טוב שיש סרטים כאלו בזמן מלחמה כדי לנקות את הראש לכל המשפחה
גם אם הוא לא ממציא את הגלגל ועל אף שהוא משתמש בנוסחה די מוכרת (בעיקר מ"שכחו אותי בבית"), הקומדיה הצרפתית לכל המשפחה "איך שיגעתי ת'שודדים" מספקת כמה רגעים של הנאה שמסייעת להשכיח את מה שקורה מחוץ לאולם הקולנוע. במצב שאנו נמצאים בו בארץ, זה בהחלט סרט שמצליח לספק את הסחורה גם עבור הילדים
יש סרטים שלא עושים עסק גדול מעצמם. הם לא מנסים לשנות את הקולנוע מן הקצה אל הקצה או לפרוץ גבולות ז'אנריים – הם פשוט מגיעים, עושים את העבודה, וגורמים לך לצאת מהאולם עם חיוך קטן על הפנים. "איך שיגעתי ת'שודדים", קומדיה לכל המשפחה תוצרת צרפת (שמוקרנת בארץ בדיבוב לעברית), הוא בדיוק סוג כזה של סרט. בזמן שישראל נמצאת במלחמה לא קלה מול איראן, גם זה לא מעט.
הסרט עוקב אחר בני זוג שיוצאים לסוף שבוע משפחתי יחד עם ילדיהם, איתמר בן ה-9 וזואי בת ה-11, מזוגיות קודמת של כל אחד מהם. כאשר שני הילדים חושפים בטעות שני פושעים בעיצומו של שוד, הם מוצאים את עצמם לבדם לחלוטין – ההורים אינם נמצאים, בטלפונים הניידים שלהם אין קליטה, והשודדים מנסים לעצור את השניים לפני שהם יפרסמו את תיעוד הפשע, מה שעלול להוביל למעצרם. כעת, כל מה שנותר לאיתמר וזואי לעשות זה לחשוב מהר ולהיות יצירתיים כדי למנוע מהפושעים, אב ובן לא חכמים במיוחד, מלתפוס אותם.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
הסיפור נשמע לכם מוכר? כן, אי אפשר לפספס את הדימיון ל"שכחו אותי בבית" (הילדים אפילו מציינים במפורש את הקלאסיקה הזו כשהם מדברים על מה שהם יעשו לצמד הפושעים), וגם "איך שיגעתי ת'שודדים" פועל לפי נוסחה דומה: ילדים פיקחים, מבוגרים שלומיאלים ומלכודות ביתיות שגורמות לקהל לצחוק. הקרבה בין שני קווי העלילה היא בעצם הצהרה מודעת של יוצרי הסרט: הטריקים, הקצב הקומי, הדינמיקה בין הילדים המתוחכמים והפושעים הלא יוצלחים – כל אלה אירועים שכבר פעלו בדרך כזו או אחרת בסרטים רבים אחרים. אז כן, הסרט לא ממציא את הגלגל, אבל עבור מי שמחפש כיף נקי ומשפחתי, "איך שיגעתי ת'שודדים" בסך הכול מספק את הסחורה.
מפתיע לגלות כי בסרט משתתפים שני שחקנים מוערכים מאוד בצרפת, ז'ראר ז'וניו וזאבו ברייטמן, שחקנים שפועלים בקולנוע המקומי כבר עשרות שנים. השניים לא מתביישים לרגע מהתפקיד הקליל שכל אחד מהם מגלם, שכולל המון לכלוך, מכות קומיות ואביזרים שנשברים – הכול בשביל הצחוק. לעומתם, שני הילדים שמשחקים בתפקידים הראשיים גם עושים עבודה לא רעה, כשאין ספק שהכימיה ביניהם עובדת די טוב. הניגודיות ביניהם, הוא מגלם את הילד האימפולסיבי והחכם והיא את הילדה הגדולה (יחסית) והרצינית, מביאה איזון מעניין למסך – במיוחד ביחס לדמויות השודדים, שהם לא יותר מקריקטורה חד-ממדית וחסרת מעוף, שאיכשהו כן מספק את המינימום הנדרש מהם.
אמנם לא מדובר בסרט שיישאר בזיכרון של הצופים לאורך שנים (אין ספק שמבוגרים יוכלו לזהות כל תפנית עלילתית מקילומטרים), אבל יש בו אנרגיה מהנה ונעימה, כזו שקשה לזלזל בה. בתקופה שבה כל אחד מאיתנו מחפש כמה רגעים של מרגוע והומור בכל המצב שאנו נמצאים בו כבר יותר מחודש, בטח ובטח ההורים שבינינו, "איך שיגעתי ת'שודדים" יכול להיות בדיוק הסרט שנועד לכך.
