק בה; כשוחרת קולנוע; כאשת קריירה, שידעה בדיוק לאן לנתב את הקריירה שלה; וכאישה שלא נזדקקה למילים ריקות מתוכן כמו "העצמה נשית" בשביל להעצים את המין הנשי, ואת העולם כולו. זו תהיה התחלה טובה.