כבר לא מהורהר כבעבר: כך סופרמן האופטימי חזר בשיא כוחו לאופנה

נאציזם בשיאו, שיירי "השפל הגדול" ומלחמת עולם נוספת בפתח - זו המציאות שאליה הגיח סופרמן לראשונה ב-18 באפריל 1938. החייזר הכוחני מכוכב קריפטון, שאומץ על ידי זוג חוואים בקנזס לאחר שכוכבו התפוצץ ו"מחלטר" כעיתונאי תחת השם "קלארק קנט", הפך במהרה לשם נרדף לתרבות האמריקאית בעולם, זו ש"תציל" את העולם החופשי מכליה.

שנים אחרי שהכה את אדולף היטלר בפרצופו וכשגיבורי על רבים אחרים (ופופולריים יותר) הפציעו בזירה הבינלאומית (מבאטמן ועד איירון מן), סופרמן שב "להציל" את העולם בסרטו של ריצ'רד דונר באותו השם מ-1978, שיחד עם "מלחמת הכוכבים" ו"מלתעות", הגדיר מהו בלוקבאסטר הוליוודי. בלב אחד העשורים הקודרים והפרנואידים ביותר שידעה אמריקה, השכיל הגיבור - בגילומו של כריסטופר ריב, הצ'ארמר האולטימטיבי - להעניק מעט תקווה לאומה האמריקאית ולעולם כולו.

כמעט 50 שנים עברו והעולם עבר תהפוכות רבות וגיבורי העל נעשו דבר שבשגרה. אם כך, לא מן הנמנע שגיבור העל בכחול ישוב גם הוא, נכון? ואכן, סוף השבוע הקרוב רואה את יציאתו לאקרנים של החידוש הכה מצופה של הבמאי ג'יימס גאן (טרילוגיית "שומרי הגלקסיה") למותג המיתולוגי - גם הפעם, חייכני, בוהק ומלא כיף.

רגע לפני שכוכב הקומיקס שב למסך הגדול, עולה השאלה - האם אנחנו נמשכים יותר לגיבורים "תמימים" בעיתות משבר, איך בכלל דבק הדימוי הזה באותו חייזר מקריפטון - והאם זהו סופו של גיבור העל המהורהר?

אולי ראוי ראשית לחזור למקורות של סופרמן, או לפחות לאלו שאיננו מכירים מדי. "הוא לא לקח שבויים, הוא המציא לעצמו את החוקים", אמר ל-BBC היסטוריון הקומיקס מארק ווייד בכתבה שחזרה לשורשיו של גיבור העל בשנות ה-30. "הוא לא היה שוטר-על, הוא היה אנרכיסט-על". ואכן, כמי שחוו את תקופת "השפל הגדול" על בשרם וראו אנטישמיות גואה בכל עבר, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר - יוצריו של סופרמן - עיצבו את הגיבור ככל מי שהם לא יכלו להיות: מגן הצדק והאדם החלש, לוחם אגרסיבי בפאשיזם.

אי אז, פרצה מלחמת העולם השנייה, ואיש הברזל הרדיקלי נאלץ להיות יותר "פטריוטי" בכדי לשמור על הפופולריות שלו. במהרה, יציר דמיונם של צמד יהודים הפך למעין "ישו מודרני" - דמות כמעט אלוהית, שיורדת מהשמיים ומפיצה אור בעולם.

כתבות נוספות:

• "אני מעריצה ענקית": הכוכבת האמריקאית שרוצה לשחק בסרט ההמשך ל"ברבי"
• כבוד לקולנוע הישראלי: סרטו החדש של ערן קולירין יוקרן באחד מפסטיבלי הסרטים המוערכים בעולם
• חגיגה לשוחרי קולנוע: נחשפה התוכנית הבינלאומית של פסטיבל ירושלים

מכאן, החל עולם קומיקס גיבורי העל להציב את עצמו ביחס למשוואת "סופרמן = אלוהים": גיבורי DC היו לא פעם דמויות מיתיות שירדו אל בני התמותה לצד באטמן/ברוס ויין, שייצג את העולם המחוספס, נטול הכוחות; גיבורי מארוול, מנגד, היו ל"אנשים רגילים" שזכו לכוחות מיוחדים או העניקו לעצמם כאלו.

אך תפיסת "גיבור העל כאל" לא תמיד התאימה לרוח התקופה, וכש-DC נדרשה להחזיר את גיבוריה למסך הגדול בראשית העשור הקודם, בעולם פוסט פיגועי 11 בספטמבר - נדמה ש"סופרמן/ישו יציל את כולנו" הפך פחות רלוונטי. כך, עם השראה מטרילוגיית "האביר האפל" של כריסטופר נולאן, שהכירה את באטמן לשנות ה-2000, הבמאי זאק סניידר ברא מחדש את סופרמן ב"איש הפלדה" כאל מיוסר, פוסט-טראומטי ואולי אפילו ככזה שלא מבין את מגבלות הכוח ההרסני שלו.

הכישלון הכלכלי והמסחרי של ה-DCEU (היקום הקולנועי המורחב של גיבורי העל של DC) חתם את הגולל על סופרמן של סניידר, למורת רוחם של עדת מעריציו הנאמנה - שנשבעה "לנקום" ולמחות נגד סופרמן החדש ו"האופטימי" של גאן. "סופרמן הוא סיפורה של אמריקה. זהו סיפור על מהגר שהגיע למדינה הזאת, אבל גם סיפור על נדיבות אנושית - זה דבר שאיבדנו", אמר גאן בשבוע האחרון ל"The Sunday Times", "תמיד יהיו הדבילים שסולדים מנדיבות ויעלבו מכך, אבל שילכו לעזאזל מבחינתי".

וכאן, כנראה, סיפורו של סופרמן מתחיל ונגמר - כל עוד אמריקה ושאר העולם נמצאים בתנועה מתמדת, ימשיך הציבור לעצב את הגיבור לפי ראותו: אל רחום וחנון או אל אכזר. בתקופה שבה סולידריות נדמית נדירה, כשלאומניות וטירניות מתחזקים מסביב לעולם - נדמה שהגיע הזמן לסופרמן שחושב אחרת מאיתנו, כזה ש"מעז" לייצג אופטימיות ושלום. נתראה בסופרמן הבא.