הוא היה הדמות המצוירת המפורסמת בעולם במשך 85 שנה. כעת עתידו בספק

השבוע לפני 85 שנה בדיוק, ב-27 ביולי 1940, עלה לאקרנים "A Wild Hare", סרט מצויר קצר ובו ארנב מצויר רזה, אפור, כאוטי ואף פסיכוטי, שמלמל את המילים "?What's Up, Doc" ("מה נשמע, דוק?") לאויבו המר, הצייד אלמר פאד. רוצו 85 שנה קדימה, ולארנב הכחוש הזה יש לא פחות מ-5 אוסקרים לשמו, יותר מ-160 סרטים קצרים בכיכובו (ועוד שלושה מקוריים באורך מלא), כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד, ודורות על גבי דורות של ילדים שגדלו עליו - שבתורם הפכו חלקם לכותבים, קומיקאים, קולנוענים, שחקנים וכו' שאימצו את ההומור הפרוע שלו.

זהו כמובן באגס באני, מוביל מותג ה"לוני טונס", שנדמה שתמיד היה איתנו ותמיד יהיה. תמיד? לא אם לחברת האם שלו, האחים וורנר ברוס - לה שימש פרצוף במשך עשרות שנים - יש מה להגיד. אך מדוע WB לא מרוצה מבאגס באני, או מה"לוני טונס" ככלל? התשובה מורכבת, אך מילת המפתח היא - איך לא  - כסף.

בואו נודה רגע באמת: באגס באני וה"לוני טונס" ככלל עדיין פופולריים למדי, ובהתאם רווחיים למדי. ב-1992, טען עיתון ה"לוס אנג'לס טיימס" ש-WB ששידור סרטי "לוני טונס" הקצרים ברשת ABC האמריקאית מידי שבת הניב לחברה לא פחות מ-8 עד 10 מיליון דולר מידי שבוע - רווח משמעותי כשמדובר בעניין ללא עלויות הפקה חדשות כלל. ב-2010, העריך ה"ניו יורק טיימס" ש-WB מרוויחה מידי שנה לא פחות ממיליארד דולר ממכירות מרצ'נדייז של ה"לוני טונס".

מה בימינו? אם תקלידו "באגס באני" בשורת החיפוש ביוטיוב, תגיעו לשני סרטוני לקט, המאגדים את הסרטים הקצרים הרבים של הדמות - הראשון זכה ללא פחות מ-4.4 מיליון צפיות, השני "רק" ל-2.7 מיליון צפיות. אם העניין הוא לא הפופולריות או הרווחים מה"לוני טונס", אז מה *כן* העניין? במילים פשוטות - שינוי שיקולי החברה.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• אחד מהסרטים הכי גדולים בכל הזמנים יחזור בקרוב בסרט המשך!

• 43 שנים אחרי שיצא: סרט לייב אקשן לסדרת הילדים האהובה

• גם אחרי עשרות שנים שהם נמצאים בחיינו, הדרדסים כאן כדי להישאר

מאז שנכנס לתפקיד המנכ"ל ב-2021, דיויד זסלאב שם למטרה לתעדף פרויקטים, רעיונות ומותגים רווחיים יותר בכדי לפצות על המשבר הכלכלי אליו נקלעה WB. כך, בזה אחר זה, החליטה WB על שורת צעדים "מפוקפקים" שהמעיטו את קשריה ל"לוני טונס", במטרה לפנות ל"קהל בוגר וצעיר רחב יותר" ו/או בכדי לפנות מקום ל"פרויקטים מסקרנים": הורדת ארכיון הסרטים הקצרים של המותג משירות הסטרימינג HBO Max; סגירת שירות הסטרימינג "Boomerang", שהיה בית למותגי האנימציה הקלאסיים של החברה ("לוני טונס", "סקובי דו" וכו'); איחוד אולפני האנימציה של "קרטון נטוורק" ואולפן הבית של WB בכדי לחסוך בהוצאות; והריסת הבניין המיתולוגי באולפני החברה בלוס אנג'לס, בו נוצרו סרטוני המותג עוד משנות ה-30.

מכל אלו, גזירה אחת ספציפית הצליחה להביא את זעמם של מאות על זסלאב: ההחלטה לגנוז מספר פרויקטים (או יותר נכון, סרטים מוגמרים) בכדי לזכות בהוצאה מוכרת ממס בשווי 30 מיליון דולר, וביניהם "באטגירל" - אודות גיבורת העל באותו השם - ו"Coyote vs. Acme", קומדיית "לייב-אקשן"/אנימציה אודות ניסיונותיו של דמות ה"לוני טונס" ווייל אי. קויוטי לתבוע את חברת "אקמי" הבדיונית, שמספקת לו את חומרי הנפץ הקלוקלים בכדי לרדוף אחר הרואד ראנר.

הסערה אינטרנטית שפרצה מיד לאחר הדיווח גרפה אחריה תמיכה מכוכבים (כוכב הסרט, הקומיקאי וויל פורטה, קרא להחלטה "פאקינג בולשיט"), קולנוענים (צמדי היוצרים/במאים פיל לורד וכריס מילר - "סרט לגו", "רחוב ג'אמפ 21" וכו' - וזוכי האוסקר הדניאלס - "הכול בכל מקום בבת אחת" - נחלצו לטובת הסרט) וקהל מעריצים, שהביא את המחאה לרחוב - או יותר נכון, בדיוק ממול לאולפני WB.

באפריל האחרון, קרה הלא-ייאמן: "Coyote vs. Acme", שלא היה אמור לראות אור יום לעולם, נקנה על ידי חברת ההפצה הקטנה "Ketchup Entertainment", שהצילה מוקדם יותר השנה סרט "לוני טונס" אחר מאבדון מוחלט - "לוני טונס - הצילו! כדור הארץ השתגע". השבוע, בפאנל שנערך לסרט בכנס "קומיק-קון" האהוב בסן-דייגו, נראו פרצופים מחויכים הרבה יותר, כשטריילר ראשון הוצג לקהל באולם ותאריך יציאה רשמי נקבע - ה-28 לאוגוסט, 2026. "'קטשופ' מצילה לבד את מותג ה'לוני טונס'", טען מנחה הפאנל, הקומיקאי פול שיר, רק כדי שנציגי חברת "אקמי" "פוצצו" את האירוע באמתלה של "הפרת זכויות יוצרים".

ברור לכולם כבר בשלב הזה מי היא "אקמי" באמת בחיים האמיתיים - אבל לא משנה איזה אויבים יקומו להם, ה"לוני טונס" ובאגס באני כאן להישאר.