זהו אחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים. ככה באמת שעוד לא ראיתם אותו
לא פחות מ-90 שנה חלפו מאז "זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין עלה לאקרנים, ועל אף העשורים שחלפו – הוא עדיין מצחיק, מרגש ומחכים כאחד. יחד עם הנגינה המופלאה של תזמורת המהפכה, שמלווה אותו בנגינה תזמורתית חיה בהקרנות מיוחדות של סרטו הקלאסי של הגאון הבריטי, "זמנים מודרניים" נשאר רלוונטי גם לימינו, תוך שהוא מקבל שדרוג מוזיקלי של ממש
יש סרטים שמזדקנים יפה, ויש סרטים שפשוט מסרבים להזדקן. "זמנים מודרניים", הקומדיה הקלאסית של צ'ארלי צ'פלין שחגגה מוקדם יותר השנה 90 שנה לעלייתה לאקרנים, שייך בבירור לקבוצה השנייה. אבל גם מי שכבר צפה בו בעבר (בטלוויזיה, בסינמטק או בכל דרך אחרת), לא יוכל להגיד שהחוויה דומה לצפייה בו כשתזמורת שלמה יושבת באותו חלל ומנגנת כל תו ותו מפס הקול שלו.
תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, מעלה את הסרט על מסך גדול, בזמן שהמוזיקה מגיעה ישירות מהבמה. לא מהקלטה ולא מרמקולים, אלא מכלי נגינה אמיתיים שנוגעים באוויר שבאולם. ההקרנה המיוחדת הזו מגיעה לאחר ההצלחה הגדולה של הקרנות דומות של הסרט (ושל סרטים אחרים, דוגמת "קזבלן" ו"הבהלה לזהב", גם הוא של צ'פלין), מה שמעיד על כך שעל אף העשורים הרבים שחלפו מאז ש"זמנים מודרניים" הוקרן לראשונה, הקהל יודע לזהות חיבור יוצא דופן מול עיניו כשהזדמנות נקרית בדרכו.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
התזמורת לא מלווה את הסרט הזה מהצד, אלא נותנת לו נשימה. במקרה של סרט שלא נזקק כמעט למילים (בכל זאת, מדובר בסרטו האילם האחרון של הגאון הבריטי), זו לא תוספת נחמדה או גימיק, אלא ממש חלק מהותי מהמהות שלו וממה שהוא מנסה להעביר. "זמנים מודרניים" עוסק (בין היתר) ביחסים שבין האדם והמכונה, עוד הרבה לפני שאלה הפכו לחלק כל כך מרכזי בחיינו. צ'פלין בנה את פס הקול שלו סביב הרעיון הזה בדיוק: כמעט עשור אחרי שהקולנוע המדבר כבש את העולם, הוא בחר במודע בפסקול סימפוני ובמעט מאוד דיבור: קולות אנושיים נשמעים בסרט רק דרך מכשירים כמו רמקולים או מסכים, בעוד הרגש והאנושיות נשמרים במוזיקה ובפנטומימה. 90 שנה לאחר צאתו, כשכולנו דבוקים למסכים והמכונות באמת מדברות, הסרט מרגיש לא כמו רגע נוסטלגי, אלא כתחזית שהקדימה את זמנה.
אבל מעבר לכך, גם כסרט בפני עצמו, הסלפסטיק שהפך את צ'פלין לכה מפורסם עובד גם אחרי כל השנים הללו. מבוגרים, ילדים ומה שביניהם – הנוכחים באולם צוחקים בכל הרגעים הנכונים, כאילו הסרט עלה לאקרנים רק אתמול. העובדה הזו מוכיחה עד כמה הסרט הזה הוא לא רק פורץ דרך, אלא גם רלוונטי לימינו: הוא עדיין מצחיק את כולנו, ובעיקר מראה שסרט נהדר הוא סרט נהדר, לא משנה כמה זמן עבר מאז יצא לבתי הקולנוע.
פס הייצור שבולע את דמות הנווד המפורסמת אותה צ'פלין מגלם, ההחלקת על הגלגיליות בחנות הכלבו, הילדה הנטושה שהופכת לשותפתו – אלו כמה מהרגעים הבולטים ביותר ב"זמנים מודרניים", שעזרו לו להפוך לאחד הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים, לא פחות. הוא מצליח לשלב בתוכו בגאוניות לא רק הומור שמעלה בצופים צחוק אמיתי גם כיום, אלא גם ביקורת אמיתית על עולם הקפיטליזם, ביקורת שנראית רלוונטית גם לחיים המודרניים שלנו.
הסרט מצליח לסחוף את הקהל בכל רגע ורגע, וזאת למרות שאין בו כלל דיאלוגים או אפקטים שיוציאו לכם את העיניים מהמקום, אלא כישרון ענק של עילוי קולנועי אחד בדורו שבלי אף טריק, לא רק שהוא לא מרגיש מיושן, אלא גם רלוונטי ועדכני. יחד עם הנגינה המופלאה של תזמורת המהפכה, שמעניקה לו חיים חדשים, הצפייה בהקרנה הסוחפת הזו ב"זמנים מודרניים" מראה כי הזמנים אולי השתנו, אבל מה שמצחיק ומרגיש בני אדם נשאר מצחיק ומרגש לא משנה מה.
ההקרנה הבאה של "זמנים מודרניים" בליווי נגינה תזמורתית חיה של תזמורת המהפכה תתקיים מחרתיים (שלישי) באודיטוריום חיפה.
